הרמטכ"ל – רא"ל איל זמיר נחוש מתמיד לשים מאחור את אירועי ה – 7/10 ולהתקדם בצעדים מהירים לשיקום צה"ל מהמחדל הגדול ביותר שלו מאז הקמת המדינה. בזה אחר זה קרא הרמטכ"ל לחבורה של קצינים בכירים, שעל פי דו"ח ועדת תורג'מן נמצא כי הם נושאים באחריות ישירה למחדל. על פניו ניראה כי הרמטכ"ל הפגין נחישות ומנהיגות במהלך, אך גם בתחקיר הועדה וגם בהחלטות האישיות של הרמטכ"ל, ניראה כי ישנה הליכה "על הקצה". ראשית התחקיר לא עסק בסוגיות כואבות שהיו חייבות להיחקר ונרמז עליהם לא אחת כמו למשל האם היו השפעות פוליטיות על תפקוד חלק מהמטה הכללי, מה רמת ההשפעה שהייתה למחאת "המהפכה החוקתית", האם תופעת הסרבנות הצבאית והטיפול הרפה בה האיצו תהליכים בחמאס ופגעו במוטיבציה להילחם, מדוע ראש המערכת – הרמטכ"ל הרצי הלוי לא טופל בתחקירים ובאמינותם המקצועית ערכית, מה באשר לשנות ההכלה והבובלנות שניו קודם לכן והשפיעו על ביצועי המפקדים בכל הדרגים. וכמו כן חסרים בו שמות רבים נוספים: כוכבי, טולדנו, ינקו, עליאן ועוד שרשרת ארוכה של מפקדים בכירים לפני הגעה לש"ג – סא"ל מאילן יוחסין מסוים, שללא הועדה היה ממשיך לזלזל ב"ליצניות" עם המשקפות. על כן טוב שפעל הרמטכ"ל באופן נחוש, אך גם החלטותיו מבטאות זהירות רבה ובמידה רבה לאור התחקיר מקבלות רושם של עדינות, סלחנות, שלא לומר "טיוח". בסופו של יום קצין בדרגת סא"ל הודח, קצין בדרגת אל"מ שכבר הודח בשל יחסים שבינו ובינה הודח בשנית ולכל היתר שהם אחראים ישירים וחייבים לשלם מחיר כבד מאוד על המחדל, נאמר להם תודה אתם בחוץ עכשיו או עוד מעט. רבים מחבריי המפקדים עסקו בענייני הדין המשמעתי בסוגיות של רשלנות והחמרנו עם חיילינו ופקודינו וכאן על רשלנות מהרף הגבוה הדין מסתיים בענישה מכילה וסלחנית במידה רבה. אם התכוון הרמטכ"ל להבהיר שתופעת הש"ג לא תהיה אז יצא לו ש"ג משודרג. אתם אחראים, אתם כשלתם, אתם התרשלתם אבל נמחל לכם דרך ענישה רפה. הגדיל בזלזול האלוף – אהרון חליווה – ראש אמ"ן שנושא באחריות ישירה ומשמעותית ביותר ולא הגיע שיחה ואף קבע " אני לקחתי כבר אחריות, הודעתי שלא אשרת במילואים ואני ממתין לוועדת חקירה ממלכתית", במילים אחרות אל תחרטט לי באוזן מה היא אחריות, הענשתי את עצמי וזה מספיק ואני כבר אזרח עם דעה פוליטית מובהקת – "ועדת חקירה ממלכתית", אם לא כנראה לא אשתף פעולה. כמה יהיר, כמה מתנשא, כמה הביטחון העצמי של האיש חזר ובגדול על אף ולמרות. וגם יתר הצועדים ללשכת הרמטכ"ל הגיעו זחוחים, מחויכים ויצאו בראש לא מורכן. לטעמי על אף הטלטלה וחוסר היציבות שהצבא היה עובר, הרמטכ"ל היה חייב לנקוט פעולות הרבה יותר אגרסיביות, ללא סלחנות וללא הקטנת גודל האחריות, "הם הצטיינו בימים שאחרי…", ולהדיח בצורה חדה וחריפה הרבה יותר את אלה שזומנו ולהודיע על פתיחת חקירת מצ"ח לפני או אחרי ועדת חקירה ולא פחות חשוב מה אם אלו שכלל לא זומנו. את מרבית ה"מטופלים" ע"י הרמטכ"ל אני מכיר באופן אישי לרבות הרמטכ"ל הקודם. מבין אלו יש שהיו בטוחים שהשמש זורחת להם מאיזה חלק צנוע בגוף, יש כאלו שזו לא ההדחה הראשונה שלהם, יש כאלה שקודמו כי ה"סוס" שלהם היה מספיק חזק, יש כאלו שהמומחיות שלהם בפוואר פויינט הפכה אותם למפקדים "משכילים" ומנהיגי העתיד, חלקם רל"שים שהצטיינו בתיאומים ופחות במצביאות. על כן הרמטכ"ל דרך הנחישות בהדחות היה צריך לקבוע מחדש מי דור המפקדים הבא שהוא רואה בצה"ל – הדברנים, ה"קשקשנים", היהירים, הרל:שים ובעלי אילן היוחסין או אלו שנלחמו והובילו יחידות בשדות הקרב האכזריים ועשו זאת בדוגמה אישית, בזעקות אחריי, בשום שכל, בצניעות ובמקצועיות. די לתופעת הרל"ש הלוחם הנועז אם הוא הטוב ביותר אז שינהיג יחידות בשדות העפר המתישים עם נשק בתלה צוואר, מחסניות באפוד ומנהיגות לוחמנית ולרל"שים אפשר להקים חיל לשכות בכירים ושם יתמחו בתיאומים ובעוצמת האספרסו. די ל"סוסים" שדואגים לשושלת, די לסלחנות בקטנות ובוודאי בגדולות. בין רעמי התותחים והסתערויות הלוחמים לבין הנפשות הפוואר פויינט והאספרסו לטה, שלוש פעמים ביום, הבחירה צריכה להיות חדה וברורה. הצבא הוא ארגון לוחמני ותפקידו להגן על המדינה ובעיקר לנצח בשדות הקרב המלאים והמתישים. נכון שוועדת חקירה תעסוק בכשלים הרבים לרבות בארגונים האחרים ובפקידות הבכירה עד לממשלה,

