בשנת 2019 (לפני 6 שנים) אישרה הועדה המחוזית חיפה את תוכנית המתאר הכוללנית לקריית טבעון – עם אופק תכנוני לשנת 2040. התוכנית אושרה לאחר הליך תכנון שנמשך כ-3 שנים וכלל גם שיתוף הציבור. התוכנית הינה "תוכנית אב" (תוכנית מדיניות) והיא מגדירה את העקרונות המרכזיים לאופן תפישת היישוב והפיתוח שלו בשני העשורים הבאים:

– קריית טבעון מוגדרת כישוב עירוני בעל אופי כפרי.

– מובהר כי תוספות הבנייה בשנים הבאות תהיינה מתונות.

– מרבית היישוב נשאר יישוב בבנייה צמודת קרקע עם 2 קומות.

– גובה הבנייה המרבי המותר באזורים היותר אינטנסיביים – 6 קומות.

– הדגש יינתן על שיפור המערכת התחבורתית והוספת שטחי מסחר

– יעד האוכלוסייה בשנת 2040: 26,500 תושבים. (כיום לפי נתוני הלמ"ס גרים בטבעון כ-19,200 תושבים).

במסגרת התוכנית מצויינים 3 מתחמים חריגים באופיים משאר היישוב הכוללים בנייני שיכון בני כ-3-4 קומות (כצנלסון, האיריס-היסמין ושכונת הגפן) בהם מובהר בתוכנית כי יש לתכנן תוכניות מפורטות להתחדשות תחת הכללים הבאים:

– העדפת התחדשות במתכונת של חיזוק ועיבוי הקיים על פני פינוי-בינוי

– תוספת של לא יותר מ-70 יחידות דיור. (מותרת חריגה של 20%).

– גובה הבניינים לא יעלה על 6 קומות מעל הרחוב

מה התחדש מאז? בחודש פברואר 2025 התקיים כנס שיתוף הציבור ה-3 במספר לגבי תוכנית ההתחדשות למתחם כצנלסון (רחובות כצנלסון-שרת-גורדון). בכנס הציגה המועצה באמצעות את החלופה הנבחרת, אותה היא מקדמת בסיוע מקצועי ובמימון הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ובה למרבה ההפתעה:

תוספת של 1,061 יח"ד (יחידות דיור) ל- 415 היח"ד הקיימות כיום – תוספת של פי 2.56 (256%) מכמות הדירות הקיימות כיום במתחם – המשמעות: במימוש מלא של התוכנית תהיינה במקום פי 3.56 יח"ד מהקיים כיום.

מבחינת בינוי – התוכנית כוללת בין השאר: 15 מגדלים בני 9 קומות, 6 מגדלים של  8 קומות ו-1 של 7 קומות, כל אלה ברחוב כצנלסון ובחלק העליון של שרת, סביב ביה"ס.

(בחלק התחתון של שרת מוצגים פרויקטים של חיזוק ועיבוי ובהם 5 ו-6 קומות)

רק לשם ההמחשה: בסוף רחוב זייד, בצומת של סופרמרקט "חברותא" מתוכנן מקבץ של  6 מגדלים בני 8 ו-9 קומות.

כלי החידוש המרכזי בו משתמשת התוכנית הינו: פינוי-בינוי.

עד כאן הנתונים היבשים. דבר אחד שכולנו חייבים להסכים לגביו – לא רק שאין קשר בין התוכנית הזו לעקרונות תוכנית המתאר הכוללנית של קריית טבעון מ-2019 אלא שהיא פורצת את המגבלות שהוגדרו בה באופן חסר תקדים.

מספר תושבים ערניים, ביניהם תושבי מתחם כצנלסון עצמו, שכנים מהרחובות הסמוכים ותושבים משכונת האיריס-היסמין (שדומה באופיה למתחם) החלו לקדם עצומה לעצירת התוכנית עצימת זכויות הבנייה הזו, ודורשת תחת זאת לקדם תוכנית מתונה בהרבה, המתבססת על מנגנון של חיזוק ועיבוי הקיים.

קבוצת החותמים על העצומה חצתה תוך פחות מחודשיים את קו ה- 1,100 תושבות ותושבים בטבעון והיא ממשיכה לגדול מיום ליום. חברי הקבוצה מכנים את המאבק  "התחדשות ושימור אופי היישוב" מתוך הבנה שיש לחדש את המבנים הישנים במתחם כצנלסון – לחזק אותם כנגד רעידת אדמה וגם להוסיף להם ממ"דים ומרפסות, אך יש לעשות זאת תוך דבקות בשמירה על ציביונו של היישוב.

