על רקע זה עדיין, בהבלחות, מידי מספר שבועות מישהו מתוך הליכוד מאתגר את מנהיגותו של ביבי ומזכיר לכולנו שאנחנו רגע לפני "מלחמת" ירושה פוליטית. השבוע עשה זאת יולי אדלשטיין, לפני כן ישראל כץ, מירי רגב, ניר ברקת ואני מניח שיהיו עוד וכל אחד ינסה לשכנע שהוא מביא הבשורה. הכנות פוליטית הראשון שיצא חזיתית מול נתניהו עם אמירות ברורות – "אין סיכוי תחת הנהגתו של ביבי לחזור לשלטון…", כל היתר מתוך חשש מהאיש ומנקמתו בישרו שהם רוצים, אך כל עוד ביבי נוכח אז אנחנו מיישרים קו ונאמנים לו. השאלה שנמצאת שם "מתחת לשולחן", מתי ביבי יחליט לפרוש. בורסת ההימורים כאן בעליה מתמדת, כאשר נקודת הרתיחה הקרובה היא הבאת חוק התקציב בקריאה שניה ושלישית. הערכה היא כי במידה והתקציב יעבור ביבי יקבל החלטה ויודיע על פרישה וילך לעשות לביתו, חלק מהמרים על עיתוי ההחלפה בין בנט ללפיד, חלק על משבר בטחוני שיביא לפרישה של חלק מהחברים בקואליציה. בכל מקרה ביבי כרגע שם נוכח, מרתיע את חבריו בליכוד, חסר ברק בעיניים ובעיקר איבד את גינוני ומנעמי השלטון וניראה חסר כוח ובעיקר כקוסם ששלף את כל שפניו בפני הקהל. ואם עסקינן בירושות אז בעיצומה של מלחמת הירושה על התפקיד הנחשק – יו"ר הסוכנות היהודית, הודיע השר אלעזר שטרן על פרישתו מהמירץ וזאת על רקע ראיון "המגרסה". טוב עשה שטרן שפרש מהמירוץ, אך בראיון ובהתנהלותו של זה יש מן הזחיחות יתר, היהירות, חוסר צניעות וענוה שמאפיינת את האיש כיום ובשנותיו הציבוריות ואפילו בשירותו. לזכותו יאמר שהוא בהחלט "חשף" סיפור "מגרסה" מעניין ובעיקר אמין על דרך ושיטת גריסת אירועים במערכת הצבאית שחלקם היו בעינייני בינו ובינה וחלקם באירועים ערכיים חמורים בתחומים אחרים, לצערי ה"מגרסה" טרם נגרסה ויש מי שמפעיל אותה מדי פעם ואולי בשיטת גריסה עדכנית ומתקדמת.

נבחרת ישראל השבוע שוב "כמעט" גרמה לכולנו נחת במשחק מול סקוטלנד, משחק מרהיב, לחימה, טכניקה נכונה וטקטיקה שונה הראו אופי על הנבחרת, אך עמוק בתוך תוספת הזמן שוב הפסד. חבל זו היתה עוד הזדמנות שפוספסה. לשמחתינו מול מולדובה ניצחה הנבחרת והשאירה סיכוי תאורטי להעפלה. וגם כאן בעיניני ירושה, עשה זאת ערן זהבי וירש את מקומו של מוטלה שפיגלר כשחקן ה"פורה" ביותר בשערים. בהחלט זהבי זכה בירושה בזכות ובאופן מרשים, על אף גילו, משחק אחר משחק מוצא האיש את הרשת בגולים מרהיבים.

גם במקרה של ביבי והליכוד, גם של שטרן וגם של הנבחרת ממליץ לכולם לקבל את הבקורת ובעיקר ללמוד ממנה. פעמים רבות ארגונים חוששים מבקורת ובעיקר ממבקר פנים וזאת מתוך חוסר הבנה של תפקיד המבקר והביקורת. רשויות מקומיות, עיריות, משרדי ממשלה וארגונים נמנעים, על אף החוק, למנות מבקר מתוך חשש שיחשוף פעולות לא נכונות. תפקידו המרכזי של המבקר הוא להביא לפעולה ערכית ואתית של ארגון ולהפיק לקחים להמשך.

ידיי ורעיי קרבות ירושה הם סוג של "טבע" בכל ארגון וקרבות תמיד יהיו מלווים בהכפשות, בגידופים ובסיפורי אלף לילה ולילה, נכון יהיה שנדע לקבל את חלק מהביקורת, נאפשר דיאלוג נקי ועדיין יהיו כמו ביבי שלא ימהרו לוותר על הכסא וגינוניו. כל אחד שיבחר בין דרכו של ביבי להיאבק עד הסוף לבין דרכו של שטרן לוותר ולהמשיך.