החגים בישראל יצרו לכולנו אתנחתא מהעיסוק בפוליטיקה ובמערכת הבחירות הקרובה והפוליטיקאים נואשים לעורר את הקמפיינים, אך לציבור בישראל יותר חשוב לחגוג ובמידה מסויימת הם מסמנים לנבחרים "תנו לחיות בשקט" וניכר כי גם אחרי הבחירות האדישות הציבורית לא תשתנה. נותרו עוד כ – 20 ימים לפני הגעה לפרגוד הקלפיות ואז נדע לאן פנינו מועדות וכפי שמסתמן כרגע על פי הסקרים ניראה כי חוסר היציבות הפוליטית תמשיך ללוות אותנו גם ביום שאחרי ובהתאמה כפי הניראה סבב בחירות נוסף. מפת הגושים שומרת על יציבות והתנודות ברמה השבועית הם של מנדט אחד עולה ויורד לצד הימני או השמאלי מה שמראה שהכרעה מובהקת לא תיהיה בבחירות הקרובות. בתוך הגושים ישנה יציבות של המפלגות ובכל מקרה הפתעת הבחירות המסתמנת היא מפלגתם של בן גביר וסמוטריץ שמסתמנת כמפלגה השלישית בגודלה בישראל. השאלה המרכזית העומדת רגע לפני קו הסיום היא על מי יטיל הנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה, כפי הניראה ביבי בראשות הליכוד, והאם ישנו סיכויי שאחת מהמפלגות תחליט ל"חצות את הקווים" לצד השני. מתוך הגוש המרכז שמאלה – יש עתיד, המחנה הממלכתי, העבודה, ישראל ביתנו, מרץ, המפלגות הערביות, קשה יהיה למצוא מי שיחצה וההצהרות של מנהיגי המפלגות מלמדות לעת עתה ששומרים שם על הקו שאומר – "רק לא ביבי", ו "ביבי מסוכן לישראל" ולמעשה פוסלים לא רק את ביבי , אלא את הליכוד ולמעלה ממיליון ישראלים שבוחרים בליכוד. בצד המרכזי שמאלי ה "חוליה החלשה" האפשרית להתחברות היא מפלגת המחנה הממלכתי ששם רבים נמצאים באופן טיבעי בחלק היותר ימני של המרכז ובמידה מועטה גם ליברמן אם כי שם הבעיה הפרסונלית בינו ובין ביבי תקשה על אופציית החציה. מתוך גוש המרכז וימינה – הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי דווקא ישנה חוליה חלשה משמעותית והיא המפלגות הדתיות שעשו זאת בעבר וגם כיום התרחקות משולחן הממשלה קשה להם ומובילה לפגיעה משמעותית בשמירה על האינטרס הדתי הצר של בוחריהם. בכל מקרה איילת כפי שמסתמן ובצדק רב תיעלם מהמפה הפוליטית הנוכחית ותצטרך לחשב מסלול מחדש, אולי עם ה "איש שלה" – בנט, של הבחירות הקרובות ולהמתין בסבלנות לסבב השישי. בכל מקרה עם גנץ או ליברמן לא יחצו את ה "קוים", אז מוטב שנשמור את הפתקים לסבב השישי…!

לגיטמיות ההחלטות של ממשלות מעבר הם בדיון ציבורי קבוע ומתמשך, לרוב מוטב וראוי שממשלות מעבר ימתינו בסבלנות עד בהירות תוצאת הבחירות. היה ראויי ונכון להמתין עם ההחלטה בעניין ההסכם עם לבנון או לכל הפחות להביאה לדיון והצבעה בכנסת. ניראה כי ההסכם המסתמן הוא טוב במידה רבה לישראל ובעיקר שם את לבנון לפני החיזבאללה, אך הסכם בין מדינות צריך שיעשה בהסכמה לאומית רחבה שבאה לידי ביטויי בדיון בכנסת. במצב הנוכחי לא בטוח שההסכם יעבור בכנסת ועל כן ראוי היה להמתין מספר שבועות בכדי לתת תוקף לגיטימי להחלטה המהותית הזו. נכון היה שהיאיר והבנימין ימתינו מעט ולא יחפשו כותרת לרווח בחירות ואם לא כן אז  נתניהו כמו נתניהו לא יפספס הזדמנות פוליטית בכדי לומר ההסכם מגיע מחולשה ישראלית וזועק זעקות "פוליטיות" כמה גרוע ההסכם וכיצד הופגנה חולשה ישראלית וזאת רק בכדי להפחיד ולקושש קולות ליום הבחירות.

בין הבחירות שבפתח וההסכם שעומד להיחתם עם לבנון עם ישראל חוגג את סוכות בהמוניו. גם האירועים הביטחוניים שמעלים את הרהורי הביטחון בחברה הישראלית, לא יפגעו בעוצמות הלאומיות לחגיגת אחד הרגלים בעליה לירושלים ובעליה ליעדים הלאומיים המרהיבים. בחג הזה יש קסם רב שמבטא את מהותינו כעם, בדרך קצת פספסנו והיום בעיקר כל אחד רוצה להראות את היותר שלו בכסף וברכוש, עם של ביחד, של שוויון, עם של פשטות, עם שהרכוש פחות מרשים אותו. החגיגה בסוכה היא שווה לכולם העני, העשיר, הדתי החילוני וכדומה חוגגים במבנה ארעי פשוט ביחד לאומי ומזכירים לכולנו את דרך האבות. צאו בהמוניכם לסוכות ותחגגו בפשטות הראויה בכדי לסמן לכולם את כוחינו הלאומי, צאו למראות המרהיבים של הארץ הזו ועוד יותר לביקור בירושלים בירתינו כפי שעשו זאת הדורות לאורך אלפי שנות כמיהה.

ידידיי ורעיי יום הבחירות יגיע ונאחל לכולנו שנצליח בפשטות לשים תשתית לבניית ממשלה רחבה ומשמעותית, שתוכל לקבל החלטות ללא ספק וללא ערעור ונאחל לכולנו שאחת ממצוות הסוכות – האושפיזין תהיה כזו שנדע לממשה לאורך כל ימות השנה, גם אם קיימים מחלוקות ביננו.

חג שמח לכולם.