שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה את הרמטכ"ל להאיץ את ביצוע תחקירי המלחמה ולסיימם עד סוף ינואר. האם בכך מסמן השר את מועד סיום תפקידו של הרמטכ"ל , כפי שחלק סוברים והשר מבקש למעשה לקצוב את המועד או שבאמת השר רוצה שהמערכת הצבאית תפיק את לקחי המלחמה הארוכה הזאת ותהיה ערוכה להתפרצויות הבאות. השאלה הקשה יותר האם בכלל המערכת הצבאית שאנו מכירים לעומק צריכה וחייבת הנחיה בכדי לקיים תחקיר ולמידה. מניסיוני ולהבנתי הרבה דוקא אתחיל מהשאלה האחרונה חונכנו מיום גיוסינו ולאורך כל הדרך בשירות הצבאי כי הלמידה והתחקור הם חלק מרכזי בתהליך בכדי לשפר תהליכים, להפיק לקחים ולייעל את הביצועים. כל העת ומתוך סטנדרט מאוד גבוה של מערכת ערכית חונכנו כך שחייבים להיות פתוחים ובעלי יכולת לתחקר אירועים פשוטים וקטנים ובוודאי מורכבים וגדולים. פה לנגד עיננו מתנהלת מלחמה – הארוכה שבמלחמות ישראל ומשיקולים לא ברורים , יש לומר מוזרים, בוחר הרמטכ"ל לדחות את הליך הלמידה ובמקביל ממשיך לנהל ולהתנהל כאילו שהכל כשורה וכרגיל בעיקר בנושא קידומם של מפקדים בכירים יותר ובכירים פחות כשיש סבירות גבוה שתפקודם בפתיחת המלחמה ובהמשכה היה כזה שיש להם אחריות וכך גם להיפך באשר לקצינים שפעלו על פי הקוד הערכי הצה"לי. ברור הוא שזרועות צה"ל מיד לאחר כשלון ה- 7/10  הצליחו לייצב את המצב המשברי ביטחוני ולהביא להישגים מרשימים מעוררי גאווה לכולנו ובתוכם אוליי מעל הכל זרוע היבשה על שלל כוחות היבשה שמתמרנת באופן מרשים ומקצועי עם הישגים חסרי תקדים בכל מקום לה היא נדרשה. יחד עם זאת לא ייתכן ובלתי נתפס בעיניי שהכישלון הגדול הזה לא נלמד בסטנדרט, שאנחנו מכירים וספק אם לקחי היום הארור ההוא מוכרים, ידועים ונלמדים. כפי שאנחנו הדור שאחרי מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה למדנו מהכישלונות וההצלחות שהיו להם. לא ברור מדוע הרמטכ"ל לא האיץ במפקדי צה"ל, אלא רק הבוקר לאחר הנחיית השר, מיד כשהיה אפשר לבצע תהליכי למידה ותיחקור בסטנדרט הצבאי המקובל בכדי לשפר ביצועים, ואם יש כאן ניסיון של הסתתרות אחרי הדרג הפוליטי שטרם הקים ועדה ממלכתית, הרי שהרמטכ"ל במו מעשיו מכניס את הפוליטיקה עמוק לתוך המערכת הצבאית. בכל מקרה בעיניי זה מבטא חוסר מקצועיות ובעיקר זלזול במקצוע הצבאי ובערכים עליהם חונכנו וגדלנו. אם מדובר במענה לשאלה אחרת בה מנסה השר כ"ץ לסמן את סיום כהונתו של הרמטכ"ל, הרי שגם כאן זו סמכותו של השר לקבל את ההחלטה שעליה ענה באמירתו הרמטכ"ל בכך שהוא נושא באחריות העליונה לתוצאות ההפתעה וחוסר התפקוד כפי שבאו לידי ביטוי ב – 7/10. השר שהינו חדש בתפקיד מגיע עם אג'נדה שאומרת זו העת לבצע את השינויים להם זקוקה המערכת הביטחונית והנה אני שר חדש שנכנס לתפקיד תוך כדי מלחמה ולכן ניתן ואפשר להחליף גם רמטכ"ל ויותר מכך לשנות את פני המטה הכללי והפיקוד הבכיר על ידי רמטכ"ל חדש וכך גם לגבי ייתר זרועות הביטחון – מוסד, שב"כ וכדומה. בכל מקרה צה"ל וזרועות הביטחון עוררו גאווה רבה בביצועים המרשימים לאורך המלחמה שנכפתה עלינו, אך יחד עם זאת אסור לשכוח שזהו הכישלון הנוראי והקשה ביותר מיום הקמת המדינה וראוי שנטפל בו בהתאם בכדי להיערך לאתגרי המחר.

האם התנהלותו של השר לביטחון לאומי – בן גביר מלמדת על תחילת התפרקות "אחדות השורות" בקואליציה, או שמא מדובר בתרגיל קואליציוני מתואם בכדי להביא לתוצאות אחרות אותן הקואליציה מבקשת להשיג בהקשר השינויים שהם מבקשים לבצע במערכת המשפט , הדחת היועמ"שית וכן במבנה תקציב המדינה לשנת 2025. קשה להבין את ההתנהלות, שהרי ההרכב הימני הקיים הוא חלום ובוודאי בעיני בן גביר והשאלה היא עד לאן ימתח את ה"חבל" והאם באמת מדובר במאבק סמויי בינו ובין סמוטריץ ושניהם לוטשים עיניים לעוצמתם בבחירות הבאות. לעת עתה ניראה שביבי נותן למאבק להתנהל וחוץ ממילות אהבה וחיבוקים הוא לא נכנס לעובי הקורה בכדי לעצור את המדרון שיכול לערער את המשך תפקודה של הקואליציה הימנית ביותר בתולדות ישראל. בכל מקרה סמוטריץ לא יפרוץ את מסגרת התקציב שהונחה ובן גביר לא יוותר על התוספות אותן הוא דורש בכדי לשפר את שכרם של השוטרים והסוהרים וניראה האם יש סף לתהום הפוליטית הזו או שמא…?

ידידיי ורעיי המהלכים הפוליטיים של הקואליציה הנוכחית מלמדים על כך שישנה כוונה מאוד ברורה להמשיך למשול ולשנות להבנתם את סדר היום הלאומי, חברתי וכלכלי ובכל דבר להביא למימוש מדיניות ימין ברורה, אסור שכל החלטה תקבל גוון נגוע פוליטי ועוד יותר אסור שראשי מערכות יאפשרו לפוליטיקה להיכנס לתוך זרועות הביצוע.