הימים חולפים במהירות שיא לקראת הבחירות הקרובות והחגים קצת מרגיעים את ה"שואו" הפוליטי לטוב ולרע. מבחינתם כל יום הוא קריטי בכדי לעבוד על "תודעת ההמונים" ולעצב להם מציאות, כל פוליטיקאי וכל מפלגה על פי דרכה, ינסו למכור את מרכולתם ויש שיאמרו את התפיסה האידיאולוגית אסטרטגית שלהם. לא בטוח שהמפלגות אכן מגיעות עם אסטרטגיה ברורה או אידיאולוגיה מובנת ויותר ברור שהם מנסים למכור כותרות, סיסמאות ואמירות ובדר"כ בינם ובין המציאות ביום שאחרי המרחק הוא כמזרח ממערב ( ראו את דוגמת ה"רק לא ביבי). ה"מלחמה" שלהם מסתיימת ברגע שהצבענו ורצויי שזו תיהיה הבחירה הנכונה בעיניהם ורגע אחרי התבררות התמונה וההבנה לאן פניה של המפה הפוליטית – מי ירכיב, מי יהיה בקואליציה, מי באופוזיציה, מי שר, מי יו"ר הכנסת אז הם שוכחים לחלוטין מי בחר אותם, מהי המדיניות שיובילו, מה ההבטחות שהבטיחו וכדומה. באסטרגיה הפוליטית הישראלית מיום הקמת המדינה, ישנם לא מעט "קוי שבר" שפיצלו את העם ויצרו מחלוקות קשות ואפילו עד רצח ראש ממשלה בישראל וגם כיום הפוליטיקה בישראל נמצאת במשבר קשה ואוליי מהמורכבים ביותר. שורש המשבר נטוע אי שם בימים שלאחר מלחמת "ששת הימים" וככל שהזמן חולף העם נקרע ועל פי תוצאות הבחירות בשנים האחרונות העם חצויי ולמעשה אין יכולת דמוקרטית להגיע להכרעה מובהקת של העם. פתרון שתי המדינות לשני עמים הוא כרגע הפתרון המוצע שהוסכם על ידי הימין והשמאל, אך חוסר היכולת לקדם פתרון זה לכדי מו"מ אפקטיבי, שיוביל לתוצאה ממשיך במידה מסויימת "לקרוע" אותנו מבפנים ובמידה רבה להיות לאחד האיומים המשמעותיים עלינו כחברה. יחד עם זאת ואוליי בגלל המשבר הלאומי – מדיני – ביטחוני הזה ישנה הזנחה מתמשכת בתחומים רבים ואלו אף נדחקים וחוסר טיפול בהם מעמיק את בעיית החוסן הלאומי של החברה הישראלית. משבר הדיור, משבר יוקר המחייה, משבר ה"חזירות" ( בעלי הממון לא בוחלים בשום אמצעי בכדי להיות עם עוד), משבר הביטחון האישי ברחובות ישראל, הפשע ברחוב הערבי, הפרוטקשן שהפך להיות גלויי לכל, משבר חוסר המשילות ועוד סממנים רבים שמבטאים את הצרה הגדולה שלנו בכך שאין ממשלה בישראל ובהתאמה קיימת בעיית משילות, אידיאולוגיה ואסטרטגיה. ראש ממשלה שמתיישב על כסאו עם הבנה שזמנו קצר ותלויי ב"קריזות" של חבריו לקואליציה, מתפקד על פי סדר יום יומי, לטווחים קצרים ובעיקר סדר יום של תגובה ופחות יוזמה. אין מנוס, אלא למצוא את הפתרון שיוציא אותנו מ"מחול השדים הפוליטי" הזה ויוביל את הפוליטיקה בישראל ליציבות שהייתה קיימת במידה רבה עד שנות ה – 90 של המאה הקודמת. את העם לא ניתן להחליף, ממשלה נבחרת ראויי שלא תהיה סקטוריאלית, אלא של העם על פי הכרעת הרוב, אבל את השיטה חייבים לשנות בכדי לאפשר יציבות ובמידה רבה שפיות פוליטית והעיקר ממשלה שתוכל להתקיים לאורך הזמן הקבוע בחוק ואז ניתן יהיה לטפל ברבות מבעיות היסוד בחברה, בביטחון, בכלכלה, בחינוך ועוד. הכרעה דמוקרטית צריכה להיות מובהקת ובהתאמה מקובלת וראויי שתופעות חמורות, שמנסות לא להתייחס לחלק ניכר מבחירת העם, ייעלמו מהנוף הישראלי. ראש ממשלה לשעבר שקורא קריאה להוציא מיליון ישראלים לרחובות כי הבוחרים לא בחרו לטעמו ראויי שיקח אחריות לאמירותיו, או אמירות שפוסלות חלקים מהעם מהקצה הימני או השמאלי הן מסוכנות ומיקומם צריך להיעלם. זהו העם, זוהי בחירתו, אלו הם השקפותיו ולכן רק בדרך דמוקרטית ניתן יהיה להשפיע על הכרעות מסוג אחר ולהביא לתוצאות שונות. הקריאה היא לעם להשפיע על המועמדים להבטיח ולקיים שינויי שיטת בחירות, שתייצב לנו את הפוליטיקה הישראלית ובהתאמה תוביל ליציבות שלטונית ולטיפול בבעיות היסוד המורכבות של החברה בישראל.

רגע לפני יום הכיפורים וכניסה לחג הקדוש ליהדות עולה הצורך בחשבון נפש אישי, חברתי ולאומי. חשבון הנפש עוסק במחשבות על הסליחה, המחילה והכפרה וברור לכל כי במהלך השנה האחרונה לכל אחד מאתנו ישנן את הסיבות לבקשות. הפעם הייתי מציע לאדון הסליחות לשמוע בעיקר את נבחרנו ואם לא יבקשו אז לסלוח להם בשמנו על פוליטיקה רדודה וחסרת יציבות, על מחשבות על עצמם והונם לפני אנחנו וקיומנו. אתה שיודע נסתרות ושומע תפילות תסלח להם על כל העוונות ולנו תזכור ברית אבות כן אל נורא העלילה תמשיך להפעיל ישועות ולצפות לנו עתידות, שנזכה לשנים רבות בדיצה גם ברגעי הנעילה.  

ידידיי ורעיי רגע לפני כתיבה בספר החיים, מאחל לכולם שנזכה לדרוש יותר מנבחרינו, לפעול לתיקון ביננו ובעיקר שנכיר ונעריך את הטוב בתוכנו.

גמר חתימה טובה.