בינתיים העלילה מתפתחת ושר הביטחון ה"מופתע" מנסה לכופף את ידו של הרמטכ"ל בדרך עקיפה – דרך התקשורת והרמטכ"ל, חבל, מצטרף לחגיגה בערוצים שבינתיים חוגגים על שניהם. לראש הממשלה זו הזדמנות לכופף את שניהם, כ"ץ על אישור מינויים ללא עדכון ואוסף ציוצי "גבורה" וזמיר על רמיזות לאני פעלתי ומה אתכם. ברור שביבי יכופף את המכובדים ומי שלא יתכופף לא בטוח שיזכה לעדנה. בסופו של יום ביבי בחר לזמן אותם בנפרד בכדי להראות כאילו כ"ץ מגובה, אך ברור שהוא שם יחטוף שבעתיים על דברים שביבי וסביבתו אגרו בשבועות האחרונים. עם זאת בואו נזכור שמינוי כ"ץ למשרד הביטחון הוא מהלך מחושב של ביבי בכדי לוודא שהרוטוילר ימשיך להיות נאמן וינגוס רק שזה מתאים. ביבי לצערי לא ימהר לפתור את ה"מתח" המוגזם בין האישים וימצה את המאבק לנקודות רווח אישיות.

אני מכיר אישית את איל האיש יודע להיות נחוש, נוקב וישיר, לפעמים מדיי, ובמקרה הזה הוא בחר להלך בין הטיפות מחד לפעול בתוך הארגון עליו הוא מופקד ומן העבר השני לא לתת לפוליטיקאים מוצא מלא ל"בריחה" מאחריות. בסוגיה מול שר הביטחון הוא שלא לצורך מצטרף למצעד איוולת של ויכוח מעל גלי האתר, שלא מוסיף כבוד לדרג הביטחוני הגבוה ביותר.

ידידיי ורעיי אין מנוס מחקירה יסודית ומעמיקה של כל הדרגים והארגונים הביטחוניים, לרבות המשטרה, ומשרדי הממשלה ובתוך כך גם נושאי המשרות הבכירות ביותר – השרים והעומד בראשם בכדי להבין, ללמוד, לדעת מה מקורות הליקוי מאורות שאחז בנו ביום הארור ההוא והו אז מדינת ישראל תוכל להתחיל בהליך יישום הלקחים למען פיזור הערפל, לפטור אותנו ממניפולציות ובעיקר לעסוק בבניית עתיד טוב יותר לדורות קדימה.