הם החזיקו ידיים, אכלו יחדיו, שוחחו, צחקו ונראה כי נהנו מכל שנייה של בילוי משותף.
הבילוי המשותף הזה נמשך כבר כ – 70 שנה ובדרך הם חוו את כל חוויות הזוגיות המשותפות – עליה, חתונה, ילדים, נכדים, בילויים ועוד מהנאות החיים ונראה שידיהם מעולם לא נפרדו.
חבר יקר סיפר את הסיפור בו באחד הערבים הגיע לבקר את אמו בבית החולים רמב״ם, אמו בת כ – 80 ושוכבת כאשר היא מונשמת. זו איבדה את בעלה לפני כשלושה חודשים וככל הנראה, הצער, הגעגוע והבדידות הביאו אותה למצב זה.

תוך כדי הביקור הבחין חברי באיש המבוגר שאוחז בידה של אשתו ומדבר אליה ללא הפסקה.
מבט נוסף והוא ראה כי האיש מוכר לו, שאל אותו האם הוא מקרית אתא והשיב הקשיש כן ובשיחה קצרה גילו כי האיש מכיר את העסק שלו וכן את אביו ז״ל.

לקראת סיום ביקורו של החבר אצל אמו, שאל את הקשיש מתי ואיך הוא נוסע הביתה? השעה הייתה 21:30 והוא השיב כי ייצא לדרך עוד מעט, ילך ברגל לתחנה בלין ושם ייקח אוטובוס למרכזית ומשם מטרונית לקרית אתא.

חברי אמר לו, בוא אני לוקח אותך הביתה, האיש נרגש ועמד שעה ארוכה מבלי לעזוב את יד רעייתו ונפרד ממנה באהבה מעוררת השראה.
הדרך לחניית האוטו הייתה ארוכה מאוד וזאת בעיקר בשל קושי של האיש ללכת, ובכל כמה דקות עצר לנוח.
הגיעו לרכב ובדרך התפתחה שיחה והחבר שאל את האיש איך הוא עושה זאת?

ענה הקשיש, זו חובתי לרעייתי, היא החברה הכי טובה שלי ובמשך כל שנות הזוגיות שלנו לא נפרדנו אף פעם. בכל בוקר אני עולה על אוטובוס ובמשך שלושת השבועות האחרונים מגיע למיטתה ומבלה איתה ביחד. אנחנו מספרים על העבר, צוחקים ונהנים.
שאל החבר, ואיפה הילדים? ענה הקשיש הם עסוקים בחיים שלהם והחלטנו לא להפריע להם. וכך המשיכה השיחה וחברי נותר המום מעוצמת האהבה והנתינה המשותפת ומאידך מאיך הבדידות הנוראית הזו תופסת אותנו והילדים, איפה הילדים והנכדים!
חברי זכה לשיעור מדהים בחינם בעיקר בנושא בני הגיל השלישי ובדידותם הן בהיבט המשפחתי, הן בהיבט הסביבתי והן בלאומי.
סיפור מדהים ומרגש שבהחלט חייב להוביל אותנו לחשיבה אישית, חברתית ולאומית ולבחון את הנתונים והמציאות כפי שהיא כיום.

המציאות האנושית מוכיחה לכולנו שתוחלת החיים היא בהחלט עניין של איכות החיים בה אדם חי.
ולשמחת כולנו תוחלת החיים בישראל מטפסת כך שבמהלך 50 השנים תוחלת החיים של האוכלוסייה היהודית בישראל עלתה ב-10 שנים בקירוב, כלומר בקצב ממוצע של שנה כל חמש שנים, עם הבדל קטן מאוד בין המינים לטובת הנשים.
סיבות רבות לשינוי שמביא לעליה משמעותית בתוחלת החיים ובניהן: שיפור בתברואה, בתזונה, ברפואה, בחינוך, בדיור ועוד סיבות שמשפיעות על איכות חיינו.

