מאת חנן זיסו את מטה המשפחות לחזרת החטופים הקמנו יום אחרי השבעה באוקטובר על מנת לרכז את כלל הפעולות והמאבק להשבת 255 החטופים בעזה.השבוע אפשר הייה לנשום לרווחה ולהוריד את הסיכה והצמידים הצהובים אבל החור נשאר ויישאר בלב לעד.הראשון להיכנס, האחרון לחזוררס"ר רן (רני) גואילי החטוף החלל האחרון ששב השבוע היה לוחם יס"מ נגב במחוז […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- הורדנו השבוע את הסיכה הצהובה אבל החור בלב נשאר!
מאת חנן זיסו
את מטה המשפחות לחזרת החטופים הקמנו יום אחרי השבעה באוקטובר על מנת לרכז את כלל הפעולות והמאבק להשבת 255 החטופים בעזה.
השבוע אפשר הייה לנשום לרווחה ולהוריד את הסיכה והצמידים הצהובים אבל החור נשאר ויישאר בלב לעד.
הראשון להיכנס, האחרון לחזור
רס"ר רן (רני) גואילי החטוף החלל האחרון ששב השבוע היה לוחם יס"מ נגב במחוז הדרומי. רן התגאה להיות שוטר וללבוש את המדים הכחולים. בבוקר השבת השחורה, רני היה פצוע בביתו עם שבר בכתף בעקבות תאונת אופנוע שעבר אך מיד כששמע על חדירת המחבלים, עלה על מדים ויצא לסייע לחבריו מהיחידה בלחימה. בדרך נתקל במחבלים ולחם בעוז ובחירוף נפש בחזית הקרב בכניסה לקיבוץ עלומים, ואף קיבל את הכינוי ״רן מגן עלומים״ מקהילת הקיבוץ.
לאחר מספר חודשים התקבלה הערכה שלאחר קרב עיקש ורק לאחר שאזלה לו התחמושת, רן נפל בקרב ונחטף לעזה.
רן בעל החיוך הגדול והכתפים הרחבות היה כולו לב ענק, חבר אמת, אהוב על כולם, אהב להנות מהחיים, גבר צעיר וערכי, תמיד דיבר בגובה העניים עם נוכחות עוצמתית ושלווה. בן 24 בנופלו, רן הותיר אחריו את הוריו טליק ואיציק, את אחיו עמרי, אחותו שירה ומשפחה מורחבת עניפה.
רן גואילי היה החטוף האחרון.
לראשונה מאז 2014, ניתן להכריז שאין חטופים ישראלים בעזה!
את מטה המשפחות לחזרת החטופים הקמנו יום אחרי השבעה באוקטובר על מנת לרכז את כלל הפעולות והמאבק להשבת 255 החטופים בעזה.
השבוע ערכנו ערב הוקרה לעובדי ומתנדבי המטה מרגע הקמתו.
המאבק להשבת החטופים היה המאבק האזרחי, הערכי והמוסרי ביותר ולקחו בו חלק מיליוני ישראלים ויהודי התפוצות.
כעת 843 ימים לתוך המלחמה ניתן להכריז כי אין חטופים ישראלים בעזה מאז 2014.
255 חטופים וחטופות הוחזרו לישראל, ומתוכם 46 נחטפו בחיים ונרצחו בשבי. רק עתה כשרני גואילי, מגן עלומים, גיבור ישראל חזר הביתה ניתן לסכם יותר משנתיים של מאבק.
עצירת השעון בכיכר החטופים
השבוע ביום שלישי בשעה 17:30 בכיכר החטופים לראשונה מאז 2014, התעוררנו ליום חדש ללא חטופים בעזה וזה הזמן לעצור את השעון
כיכר החטופים שהיה לבית למשפחות ומוקד הפעילות של מטה המשפחות להחזרת החטופים, הפך למקום עליה לרגל לישראלים המדהימים שבאו לתמוך במשפחות ובמאבק.
אחד הסמלים המזוהים ביותר של הכיכר הוא שעון העצר שמנה ימים, דקות ושניות שבהם היו אחים ואחיות שלנו בשבי החמאס. כשהזמן עבור משפחות החטופים ועבור עם ישראל נתקע בשבעה באוקטובר. השעון היה חלק בלתי נפרד מנוף הכיכר, מן העצרות ומרגעים שמחים ועצובים.
