השבוע כולנו היינו "שותפים" לסערת דובר צה"ל, האם יקודם לדרגת אלוף או שיבצע עוד תפקיד תת אלוף ואז יהיה מועמד לדרגה. בסופו של יום שני הצדדים התעקשו , הרמטכ"ל החליט על עוד תפקיד תא"ל ודובר צה"ל החליט בדרך למחלקת פרישה מהשירות. דובר צה"ל פעל שלא בתום לב בניסיון ל"איים" על הרמטכ"ל ולשים דד ליין לקידום ובכך ביצע "פיגוע" שהוא המפסיד היחידי בו. בכדי לשים את הנושא בפרופורציה המתאימה חייבים להכיר את היסטוריית קידומם של דוברי צה"ל בעבר. עד היום כיהנו כ – 30 דוברי צה"ל ומתוכם 4 קודמו לדרגת אלוף. האחרון שקודם היה הדיי זילברמן שכיהן לפני 4 שנים, אך רן כוכב הקודם לדניאל הגרי, איש רב זכויות, לא קודם ופרש בשקט לדרכו האזרחית החדשה. גם לדניאל הגרי זכויות רבות, אך לא כל בעל זכויות ולא כל תא"ל מקודם לדרגת אלוף ועל כן הוא פעל באופן לא רציני ולא מקצועי כשניסה להעמיד את הרמטכ"ל, יום לאחר כניסה לתפקיד, במצב של החלטה מהירה. בכל מקרה לטעמי הרמטכ"ל פעל נכון וקיבל החלטה מהירה מאוד באשר למינויי מחליף לדניאל הגרי. מעבר לכל אני מכיר באופן אישי מאוד את הממונה החדש – תא"ל אפי דפרין, שהיה פקודי בעבר. אפי פרש מצה"ל לפני מספר חודשים וסוכם לתפקיד בכיר בתעשיה הצבאית, אך משנקרא לדגל על ידי הרמטכ"ל השיב ש"למען בטחון ישראל תמיד אתייצב דום אל הדגל" וכך עשה. אפי הוא איש עם לב ענק, רגישות ייתר לפרטים, מקצוען בעל רמ"ח אבריו ובעל יכולת לעצב ולתמרן נכון בסביבה המורכבת של דובר צה"ל שהוא למעשה הדובר הלאומי. נאחל להגרי הצלחה רבה בדרכו החוצה ושלא יהיה תמים נוכח ניסיון "חיבוק" פוליטי של בעלי אינטרסים, שמנסים לתייג את שחרורו בצבעים של שרה וביבי ולאפי נאחל הצלחה רבה בתפקיד החשוב והמורכב בימים אלו. מומלץ לרמטכ"ל לחשוב לעומק על אגף חדש בצה"ל שישרת את מערכת הביטחון ואת הזירה המדינית ויתכלל את כל עולם התודעה והוא אגף התודעה בצה"ל.