כיום הנתונים מראים כי תוחלת החיים בקרב נשים בישראל עומד על כ 85 שנים וגברים כ – 81 . הצפי לעתיד הוא שימשיך להיות שיפור, אם כי השיפור יהיה בשיעורים נמוכים יותר.
יחד עם האופטימיות והנתונים המרשימים ישנן בעיות רבות שעדיין החברה בישראל לא מטפלת בהן.
בשבוע שעבר הייתה תכנית טלוויזיה שעסקה בהרחבה על הונאות ענק שבני הגיל השלישי סופגים על ידי חברות הרכישה באינטרנט.
בתמימותם קונים אלו מוצרים לביתם ומוצאים עצמם עם כמויות אדירות של מוצרים שהצליח סוכן המכירות לשכנע אותם לקנות ופעמים רבות אף ״דחף״ להם כמויות ומוצרים רבים, שלא התכוונו לרכוש ושהם לא זקוקים להם.
מספר האשראי שהם מסרו הופך אותם ל״אסירי רכישה״ בידי החברות הללו ונתון זה הביא למצב של חובות רבים לאותם אנשים ולהשפלתם באופן מחריד.

סיפור אחר שקורה לעתים קרובות ובטבעון התרחש לפני מספר שבועות זה היעלמותם של בני גיל זה, ״לפתע״ מגלים כי הם ״נעלמו״ וברוב המקרים נמצאים אחרי יומיים שלושה כשאיבדו את דרכם וזיכרונם.
כל אחד מאיתנו שזכה וזוכה לראות את הוריו מזדקנים חווה חוויות רבות שמחייבות את כולנו לכבדם ולהוקירם בזקנתם ולעסוק בחמלה רבה בטיפול הולם בהם.

ראשית הטיפול המשפחתי – אוי לבני משפחה שזנחו את הוריהם לעת זיקנה. נכון זה לא נעים, נכון זה לרוב קשה, נכון זה גוזל זמן ומשאבים ונכון זה מעיק, אך אלו הם האנשים שבזכותם התחנכנו, ינקנו, בגרנו והפכנו להיות מי שאנו ולכן חובה מוסרית וערכית לטפל בהם לעת זיקנה.

שנית ברמה הסביבתית – השכנים, החברים והקהילה הקרובה יכולים לסייע רבות דרך ביקור, סיוע ושכנות טובה.
הקהילה ומנהיגיה דרך יצירת מקומות בילוי, אירועים תרבותיים והוקרתם כל העת ולעתים מה שלנו נראה מיותר ושולי להם זה מעורר רגשות והערכה על כך שהם חשובים לנו.
מועדון קהילתי, משחקיי לבני הגיל השלישי, חוגים, הרצאות, הצגות, הטבות ועוד דברים שמאפשרים להם להתקיים בכבוד.

ושלישית ברמה הלאומית – חייבת להיות הלימה בין עליה בתוחלת החיים לשינוי בגיל הפנסיה. גיל הפנסיה נקבע ל67 גברים ו 62 נשים וכעת על פי בקשה ואישור יכול אדם לצאת בגיל 70 לפנסיה, אך אלו נקבעו בימים בהם תוחלת החיים הייתה סביב 70 וכיום אנו מוצאים בני גיל רבים שיכולים להמשיך ולתרום לחברה, אך זו חוקית, פסלה אותם.

חקיקה מיוחדת לבני הגיל השלישי לרבות הטבות, הנחות, סל חינם והעלאת קיצבת הזיקנה לרמה של חיים באיכות סבירה בזיקנתם.
כיום דיור מוגן הפך לנחלתם של בעלי ההון ולכן חקיקה היוצרת שירות ברמה הלאומית לדיור מוגן תביא לשמירה על כבודם.

ידידיי ורעיי, חברי שעשה מעשה פעוט והסיע את הקשיש , עד אשר הכניסו לביתו הוא מעשה פעוט עבורנו, אך לאותו קשיש זהו מעשה אצילי שנתן לו מקום של כבוד והערכה.

לכולנו יש הרבה מה לעשות על מנת לכבדם בזיקנתם ולתת להם את התחושה שהם רצויים וחשובים.
בואו נעשה כולנו למען בוני הארץ הזו נכבדם, נוקירם ולא נשליחם לעת זיקנה. אין ראוי מכך שברמה החברתית נדע ונוקיר את עברנו/ עברם למען עתיד ראוי יותר לכולנו.

ואני מאמין שאוסף של מעשים קטנים יהפוך מעשה גדול שייצור שינוי בחברה!