אילן לבי אנגל, תושב קריית עמל, ממובילי המאבק הינו אדריכל עצמאי המתכנן התחדשות עירונית במרכז הארץ (ת"א, רמת-גן, גבעתיים): קריית טבעון איננה עיר. כל הווייתה: הנראות שלה, המבנה הפיסי – רוב מוחלט של בתים צמודי קרקע בראש הגבעות ומיעוט של בתי שיכון נמוכים הטובלים אף הם בצמחייה ב-3 מוקדים בטבעון, הואדיות החודרים לתוך ציר התנועה המרכזי (אלונים-שקדים), אפילו כיכר בן גוריון שהיא בעצם – רחבה מסחרית קטנה ואינטימית היושבת על צלע גבעה ומולה בגבעה שממול – "הדשא הגדול " ומעל הכל 30% יער בשטח המועצה המקומית – כל אלה מגולמים יחד בצמד המילים "קריית טבעון".

הקסם של המקום הזה מושך אליו חתך אוכלוסייה מסויים – אנשים שהם "עכברי הכפר" – כאלה שרוצים לגור בסמיכות לטבע, לצאת מהבית וללכת ברגל לואדי הסמוך לטיול שבו סיכוי סביר שיפגשו בחיות בר וגם בפרות שרועות באופן חופשי. אנשים שהצפיפות, הרעש, ההמולה והחיים האינטנסיביים מרובי הגירויים של העיר לא עושים להם את זה. תושבי טבעון יוצרים חיי קהילה תוססים ואווירה תרבותית מסוג מסויים שמאפיינים את המקום – מקולינריה טבעונית, דרך סדנאות יצירה, תנועה ורפואה אלטרנטיבית, הרבה מאוד יצירה מוסיקלית מגוונת וכלה בחוגי הסיור, הרכיבה ותנועות הנוער המקומיות.

כל זה קורה כי התושבים כאן מחוברים לקרקע תרתי משמע – הילדים גדלים כאן בתוך הטבע הזה, בגני ילדים שיש בהם אדמה בחצר ולא דשא סינתטי בקומה שנייה של "אשכול גנים". זקני העיירה, בדרכם לטיול רגלי בשכונה, יכולים לחצות את הכביש בבטחה, כי בקריית טבעון, שבחלק מהרחובות שבה יש מדרכה רק בצד אחד – התושבים חולקים כבוד מיוחד להולכי הרגל.

מי שבוחר.ת לגור בקריית טבעון הם אנשים שמצד אחד יש להם את האפשרות לעשות זאת (מבחינת מקום העבודה, הניידות וגם יכולת כלכלית מסויימת) ומצד שני מדובר לרוב באנשים שאוהבים את הקסם המאוד מסויים של טבעון שלא בהכרח מתאים לכל אחת ואחד בישראל.

אם תעשה סקר בין תושבי טבעון תגלה שבקצוות יש תמיד גם כאלה שהמקום שקט להם מדי ומצד שני אחרים שיחפשו מקום עוד יותר שקט ועוד יותר קרוב לטבע (קיבוץ או מושב).

בכל מקרה קריית טבעון נותנת מענה לפלח מסויים של האוכלוסייה בישראל, ומדי שנה ישנה גם תחלופה לפחות בחלק מהיחידות המושכרות שבה. (סטודנטים מאורנים שסיימו לימודים וחדשים שמתחילים, זוגות צעירים שעברו כאן או כאלה שבאים להשתקע) מי שבאמת רוצה לגור בטבעון יש להניח שבסופו של דבר ימצא את הדרך לעשות זאת, במיוחד כשעדיין בונים בצל-אורנים, וברחבי היישוב קיימות לא מעט יחידות ודירות שמוחזקות כנכסים להשכרה, כולל במתחם כצנלסון עצמו.

הטענות המרכזיות שלנו כלפי המועצה שמקדמת את התוכנית לפינוי-בינוי במתחם כצנלסון הן שתיים:

1) המועצה מייצרת תקדים של חריגה מתוכנית המתאר הכוללנית ומצמיחה במו ידיה בתוך טבעון נטע זר – שכונה עירונית אינטנסיבית – שכונה שהיא זרה לטבעון ושלא תחיה בזכות עצמה אלא תישען על כל התשתיות המקומיות (תחבורה, חינוך, מים, מסחר, תרבות ופנאי) – לשכונה הזו תהיה נראות הזרה לטבעון, אופי בינוי ומגורים המנותק מן הסביבה.