הרמטכ"ל נכנס במלוא המרץ אל תפקידו ובאופן מהיר החליט להבהיר באתי לשנות סטנדרטים, דרישות ומחויבות. הצבא פועל כרגע באינטנסיביות לעכל את שינויי הרוח החדשה וזאת במקביל לכניסת בעלי תפקידים חדשים רבים למשרדם ובמקביל מבהיר לאוייב גם באש ובהתקפות בכל המרחבים וגם ברטוריקה כי אין כוונה להתפשר. הרמטכ"ל הציב לצה"ל את סוגיית החטופים בראש סדר הדברים, ולצורך הבנת המסר העמיד את תמונות החטופים בפתח לשכתו. יחד עם זאת אנו רואים את ממשל טראמפ עושה מאמצים עילאיים להביא לשחרור ייתר החטופים ולצורך כך אף הלך צעד אחד קדימה בכך שמינה בעל תפקיד למו"מ ישיר מול חמאס, אפילו במידור של ממשלת ישראל ונציגיה. הממשל האמריקאי ממשיך "לירות" בלי אבחנה במשימות רבות ואפילו קצת מגזימים שם באיומי הסרק. "שערי הגיהנום" יפתחו לחמאס ובינתיים לא קורה כלום ואפילו הוא מנסה לנהל מו"מ ישיר עם שליחי השטן, כך שבסופו של יום הממשל הזה משאיר שאלות רבות בסוגיה זו ובסוגיות אסטרטגיות רבות נוכח איומי הסרק שלו. ראינו השבוע שבמידה מסויימת אפילו הנשיא האיראני ראה זאת כבדיחה ונתן תשובה לנשיא ארה"ב " אוקי תעשה מה שבא לך, אנחנו לא מנהלים מו"מ באיומים…". טראמפ ממשיך בדרכו ומצליח להעמיד את ביבי במבוכות שמחייבות אותו ל"אכול צפרדעים" שמול ביידן יכל להתנגד להם. ביבי נזהר מאוד ויודע שטראמפ יחד עם ה"חיבוק" המיוחד שנתן לו יכול ברגע להפוך את עורו ולכוון את האקדח לביבי ולישראל באופן ישיר. טראמפ מצפה מכולם לקבלת מרותו ומי שלא יזכה לסדרת חינוך כמו זו שז'לנסקי זכה לה. בכל מקרה מסיבות רבות ישראל לא חוזרת ללחימה בעצימות גבוה בעזה – רמדאן, פורים ופסח בפתח, ארה"ב מנסה לקדם הסכם במו"מ ובעיקר בעיקר כי ישנה הבנה שצריך להמשיך לשחרר חטופים חיים וכמה שיותר. החמאס מנגד מבין שהחטופים בעיקר החיים הם כעת הערובה להמשך ההתייחסות אליו ולכן הדילמה תמשיך להוביל אותנו בזמן הקרוב. במקביל הרמטכ"ל החדש ימשיך להכין תוכניות לחזרה ללחימה עצימה, אך את האור הירוק לתקיפה כנראה יהיה זה ההוא מהבית הלבן שיתן.

ביבי ימשיך בעת הקרובה להתמודד עם רב זירתיות  להתכונן לסיפור האיראני ולנסות לרצות את ממשל טראמפ שהוא זקוק לו מאוד ובעיקר לתמיכתו הפוליטית, אבל באמת ביבי מבין שקרב ההישרדות האמיתי שלו יהיה בימים הקרובים, פה אצלנו בבית – בפרלמנט, עם הניסיון להעביר את תקציב המדינה. עד ה – 31/3 ביבי חייב להעביר את התקציב וזה האיום המשמעותי ביותר על הישרדותו. מצד אחד יהדות התורה , ש"ס שציפו שחוק הגיוס יהיה כבר מאחור וקובעים לא נצביע בעד ומאידך בן גביר שמנסה למקסם את רווחיו עם הצורך בהשתתפותו בקואליציה. בלי יהדות התורה ביבי נמצא גבולי מאוד בהעברת התקציב ומספיק משבר קטן אחד ויצטרך לעבור חוק לפיזור הכנסת והליכה לבחירות פעם נוספת. מצחיק לראות שממשלת ימין על מלא הופכת להיות זו שתפגע בימין בצורה הקשה ביותר, ללמדנו שאינטרסים פוליטיים הם בראש סדר העדיפות והאידיאולוגיה שתמתין לה. בימים אלו הלחצים מלמדים שכולם מנסים למקסם רווחים והסכמים קואליציוניים עולים לכולנו מאות מיליונים ומילארדים כי הכל לחיץ והכל שריר , כביל וקיים.

בין המן הרשע המודרני (החמאס) ובין טראמפ והושתת היד ליהודים חובה עלינו ובטח בערב חג הפורים להמשיך לצמצם את השורות ולהתאחד למען קיומינו ובעיקר לסמוך על עצמנו, אחדותנו וכוחנו. שיהיה חג פורים שמח לכולם ושכניסת פורים תביא איתה הרבה שמחה וששון ושהנס הגדול בפורים הזה יהיה שחרור החטופים בעזה.

ידידיי ורעיי קצת צניעות לא תזיק לאף אחד ועדיף לשמור הצהרות ואיומים, אלא אם ישנה כוונה לפעול ביום שאחרי וכמו תמיד ניסים תמיד עשו את העבודה.