באחד מהסיורים שהייתי באדמת פולין עמדנו בכניסה לאחד ממחנות ההשמדה ושם זכינו לאבטחה כבדה של כוחות הביטחון הפולניים, זאת בשל הפגנה שארגנה קבוצה ימנית אנטישמית. לרגע ניראה היה כי ישנו פחד וחשש בקרב הקבוצה חלק מהקצינים ואנשי הקבע שהיו בקבוצה חששו וחלק רצו לעמוד מול המפגינים, אך ביקשתי לשמור על ההנחיות של גורמי הביטחון ולהיכנס לסיור המתוכנן במחנה. תוך כדי סיור במחנה ראינו את הדגלים שנשאו המפגינים ושמענו מעט צעקות לא ברורות ואנחנו המשכנו בסיור כמתוכנן. הסיור נמשך כשעתיים ובסופו ערכנו טקס צבאי מלא למרגלות האנדרטה שמוצבת במחנה ושם על פי כללי הטקס הקראנו פרק מספר תהילים, קראנו קדיש, הנפנו את דגל ישראל, נשאנו דברים בנאומים משמעותיים וכל זאת תוך נשיאת ספר תורה ותקיעה בשופר לבסוף שרנו את ההמנון הלאומי – התקוה. בסוף הטקס אספתי את כל חברי המשלחת – קצינים ונגדים בכל הדרגות, שורדי שואה, בני משפחות שכולות ועוד נציגים מכוחות הבטחון של מדינת ישראל ואמרתי לכולם "על אפם וחמתם הנה אנחנו כאן חברי משלחת של צבא הגנה לישראל, עם ספר התורה, עם השופר, עם שורדי שואה, עם צאצאי שורדי שואה, עם בני משפחות שכולות ממערכות ישראל, על מדי הצבא הישראלי ושרים שם בקולות רמים את שירת התקוה הישראלית, זו התשובה המוחצת לכל הרעיון הנאצי דאז ובודאי לאנטישמיות שמנסה להרים את הראש היום. אז בני עמנו היו חסרי אונים, אך כיום אנחנו בשמם פה בראש מורם בגב זקוף ובגאוה מבקרים כדי לזכור ובעיקר כדי לומר לא עוד". לצערי אותה אנטישמיות מרימה ראש בשנים האחרונות על אדמת מדינות רבות בעולם ובמידה רבה ניכר כי התופעה לא מטופלת באופן נחרץ וצריך שהמנהיגות העולמית תיהיה חדה יותר אל מול התופעות הללו. לצער כולנו שורדי השואה הם כבר מתי מעט וסיפורם האישי וכלל הסיפורים יחד הם חלק מהסיפור הלאומי שלנו – מסיפור הגדת היהודים לאורך ההיסטוריה. עדיין אנו רואים תופעות כאלו ואחרות בהם כל אחד מאיתנו לא עושה את המאמץ בכדי לכבדם ולהעניק להם שנות נחת וברמה הלאומית לעיתים הדברים הם הזויים וברמה של חוסר כבוד כלפי השורדים. המדינה צריכה, חייבת ומסוגלת ערכית לעשות יותר, הרבה ואיכותי. כל אחד מאיתנו מכיר שורד שואה וחייב בשם העם כולו לעשות יותר בכדי להעניק להם מעט נחת, הם גאים ב"מפעל" הארץ ישראלי ומבחינתם זו התשובה המוחצת להיטלר, לנאציזם ולאנטישמיות שביקשה להשמיד את העם היהודי. בימים אלו של שיח בישראל על גזענות מצד גורמים מסויימים מצד אחד בואו נאחד ונתאחד ונשים שיח כזה כבר מאחורינו, כי מקומו לא איתנו והוא הורס "גשרים" שנבנו פה במשך שנים על ידי דור המייסדים ושאף  גרוניך לא יקח אותנו אחורה ומאידך אל לנו להשוות בין זה לבין הגזענות הנוראית כלפי העם היהודי בשנות ה30, 40 של המאה הקודמת. ששה מיליון נפשות מבני העם היהודי הושמדו במלחמת העולם השניה במסגרת הניסיון להשמיד את עמינו זו שואה בלתי נתפסת ובלתי נסלחת ובמרבית הזמן העולם ובעיקר עמי אירופה עמדו מהצד וצפו בנו מובלים כ"צאן לטבח" ומאז רבים השתמשו באימרה "לא עוד". לצער כולנו בימים אלו באוקראינה ובשנים האחרונות בסוריה, באפריקה ועוד אנו עדים לכך שהעולם עומד מהצד וה"לא עוד" הוא לא כזה חד משמעי. תפקיד ההנהגה בישראל לעסוק בסדר העדיפות הלאומי בעצמאות העם בישראל לדאוג לחבר ולייצר "גשרים" בין כל חלקי העם ולעסוק יותר מכל בכל ניסיון של צורר עתידי לאיים על המשך קיומו של העם בארץ ישראל. האיראנים מאיימים באופן ישיר ובאמירות ברורות כנגד השמדת הציונות והעם בישראל ואצלנו בבית ה"לא עוד" לא יכול להישאר כסיסמא חלולה מתוכן. מנהיגינו בעבר וכיום מחוייבים לאסטרטגיה ברורה וחד ערכית שמתורגמת מצמד המילים "לא עוד" וזאת בכל מחיר בכדי להגן על המפעל הציוני ועצמאותו בארץ ישראל. אנחנו נמצאים במערכה מתמשכת בת אלפי שנים והתזכורת למערכה זו מהמאה הקודמת על ידי הנאצים היא נקודת חושך שמחייבת את כולנו לאיחוד השורות בעם היהודי ולמציאת ה"גשרים" הנכונים בין כל רבדי העם ולכל אחד מאיתנו יש תפקיד מכריע בעמידה הלאומית האיתנה. לשורדי השואה נותר רק לאחל בריאות, נחת ואושר ושנהיה כולנו ראויים בעינם להמשך השליחות הלאומית. הבוקר בתוכנית הרדיו שמעתי את בנו של שורד השואה – שמואל בלומנפלד ז"ל מדבר על אביו. אביו נבחר להדליק משואה בערב יום השואה הנוכחי ומיום שנתבשר על כך האיש נרגש ולפני מספר ימים נפטר והלך לעולמו ובנו ידליק בשמו את המשואה. שמואל ז"ל מייצג את סיפורם של השורדים – שארית הפליטה והוא בחיו ראה איך העם מצליח לטפח פה ארץ מופת לתפארת העמים. שמואל זכה לשרת כסוהר בשב"ס ובמסגרת שירותו הוא היה אחד משומריו של הייכמן לפני שהוצא למוות וסיפוריו מהתקופה הזו תועדו על ידו ושם יותר מכל בא לידי ביטוי סיפור הקוממיות של דור השורדים ושל האומה בישראל.

ידידי ורעיי השואה באה להחריב את העם היהודי הנאצים בראשות הצורר היטלר השמידו כששה מיליונים מאחינו היהודים ואנחנו בשם צוואתם מחוייבים לעשות הכל בקירבינו בכדי לאחד את השורות, לחזק את הביחד הלאומי ולהתאמץ בייצור "גשרים" מחברים ובעיקר להיות סבלניים בתוכנו לאחר, לשונה ולדיעות הרבות בתוכנו לכל אחד מאיתנו יש יכולת להשפיע על תוכן בצמד המילים "לא עוד"

אמנון אשל אסולין