2) התוכנית מייצרת ריכוז גבוה של בינוי אינטנסיבי וצפיפות אוכלוסין גבוהה בשטח קטן מאוד שמהווה 2% בלבד מכלל טבעון – ההשלכות מפורטות בפירוט רב בעצומה וכוללות בין השאר – התייחסות למפגע התחבורתי, המפגע הסביבתי, והנטל הכלכלי על קופת המועצה שייצר הפרויקט, כמו גם העמקת פערים חברתיים בתוך היישוב.

חותמי העצומה רואים בצעד הזה של המועצה חלק ממגמה שמדוברת יותר ויותר בימים אלה במסדרונות המועצה – להפוך את טבעון לעיר.

כל מי שחותם או חותמת על העצומה חותמים בעצם על כך שהם מסרבים להפוך את טבעון לעיר. טבעון איננה עיר ואנו לא רוצים שתהפוך לכזו.

אם נשים לרגע בצד את המאוויים האישיים ואת העקרונות והערכים הפרטיים שלנו, ונסתכל על המצב באופן אובייקטיבי – לטבעון אין נתוני בסיס המאפשרים לה להפוך לעיר מצליחה מבחינה כלכלית בזכות עצמה.

טבעון פספסה לפני כשני עשורים הזדמנות לחלוק יחד עם מועצות שכנות שטח נכבד של אזור תעשייה ומסחר שהיה יכול לשמש לה כמקור הכנסה נאה, הזדמנות שלא תחזור.

רוב הערים בישראל אינן מאוזנות מבחינה כלכלית – ההוצאות שלהן לרווחת התושבים גדולות יותר מן ההכנסות שלהן (מארנונה) והן נשענות על מענקים ממשלתיים, שלא תמיד מגיעים בזמן או מגיעים בכלל.

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שהיא הגוף שמממן את התכנון כאן מתייחסת לטבעון כאל עיר.

אם נשווה לרגע בין מתחם כצנלסון בטבעון לבין מתחם בסדר גודל דומה בצפון ת"א – בת"א ליזם יהיה כלכלי מספיק לצופף, במסגרת פרויקט של פינוי-בינוי את מספר יחידות הדיור הקיים פי 2 (=להוסיף 100% יחידות דיור לקיים) – כלומר יזם בפרויקט פינוי-בינוי בת"א יוכל להרוויח את הרווח הדרוש לו בפרויקט שבו הוא הורס, למשל, 30 דירות קיימות, משכן את דייריהן בשכירות בזמן הביצוע ובונה במקומן 60 דירות חדשות מעל 3 קומות של מרתף חניה חדש וחפור בקרקע, כאשר בסוף תהליך הבנייה – 30 דירות חדשות הוא מחזיר לדיירים הקיימים ואת ה-30 הנוספות הוא מוכר.

לעומת זאת בקריית טבעון, לטובת היתכנות כלכלית בפרויקט פינוי-בינוי בסדר גודל דומה- יזם יצטרך לבנות פי 4 ויותר מהקיים, כלומר להוסיף יותר מ-300% כדי שהפרויקט יהיה כלכלי. פרויקט של פינוי-בינוי בקריית טבעון יהיה בסופו של דבר הרבה יותר צפוף מאשר בת"א.

בנוסף לכך – 30 הדירות החדשות בפרויקט בת"א תצטרפנה  לעיר בעלת יכולות כלכליות, תחבורה ציבורית מפותחת ותשתיות חינוך,ספורט, מים, ביוב וחשמל מתאימות.

בקריית טבעון, לעומת זאת, כל תוספת כזו של דירות תבוא על חשבון איכות החיים ואיכות המגורים של כלל התושבים הקיימים.

בחולון, עיר נוספת מאזור המרכז להתייחסות, מקדם הצפיפות בפרויקט של פינוי-בינוי יהיה דומה לזה שבטבעון, אלא שחולון היא עיר בעלת אזורי תעסוקה ומסחר. מתוכננת בה רכבת קלה הפרוסה ברחבי העיר. בחולון קידמו במשך כ-6 שנים תוכנית כוללנית להתחדשות עירונית על כלל העיר.  וגם שם חלק מהאזורים מוגדרים באופן ברור לחיזוק ועיבוי ולא לפינוי בינוי.