כעת, אחר השבתו של החטוף האחרון, גיבור ישראל ומגן עלומים, רס"ר רן גואילי, זה הזמן, סוף סוף הגיעה העת שאפשר לעצור את השעון.
ואחרי הרבה יותר מדי זמן, לאחר 844 ימים, יותר מ- 20250 שעות, יותר מ- 1,215,000 דקות או יותר מ- 72,920,000 שניות אפשר סוף כל סוף לעצור את השעון.
אף אחד לא דמיין בחלומות הגרועים ביותר כי השעון יתקתק זמן ארוך כל כך, כאשר קוצב מספר הימים הראה מספר דו ספרתי בלבד ולקראת ציון יום ה-100 השעון עוצב מחדש בתקווה שלא נצטרך לעולם לעצב אותו מחדש ליום ה-1000. בברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
בטקס שערכנו השבוע בכיכר אמרה
שירה גואילי – אחותו של רן
״בשבעה באוקטובר השעון שלנו עצר אבל לא הפסיק ללכת.
שום דבר לא קרה אבל קרה כל כך הרבה. רני יצא, נלחם, הציל, נחטף והוחזר ועכשיו אפשר באמת לעצור לרגע.
את השעון הזה אפשר לעצור ואנחנו יכולים לשוב וללכת, לנשום בהקלה, להתאבל ומחר להביא את רני למנוחת עולמים.
ב-844 הימים האחרונים הרגשתי כל דקה, כל שביב שניה בכמיהה וציפייה לרני. העולם המשיך לזוז אבל רציתי שהוא יעצור יחד אתנו, מצד אחד שהלילות ייגמרו ומצד אחר שלא יבוא הבוקר אם רני לא חוזר.
ועכשיו הוא כאן, אמנם לא כפי שרצינו, קיווינו והתפללנו, אבל הוא כאן. הוא ועוד 86 חלליים הוחזרו לארץ לקבורה והוא האחרון.
אני מודה שעדיין קשה להאמין, זו תחושה מוזרה ואני יודעת מחברי, חברי משפחות החללים שזה יהיה קשה עוד יותר ושום דבר לא בסדר, ושום דבר לא יהיה פתאום בסדר כשנעצור את השעון עוד רגע. אבל לפחות עכשיו אפשר להתחיל לשקם ולהשתקם, אפשר להתאבל ולהתחיל להבריא ולחיות לצד החוסר והשכול אבל לפחות בידיעה.
זה מקום מיוחד הכיכר הזו, הכיכר הזו שהיא הרבה מעבר לאספלט, הכיכר הזו אלו האנשים, אלו אתם. חברי משפחות החטופים שקיבלו אותי בחיבוק חם, עובדי ומתנדבי מטה המשפחות ששמו את רני שלנו כמטרה ולא ויתרו, ועשו ונתנו כמו שהבטיחו עד החטוף האחרון כולל. תודה לעם ישראל, ליהודי התפוצות שתמכו בכל דרך אפשרית, אם זה בלהחזיק שלט, לכתוב פוסט, להתפלל, לתרום או פשוט לחבק ולאהוב.
השבעה באוקטובר לקח ממשפחתי, מהעם שלנו המון.
איבדנו אזרחים, חיילים ושוטרים, אנשים אמיצים שיצאו להגן ולהציל ולהלחם מול הרוע הסובב אותנו, לעד תהיו שזורים בסיפור חיינו יחד עם רני, תודה לכם. תודה למי שעוסק עדיין בלחימה, שמירה והצלה. אנחנו כולנו עכשיו צריכים למצוא את הדרך להירפא עם חור גדול בלב אבל אהבה גדולה לעם ולמדינה שלנו. תודה לכם״.
שנהייה טובים וראויים! שבת שלום
הכותב יועץ אסטרטגי ותקשורת, מחנך מרצה ומורה לתקשורת, חבר מועצת קרית טבעון לשעבר ומתמודד ברשימת הדמוקרטים לכנסת הבאה.
כתיבת תגובה