דורית בייניש בראיון לאילנה דיין מגנה בחירוף נפש על נשיא העליון ואין לה מילה אחת של ביקורת על מידתיות, סבירות,, אקטיביזם וכדומה ויותר מכך על בדיקתו של הנציב – קולה באשר לתלונות שהוגשו על יצחק עמית אמרה " אז הנציב אמר, נו ו…". כך ניראת מערכת ללא מעצורים ובקרות ובתחילת דבריה בראיון מסבירה שתפקיד בית המשפט העליון הוא לעשות בקרה שיפוטית חוקית על הממשלה והכנסת וכך דמוקרטיה צריכה לפעול, אבל שוכחת לציין שהמערכת היחידה שלא קיימים כלפיה בבקרה וביקורת היא הבג"צ.

טוענת שיצחק עמית הוא חף מכל דבר וכל מה שמנסים זה להשחיר את יצחק עמית ועושים את זה בכל דרך ושיטה, "אז מצאו שם איזה סעיף שולי ולא רלוונטי של ניגוד עניינים שחלף זמנו…". לא שדבריו של סמוטריץ הם סבירים, גם בעיניי הם חמורים בכלל וכלפי יצחק עמית בפרט ולא שיש צדק להתנהלות של לוין כלפי עמית בפרט וכלפי מערכת המשפט בכלל ויש עוד הרבה דברים שצריכים להתנהל שונה ואחר, אך בעיניי הפספוס הגדול בראיון הוא בכך שגם לבייניש אין אפילו הערה/הארה אחת על מערכת המשפט וגם היא מחדדת וחוזרת ואומרת כך צריכה לפעול מערכת משפט בדמוקרטיה ראויה. אם הם ביטלו חוק, או הוציאו צו ביניים אז הם לא הבעיה אלא המחוקק שפועל לא לפי החוק. הייתי מצפה למבט נוסף לגיבנת ואולי דווקא זו שהייתה נשיאה תוכל לומר בפה ראוי כן יש מה לתקן במערכת המשפט הישראלית בכדי שהדמוקרטיה תתנהל נכון יותר.

 אקטיביזם שיפוטי, סבירות, מידתיות, כללי בחירת השופטים, כינוס ועדה ללא השר הממונה, פצ"רית, יועמ"שית, בלט, אייסמן ועוד נושאים נפיצים, שמביאים את מערכת המשפט לשפל חסר תקדים באמון העם וגם על כך תגובתה היתה "אין אמון בגלל התנהלות הממשלה וחבריה…". כלומר אפס, פשוט אפס של בקורת עצמית והתבוננות פנימה.

בתוך כך בראיון של העו"ד ציון אמיר אצל שרון גל אמר: "הבחירות הבאות יהיו גם, ובעיקר, על מהי דמוקרטיה ומי מחרב את הדמוקרטיה בישראל. אני סבור, כמו ציבור הולך וגדל, שבג"ץ צריך לרסן את היכולת שלו ואומרים זאת גם שופטים מכהנים ובדימוס. 

יש גבול שצריך לעבור עם קו אדום ברור,

שבג"ץ לא יכול לעסוק בכל סוגיה ובכל עניין.

לא הכול שפיט במובן הדמוקרטי העמוק ביותר של המילה.

אי אפשר לבטל אינספור החלטות כאילו מדובר בממשלה א׳ שנבחרה מול ממשלה ב׳ של מערכת המשפט. חוקים מתבטלים, חוקי יסוד מתבטלים, חקיקה רגילה מתבטלת.

אי אפשר לפטר איש ואי אפשר למנות איש. הדברים הללו הגיעו לקצה גבול.

אני לא רוצה לומר שאנחנו על קצה הצוק, כי אולי אנחנו כבר התחלנו להידרדר במורד הצוק". אז בהחלט מומלץ למערכת המשפט הישראלית לערוך מחשב בקורתי משמעותי האם הם גם הובילו את הרשויות במדינה הדמוקרטית לקצה שמחייב שינויי מהותי.

השבוע הבהיר שוב נשיא ארה"ב את נחישותו בזירה הבינלאומית והפעיל את עוצמתו של כוח דלתא כלפי המנהיג בוונצואלה, שבעיניו מסכן את ארה"ב בפרט ואת מדיניות ארה"ב והמערב בכלל. רבים מעלים שאלות על החוק הבינלאומי והפרתו בביצוע ה"חטיפה" של נשיא ונצואלה וכמו כן האם האירוע הוא ביחס לאתגרים האסטרטגיים שזה מעמיד בפני האמריקאים או שמא מדובר על אירוע כלכלי, אך טראמפ הבהיר כי אמירותיו אינם סרק ובהתאם הוא יפעל בכדי להסיר איומים על הנ"ל. ההנחה היא בכל מקרה שהמהלך הבהיר למנהיגים רבים שטראמפ מתכוון לפעול ללא מעצורים בהתאם לאיומים שהוא רואה ביחס למדיניות  המעצמה המערבית.

ידידיי ורעיי ה"קצה" הוא כבר כאן והמשך ההתנגשות בתוך המערכת הדמוקרטית הישראלית חייבת להיעצר רגע לפני ההידרדרות למקומות שאולי כבר קשה לחזור מהם.