אנו מבינים, אם כן, שהסיבה לצפיפות הגבוהה שמקדמת המועצה במסגרת התוכנית להתחדשות מתחם כצנלסון נובעת מן הבחירה במנגנון ההתחדשות מסוג פינוי-בינוי לכן אנו קוראים למועצה לזנוח את הכלי הזה, שעבור טבעון הוא הרסני ביותר, ולחזור ולהשתמש תחתיו בכלי ההתחדשות מסוג "חיזוק ועיבוי" שעליו דובר בתוכנית המתאר הכוללנית משנת 2019.

בפרויקט של חיזוק ועיבוי לא הורסים את הקיים אלא מחזקים, מחדשים ומעבים אותו. עלויות הפרויקט נמוכות בהרבה ובהתאמה גם מספר יחידות הדיור שהיזם צריך לבנות כדי שהפרויקט יהיה כלכלי. העומס על תשתיות היישוב גדל אך לא באופן כל כך קיצוני כמו בפינוי-בינוי. בכל מדדי המגורים נדרשת הקצאה של פחות תשתיות ואפשר יותר בקלות להישען על הקיים.

פרויקטים כאלה בוצעו בכל רחבי הארץ כולל ברמת אביב (ת"א) ובחיפה ויש להם היתכנות הנדסית מוכחת. נכון שהדיירים הקיימים לא מקבלים דירות חדשות "מן הניילון" אבל הם כן מקבלים דירות מחודשות, מורחבות (עם מרפסת וממ"ד) וחיבור חדש לתשתיות העירוניות.

פתרון בעיית החנייה בתוך המתחם המתחדש אמנם מאתגר יותר, אבל בסופו של דבר צריך להתמודד עם חצי מכמות המכוניות שהיו במקום בתוכנית מבוססת פינוי-בינוי במלואה. ההתמודדות היא בתוך המתחם ובכניסה וביציאה אליו (הרחובות בן-צבי וחנקין).

כחלק מההתמודדות עם המתחם ועם בעיות התנועה הקשות הקיימות סביבו גם כיום בשעות הבוקר אנו גם קוראים למועצה לבחון ברצינות את העתקת ביה"ס התיכון לקריית חינוך שתרחיב את מתחם חטיבת הביניים שם המתחם לא נמצא בתוך שכונת מגורים, וכיוון הנסיעה בשעות הבוקר הלחוצות הפוך לכיוון התנועה העיקרי בטבעון (לכיוון צומת טבעון) שחרור שטח התיכון (כ-15% משטח המתחם) לשימושים חדשים פותח הרבה מאוד אפשרויות – החל מ- הקצאת קרקע משלימה לתוספת מגורים שתאפשר בנייה חדשה לגמרי כנגד חיזוק ומיגון של בניינים ישנים במתחם, עבור דרך בניית פרויקט דיור מוגן בשילוב דירות קטנות להשכרה לצעירי טבעון ולסטודנטים (ללא ילדים) – פרויקט שיכול להניב הכנסות למועצה, וכלה ב- פתרון של חלק מבעיות החניה במתחם בשטח התיכון שמתפנה.

טבעון היא באמת יישוב מיוחד בנוף הישראלי ויש לה איכויות שמהן נהנים לא רק תושבי המקום אלא גם מאות ואלפי המבקרים בה מדי שנה: בצימרים, בפסטיבל שייח' אבריק, בפארק הקטר במקום לצופף אותה ולהפוך אותה לעוד עיר קטנה ונחשלת (אני מקווה שעכשיו ברור יותר למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו חוזרים ואומרים זאת) אנו מבקשים להמשיך ולקיים בה פסטיבלי תרבות ולמתג אותה כלכלית כמרכז של תיירות אקולוגית ותיירות מרפא. פעילות תכנונית-כלכלית כזו תסייע לכלל התושבים בטבעון ובמקום לפגום באיכות חייהם היא תעלה את איכות החיים ותשפר אותה.

