אותי מטריד שאיבדנו את זה לגמרי ורובנו מגדפים מבלי לראות את הגיבנת של עצמנו ואלו שלא, נותרים אדישים כך שמעורבותם הופכת ליותר פעילה מעצם השתיקה.

הוא "אפס מאופס…", אתם "מנשקי מזוזות…", "חלאות", "בורות", "נבלות", "בבונים" ועוד כינויים וביטויים שהם מהסף המנומס יחסית ובהחלט יש את אלו שחייבים את הנמוך והשפל מסרטון הריצה לחיבוק שמסתיים בעבאס ולזה שמסתיים עם גולדקנוף ועד "זונות", ב"בני מוות", "חלאות".  שלל ביטויים שמלמדים על אובדן דרך בניהול הוויכוח הפוליטי – חברתי ובעיקר מטרידה העובדה שלא רק שאין מנהיגים, אלא אף המנהיגים מצידי המתרס הם אלו שמשחררים רסן ומובילים את הדרך הזו.

הביטויים, הכינויים והגינויים מלמדים על הקרע בעם בזכות הפוליטיקה ובעיקר "משחק" הפוליטיקאים מי יקצין יותר ומי יחרב יותר. העם נגרר כל אחד מטעמו ומבחירותיו בעמדה וככל שהנושא יותר בוער כך עולה הפוטנציאל ל"התנגשות" פיסית בין דיירי הרחוב. השמאל טוען לאלימות קשה מצד אנשי הימין בכל מקום והימין טוען שאלימות השמאל יותר קיצונית רק שהם זוכים ל"הקלות" במדיה בעיקר בערוצי הטלוויזיה ובמערכות האכיפה. לטענתם אין מידתיות ואין שיויון בפני החוק והאכיפה ובפועל הפקידות הבכירה לא פחות מעורבת ומסיטה. העם מתנהל על פי נבחריו ולא מעט על פי התנהלות פקידיו הבכירים ומוסדותיו הרשמיים. הכנסת הפכה ל"זירת היאבקות" ופעמים רבות ניראה שהפכו שם למושב לצים ויש ימים ששם דווקא מתנהלים מופעי הסטנד אפ הטובים בעיר, בתוך אלו מתברר שגם שם היועץ המשפטי לכנסת הפכה לאדם החשוב ביותר בתהליך קבלת ההחלטות. הממשלה בהרכבה הקואליציוני דוחפת ללא מעצורים סוגיות שמלמדות רבות על הכשלים במערכת הפוליטית שלנו ובעיקר בשיטת הבחירות ובעיקר היא עובדת במרץ ללא יעוץ משפטי והיוע"משית, שגם במקרה הזה היא האדם המרכזי בתהליך קבלת ההחלטות, היא בוררת היטב היכן, מתי ועד כמה להתערב ולרוב היא הפכה להיות הטוענת כנגד הממשלה. מערכת המשפט, בעיקר הבג"צ, מעצם הוויכוח, חוסר היציבות ועמדתה העצמאית הפכה למכריע המרכזי בכל נושא פוליטי, חברתי ואפילו ביטחוני וברצותה פועלת ודוחפת לאקטיביות משפטית גם בנושאים מובהקים שהנבחרים הכריעו בהם. לאלה ניתן להוסיף את הטענות החברתיות כנגד המשטרה, כנגד הרמטכ"ל ופקודיו וכנגד כל בעל תפקיד בפקידות הלאומית הבכירה. מכך ניתן ללמוד רבות על התסיסה החברתית -לאומית והעם משקף את התנהלות מנהיגיו ונבחריו ואין לא בצד הזה ולא בשני מי שינסה להוביל אחריות בכדי לנסות לעצור, להאט את ה"שקשוק" אל פי התהום. זה מכבר עברנו את ט באב ואת ימי בין המצרים ובין כל מה שניתן ללמוד מההיסטוריה של תקופת חורבן הבית להיום הוא הלקח של הרגעה חברתית לפני אובדן שליטה ובעיקר לעצור את המרדף של מי שונא יותר את האחר. מנהיגות אמיתית חייבת להתעלות, לקחת אחריות ולהוביל את העם ל"חוף מבטחים", לאחדות ולפשרות. כפי שניראה כרגע כל צד מתחפר בעמדותיו, מסלים את המאבק והבחירות הן הזדמנות להקצין, להחצין ולקטב עוד יותר כי לטענתם רק כך אפשר להשיג יותר.  העם לא יכול להכריע ללא מנהיגות מנחה, מובילה שתנסה להוביל לאמנה חברתית מוסכמת ולכן העם ובעיקר השוליים הקיצוניים יותר שבו משתלטים על הרוב המכריע.

בין בחירה בט' באב – בו נבוכדנצר וטיטוס ניצלו את התסיסה בעם, המאבקים החברתיים הפנימיים, מאבקי הכוח, חרמות ומנהיגות כושלת והביאו לחורבן בית ראשון ושני ולאחריהן גלות. לבחירה בט"ו באב, שהיום הוא נחגג, ומציין את יום האהבה על פי המסורת היהודית בא מודגשים ביטול חרמות, מציאת זוגיות, הכרה באחר, זוגיות בין שבטית, הסרת מחסומים, פשרה ועוד. נכון יהיה שכולנו נאבק על הבחירה בט"ו באב ונבהיר למנהיגינו ש"דור המדבר" הנוכחי חייב להוביל להכרעה זו והוא זה שצריך להוביל את העם למסרים ולמסורות שמייצג יום האהבה הלאומי שלנו, אחרת גם הוא יעלם. ביום הזה נכון יהיה להביט למעלה לירח המלא ולהבין מכך שהמלא, היפה, העוצמתי הזה מלמד שעדיף לכולנו להוביל לפשרות, להתרת מחסומים, לפריצת דרכים ובעיקר לאהבת חינם בין כל חלקי החברה המגוונת שלנו. דעה פוליטית מוצקה ללא פשרות היא לא הבונקר שיגן עלינו, אלא היכולת להבין, להכיל, להסכים ולקבל אלו יכולים להיות ה"כיפת ברזל" החברתית של כולנו. השבטיות היא הזדמנות חברתית להכרה והכלה ולא מתכונת להתגוששות והפרדה.  ביחד עדיפה דרך בה לא ניתן לאיזה טיטוס מודרני (סינוואר, חמינאי – אב ובן, סאדם , סולימני, נעים קאסם ועוד) הזדמנות להחריב את הפרוייקט הלאומי שלנו בשיבה לציון ולבניין הארץ ונייצר הזדמנויות חברתיות משותפות לפשרה ובעיקר לאהבת חינם בתוכנו. האיומים היום על הפרוייקט היהודי לאומי שלנו הם רבים והשנים האחרונות מלמדות שהשנאה כלפינו הולכת ומתגברת בשכונה שלנו ובארצות העולם ועם אנחנו נראה אחדות ויכולת לשיתוף חברתי האיומים האלו ייעלמו והמסר יהיה חד וברור, הפעם אנחנו כאן ולתמיד.

״כן לטו באב ולאהבה ולא ל ט׳ באב ולהחרבה״ידידיי ורעיי כן לט"ו באב ולאהבה ולא לט' באב ולהחרבה!