הכל "מתחמם" סביבנו ומראה כאילו יש איבוד שליטה בכל הנעשה באשר ליציבות הגלובלית בנושא הביטחון העולמי. משנות ה – 90 הורגלנו לעולם עם "בעל הבית" אחד – ארה"ב ולמעשה כל שהוכתב על ידה התקבל. רוסיה היתה מעצמה "מוכה", שניסתה למצב את עצמה כמדינה דמוקרטית המאפשרת כלכלה קפיטליסטית, סין שמרה על "שקט" וצברה הון כלכלי ובמידה מסויימת השתלטה על הסחר הבינלאומי. מדינות מתועשות לרבות ארה"ב העתיקו את מקומות הייצור שלהם לסין בכדי לקבל מוצר יותר זול משמעותית.  גוש ה"אירו", ניסה וממשיך לנסות להוות כוח משמעותי כלכלי, הודו עסוקה בבעיות הביטחון והכלכלה הפנימיים שלה.

אך מאז עלייתו של פוטין לשלטון הוא, כאיש שירות בקג"ב ופטריוט רוסי של ימי ברז'נייב, ראה בהתפרקות ברה"מ כקו שבר חברתי, כלכלי ועוצמתי ברוסיה ובמידה רבה החליט רוסיה תחת הנהגתי תחזור להיות צלע מרכזית במערכת היחסים הבינלאומית והשחקנים "יספרו" אותה כמו בימי ה"זוהר" של הקומוניזם הסובייטי למעשה במשך עשור ומעלה בשיטתיות מוביל לכך שעוצמתה של מדינתו תחזור לימים הקודמים. הוא  רואה ברעיון התרחבות הברית האטלנטית של נאט"ו כאיום קיומי והחליט בכל הכוח ובכל האמצעים למנוע ניסיונות התחברות לכך. הוא לא היסס לתקוף את בירת גאורגיה כשהבין לאן פניהם מועדות, הוא סיפח את האי קרים מבלי להתחשב בדעת המנהיגות הבינלאומית, העביר מסרים חשאיים למדינות שחייכו ל"שמש" המערבית והוא שם את כל "מניותיו" בתקיפות הפרועות באוקראינה ועוד רגע יספח, בחסות "משאל העם" המפוברק יש אומרים, חבלי ארץ משמעותיים מאוקראינה. האם פוטין קיבל גיבויי מסין ואף את "ברכת הדרך" ניראה שכן, לסין יש "חשבונות" פתוחים עם המערב ואולי בדרך הזו יפתרו את המחלוקת בטאיוואן וימשיכו ל"דרוס" את הונג קונג ועוד. האיראנים תומכים ונהנים מגב רוסי, במצב המו"מ עם ארה"ב בנושא הגרעין ומנסים אפילו לסייע לו בהתרחבות, ארדואן ממשיך לשחק משחק כפול וממצמץ לכוון על פי הצורך, הצפון קוראיני ימשיך להיות בכל אירוע בו ניתן להיות נגד ארה"ב והמגלומניה שלה וגם להם יש חשבון בנושא דרום קוריאה. כל אלו משפיעים בודאי על "שכונתינו" הקטנה במזה"ת וההשפעות ניכרות בכל המרחב מזה זמן רב. אנחנו בעיקר שומרים על פרופיל נמוך ומנסים מתחת ל"ראדר" לדאוג לאינטרסים הביטחוניים שלנו בסוריה, באיראן, בעזה תוך ניסיון לשבש את התמיכה האיראנית בכוחות טרור סביבנו. ובתוך כל הכאוס העולמי, שההערכה שיקח לו שנים להתייצב. מדינת ישראל כרגע בעימות מתגבר ביהודה ושומרון, תוך ניסיון של החמאס להיות ערוך לקרב הירושה ביום שאחרי עידן מחמוד עבאס ואוליי אפילו הפת"ח כמייצג הפלשתינאים. התגברות המהומות ופיגועי הטרור ביהודה ושומרון הם בהחלט כתוצאה מהתהליך המתואר ורואים איך מרחב ג'נין, שכם, רמאללה, חברון הפכו להיות מוקדי כוח חמאסיים ומשם הם מפיצים את משנתם וההסטה ועוד יותר את חינוך דור המפגעים הנוכחי והבא. נכון יהיה שמדינת ישראל תמשיך להוביל ביוזמתה כנגד הטרור העולה ותפעל במלוא האגרסיביות במתקפות פתע מקדימות ובמבצעיים חשאיים וגלויים בכדי לשלול את היכולת של האויב והטרוריסטים ובנוסף לכך גם במרחב המדיני פוליטי ראויי שנפעל ביוזמות ורעיונות, על מנת למצוא פתרון שינמיך את גובה הלהבות.

סיפור חוסר היציבות העולמי, האיזורי והמקומי בימים אלו מזכיר לכולנו את אחד האירועים הטראומתיים של החברה הישראלית – מלחמת יום הכיפור, זו היתה מלחמה ששינתה את "פניה" של מדינת ישראל בכלל ההיבטים הלאומיים. השבוע העם היהודי התכנס ליום הקדוש עבורו ויעשה חשבון נפש על מי ומה שאנחנו כחברה. הטראומה ההיא נצרבה חזק בתודעה הלאומית שלנו ואוליי היא תיזכר לעד בגנות השאננות הישראלית, שהפקירה במידה רבה את הביטחון הלאומי. באותה מלחמה היו רגעים של ייאוש לאומי ושימוש בלקסיקון מילים טראומתי מההיסטוריה שלנו – "חורבן בית שלישי", " שואה נוספת" ועוד, אך מדינת ישראל, העם, צה"ל ובעיקר גיבורי המלחמה ההיא הביאו לבלימת מתקפת הפתע הסורית – מצרית ויצאה למתקפה ישראלית בעומק השטחים הסורים והמצריים בואכה דמשק וקהיר. גם כיום עליית הדאגה של העם בישראל מהמצב הביטחוני סביבנו יוצרת תחושה לא נעימה וככל שישנה התגברות בפעולות הטרור ישנה פגיעה בחוסן האישי של העם. על כן מדינת ישראל חייבת לייצר יוזמות ביטחוניות רבות חשאיות וגלויות ובה בעת לייצר יוזמה גם בתחומים הלאומיים על מנת לייצב את המרחב בשכונה שלנו.

ידידיי ורעיי ביידן ימשיך להחליק במדרגות, ללחוץ ידיים לאנשים הלא נכונים, לשכוח שמות, לקרוא לחברי קונגרס שכבר אינם בין החיים ולאיים בלי "שיניים" ואילו פוטין ימשיך להסתובב בחזה חשוף, יהיה חד כתער וייצא לציד במרחבי אימא רוסיה ככל שיחפוץ.

פוטין מבין שהמהלכים שלו הם כמעט ללא יכולת תגובה של ארה"ב ונאט"ו, אלו לא יעזו לאיים עליו צבאית ובסנקציות הכלכליות הוא ממש מוכיח שידו על העליונה והוא רק מתחזק מכך לעת עתה. מדינת ישראל צריכה ללמוד מכך שפעולה ויוזמה היא הכרח קיומי לעם בישראל ולא ניתן לרגע אחד לתת לשומר ישראל לנום ולאבד מהיערנות, כשזה קרה הופתענו. יהי זכר חללי המלחמה ההיא ברוך ושיהיה צום קל, מועיל וגמר חתימה טובה לבית ישראל.