תגובת המועצה:
בכתבה הופיעו טענות שגויות ופרטים לא מדויקים, ולכן ההתייחסות היא עקרונית בלבד.
תוכנית ההתחדשות היא מהלך חשוב ואחראי לעתיד היישוב, הנבנה יחד בתהליך שיתוף ציבור שקוף, יסודי ומעמיק מול הדיירים והאיזור.
תושבי רחובות שרת וכצנלסון ממתינים לה שנים רבות – מתוך הבנה שהשינוי יאפשר להם מגורים ראויים ובטוחים.
המהלך יאפשר גם למשפחות צעירות להשתלב בטבעון ולסייע בפיתוח הדרגתי, מאוזן ונכון של היישוב.
תגובה מפורטת יותר תינתן בשבוע הבא

הפרלמנט מגיב

המתווכת כוכי אלוני:
הצעת התוכנית כפי שהיא. היא בכיה לדורות. אין מקום בטבעון לבניית מגדלים. טבעון מתוכננת בכבישים צרים ומעגליים. במיוחד באזור זה שיש שם בית ספר. גנים . מבחינה תחבורתית כל בר דעת רואה שזה לא מתאפשר. לקבלנים שרוצים לממש את חלומם. אין מקום בטבעון. כל ראשי מועצה קודמים שמרו לנו על צביון המקום. ואנו מקווים שהמצב יימשך. בטוח שניתן למצוא דרכים אחרות לחדש השכונות. גם רחוב החורש עליה לשעבר משווע לחידוש. סוף מעשה במחשב תחילה.

המתווכחת יהודית סלע
אני מתנגדת באופן עמוק לכל נושא ההתחדשות העירונית בטבעון. בשנתיים האחרונות אני פוגשת קונים איכותיים מאוד, שמגיעים לכאן במיוחד בזכות הצביון הייחודי של המקום האוכלוסייה, האופי הקהילתי, איכות החיים.
אין לי ספק שהתהליך הזה ישנה את המאזן, ויביא לפה אוכלוסייה רחבה שהבחירה שלה בטבעון היא בעיקר כלכלית לא מתוך חיבור אמיתי למהות של המקום הכפרי והטבע.
כבר היום מורגשים עומסים – בכבישים, בגני הילדים, בבתי הספר. זוהי תוכנית שמנותקת לחלוטין מהמציאות המקומית, ולא מתחשבת באופי הייחודי של טבעון ובתשתיות הקיימות.

משה שישי דרי קבלן ואיש עסקים מקרית טבעון
בהחלט הגדלה משמעותית לתא שטח קטן. בדרך כלל יזמים נכנסים לפרוייקט בסדר גודל כזה. היא ביחס של 1/5 יחידות. במקרה הזה מדובר על 1/3 מתחת ליחס הזה אף יזם לא יכנס לעסקה כי היא לא כדאית. מעבר לצביון וטיול בוואדי יש להציג חלופה לתוכנית, שמאפשרת חיזוק המבנים הקיימים(ומהיכן יגיע תקציב לזה).
המטריד ביותר הוא שחלופה לא תהיה ובנינים הקיימים ישארו כפי שהם. ויעמדו בסכנה ברורה של הרס ומחיר גבוה בחיי אדם ברעידת האדמה שכנראה תבוא.
יש לקחת בחשבון שהמבנים כולם נבנו לפני חוק התכנון והבניה .הם בני 70 שנה.והיסודות שלהם לא יעמדו בעומס.
לכן לדעתי יש לבצע את הפרוייקט. ולהתעלם מהנראות או הצביון. כקבלן בניין 35 שנים מכיר אני את המבנים. נולדתי וגדלתי בבניין כזה. חפרתי וראיתי יסודות של חצי מטר ועמודים של 20/20 עם ברזל 6 מ״מ. אני בן טבעון מוקיר מעריך ואוהב
את היישוב, אך יש פעמים שאין ברירה.
חייבים לחזק את המבנים האלה!!!!

המתווך בן זלץ כתושב טבעון וכמתווך מקומי, אני מכיר מקרוב את אופייה הייחודי של הקריה ואת הרצון של רבים לשמר את האיזון העדין שבין טבע לקהילה. ברור שיש צורך בהתחדשות, אך חשוב לא פחות לעשות זאת בצורה מתונה ומתחשבת — שתשדרג את הקיים מבלי למחוק את הצביון. התחדשות כן, עירוב שימושים כן — אבל לא בכל מחיר, ולא במחיר אובדן הזהות המקומית.
אבל, פה האבל הגדול. מבחינתי, ערך עליון זה חיי אדם והכי חשוב לתת פתרון מהיר של ממ״ד לכל אזרח גם אם זה על חשבון זהות מקומית.

יקי אגם מנכ"ל ובעלים של חברת קלין קור תושב קרית טבעון
אני אישית חושב שזה טוב לטבעון. שיגיעו זוגות צעירים ויצעירו את טבעון. תראה כמה התנגדיות היה לצל אורנים. ואיזה הפחדות היו לגבי הפקקים שיווצרו. בקיצר עם תיכנון טוב וטיפול בתשתיות אפשר להגדיל את העיר ולהשאר בציביון כפרי. זה יעשה רק טוב לאנשים ולנכסים.

אירית גיל בעלת חברה לתכנון ערים העוסקת רבות הכנת תכניות בניין ערים והתחדשות עירונית בהיקפים גדולים
הייתי מוסיפה בדוגמא את הדוגמאות של חיזוק ועיבוי ברמת אביב הישנה. פרוייקט מדהים שמר על קנמ נורמלי. הכניסו חלק מהחניות לתת קרקע אבל בין המבנים כך שלא הרסו אותם. הוסיפו 2 קומות ויצא מושלם! בין המבנים שטחים ירוקים ללא גדרות. ככה נראית התחדשות עירונית מצויינת ברמת אביב.
ברשות אחרת אני עושה תכנית מתאר כוללנית. שם הרשות להתחדשות קידמה תכנית בניגוד לרצון המועצה וללא אישורה. התכנית התקדמה מידי. מנהל התכנון מקדם תכניות בניגוד לרצון המועצות. כדאי להיות זהירים מאוד. צריך כעת לעצור את התכנית ולבדוק עקרונות והנחות יסוד. הבעיה היא שהתכנית מגדילה צפיפות באופן אגרסיבי בלי לשפר כלל את איכות החיים והתכנון בשכונה. היום מתכננים מרכזים קטנים כמו חברותא שיהיו סמוכים על פרקים ומוסדות ציבור. כאן מציעים לבטל את חברותא ולהפכה לחזית מסחרית שזה סתמי ולא מהווה מרכז. רמת אביב הישנה היא דוגמא נפלאה לחיזוק ועיבוי תוך שמירה על ערכי השכונה, צפיפות נמוכה יחסית, מרכז מסחרי פעיל ותוסס בסמיכות למוסדות ציבור. שבילי אופניים וכד. כאן גם ההצעה שחלק מהשכונה יהיה פינוי בינוי וחלק עיבוי ייצר איזורים שלא ימומשו לעולם או שייבנו כמו כצנלסון. נדרשת ראייה של כלל השכונה בתכנון מודרני. גם יש לשים לב שברחוב שרת באזור החיזוק יצטרכו להוסיף 100 אשח לכל יחד. מה שלא יקרה לעולם. הייתי מציעה גם לעשות תחרות פתוחה לאדריכלים מכל הסוגים על התוכנית..

אמנון שטרן קבלן וסגן ראש המועצה לשעבר
חבל מאד שהמועצה נותנת ידה להליכה לכוונים אלה.
מאז ומתמיד, עוד בימים שאנו ניהלנו את הוועדה המקומית, תמיד עלו רעיונות של ציפוף יח"ד, הן כמספר יח"ד לדונם, ובהן גם עליה לגובה.
חלק מהרעיונות היו יפים, אבל תמיד עצרנו ואמרנו – עם כל הכבוד – טבעון זה לא! אנחנו קיבלנו מנדט לשמור על צביון ואופי המיוחד של הישוב, ועל זה תמיד הקפדנו.
מה שמונח לפנינו, אולי זה יפה ואולי זה מועיל ומעניין – אבל טבעון זה לא.
תמיד אמרתי, ויש לי עדים לכך, שיש עוד ישובים יפים בארץ, גם שבנויים לגובה, וכל מיני, אבל טבעון זה טבעון. וצריך לשמור על זה.
חבל שבמועצה חושבים אחרת.
שאלה גם האם קיבלו מנדט מהציבור לשינויים דרסטים כאלה.

מוסא מצליח איש עסקים מטבעון
זו תוכנית שעשו אותה על רגל אחת ולא נראה לי שהיא תצע לפועל בכלל. זה יהיה אסון לתושבים שחיים פה זה יהפוך את כל טבעון לאיזור בנייה ולפקק אחד גדול. זו תוכנית בלי תוכנית ובלי כלום. גם ככה יש פקקים ואנחנו נעמוד הרבה זמן בפקק בשביל להיכנס או לצאת מהשכונה.
יהיה פה עומס על התשתיות הקיימות מבחינת תחבורה שירותים וצפיפות כללית. בקיצור בלי תכנית מקיפה לכל קרית טבעון לא ניתן ליישם תכנית זו.

לא כל חברי המועצה ואנשים והעסקנים בטבעון שפנינו אליהם הסכימו להגיב – מעניין למה?