הזוועות שנעשו באחינו ממשיכים להתגלות מדי בוקר ואפילו ביום ה – 18 למלחמה ואלו לא מותירים עין אחת יבשה אצלנו ובמחוזות רבים בעולם השפוי. המרחק הערכי אנושי בין מי שאנחנו לבין אלו שמהצד השני מתגלה בעוצמתו וככל שהסיפורים נחשפים מתברר שהמאורעות, הפרעות, המתאבדים, המחבלים, החוטפים שסבלנו בעבר ואל מול אלו שכעת, נשגבה מבינתנו היכולת להבין מי אלו חסרי צלם האנוש שמולנו. לאורך השנים שמעתי כל הסבר אפשרי על צדקת מאבקם דוברים מבית, מפי העולם הנאור ועוד יותר מפיהם. נכתבו ספרים על כך, פותחו תיאוריות ואושרו תזות שמדברות בגנות הכיבוש ומבצעיו ולא פחות בזכות המאבק האלים והישגיו. ואני שואל היום איפה הם כל המעריכים, הכותבים, המשוררים, הפזמונאים והמוזות הפרועות כשיחד איתנו נחשפו למעשים אפוקליפטיים שהשואה מרכינה ראשה מולם. אולי מי מהם יכול להסביר מה מפה עושים, איך מתקדמים ויתן בנו תורה ותאוריה של הלקאה עצמית על כך שאנו העם הפשוט, הנמוך, העדר לא מצליח להבין כי אין לנו את היכולת להתרוממות רוח. הם "יכבסו" מילים, יגובבו משפטים ויפתחו תפיסות נשגבות מבינת האנוש הממוצע. חברים שום תאוריה לא מסוגלת להכיל את מרחץ הפרעות האנושי שהתחולל בעוטף ישראל ועדיף שכולנו במיוחד אלו הנאורים לא ינסו להסביר במה טעינו, אלא פשוט סתימת פיות וניסיון להישיר מבט אל בני עמינו שהופקרו בידי מלאכי שטן שאינם מבני האלוהים. אין צורך לפרט שמות ולכל אחד מאיתנו עולות דמויות משפיעות יותר ומשפיעות פחות מהפוליטיקה, מהצבא, מהתקשורת מהאקדמיה, מהמגזר העסקי ועוד שדיברו בקול רם וברור, סמכותי  ומלא ביטחון וכעת מוטב שימלאו את פיהם מים. יש פעולות רבות שכעת צריכים כולנו לעשות ומי שאינו מסוגל, שיקח רגע צעד אחורה, וכל אלו חייבות לעסוק ברוממות רוחו של העם בימים אלו נוכח השפלות האנושית שנחשפה במערומיה. רק בזכות הרוח הלאומית העממית, הפשוטה, זו שתיתן כתף אמיתית נוכל להשיב את בניין הארץ בעוטף ישראל. רבות ביקרתי בישובי העוטף על מדי צה"ל במשימות הגנה, על בגדי אזרח בביקור חברים ובאופן חופשי בבילויי ואירוח ותמיד ראיתי שם ישראלים חדורי מוטיבציה, עסוקים במלאכת ההתיישבות, מלאי ששון בעבודת החקלאות והיצירה הלאומית. מרביתם באו לשם בכדי ליישב את חבל הארץ המדהים הזה וגם לאחר ההינתקות בחרו להמשיך ולפתח כל פיסת קרקע אפשרית. אלו אנשים גדולי אמונה ומרביתם אף ראו בעזתים כשכנים שצריך לפתח איתם יחסי שכנות אנושית. כעת משהתרוקנו המילים ונעלמו האותיות חובה עלינו העם הפשוט, הנמוך להרימם ולשאתם בכדי לחזק את רוחם המושפלת מהזוועות. הפעם במחוזות הללו השפלנו את מבטנו נוכח המוות והוא זה שחשף אותנו למוטציות שאינן מבין האנושות. אך עם למוד מלחמות על חיו אנו מפרעה במצרים, עמלק, גוליית, היטלר, פרעות, חורבן בית ועוד כדוגמת חאמס וגם כאן אנו נלחם על קיומנו וננצח. גם בניצחון הזה נשמור על מסגרת ערכית אנושית שמבדילה אותנו ממוטציות אלו. כל הדרוש כעת מכולנו זה לעסוק ברוח העם ובעיקר בהתרוממות רוחם של תושבי הדרום ורוממות רוח של העם היהודי כאן ושם ובכל מקום בעולם. כתף לכתף, שילוב ידיים, עשיה והצלחה, פרגון ושירה, נתינה ותמיכה יביאו לגאולת הנפש הפגועה ולבניין ארצנו בכל מחוז ומרחב. עם ישראל ידע ימים של התרוממות מעפר, תקומה והתעצמות וגם כאן גורלנו בידינו. העם יעשה זאת ובעיקר ידרוש מהמנהיגים לסדר מחדש את המסגרת הערכית הלאומית שלנו שעברה טלטלה בשנים האחרונות וביתר שאת בזו האחרונה. יחד נדע להמשיך לבנות, להקים, לחדש, לפתח, להוביל, לזרוע, לשתול, לחנך, להתעצם ובעיקר לעסוק בחדוות עשיה יהודית משותפת.  למודי ניסיון מר מהאירועים האחרונים אסור לנו לתת למנהיגי העם להוביל אותנו אל סף התהום ואל השפלות לאומיות בעתיד. שיחקנו במידה מסויימת לידיהם ולא היה בנמצא המשה התורן שישבור את "לוחות הברית" נוכח חטא הקרע בעם, חטא העגל ואפילו לא נמצאו הלויים, שיעמדו מנגד, אלא ולצער כולנו היו אלו בני החמאס שנתנו בנו הארה וקריאה לאחדות וצמצום השורות. מכאן יש רק לאן להתרומם והעת לחשבון הנפש הלאומי בוא תבוא בימים של שוך הקרבות יהיה על כולנו לעצב את המנהיגות הלאומית התואמת את מידותינו ובעיקר תואמת את ערכנו המשותפים. כעת הזמן כולו מושקע בהכנעת הצד השפל ומאידך דחיפת הרוח של אנשי העוטף בפרט והעם היהודי בכלל.

ידידיי ורעי שבת/ט אחים ואחיות הוא מקור עוצמה לאומית וזאת נשיג עם אהבת חינם, ערכים משותפים וכבוד הדדי. שתקו ותנו לחרש המרגלים,  חריש המרכבות, גיבורי המחילות, מעופפי האדיר וערפדי העלטה, אלו יפעלו ברוח העזוז והגיבור – גיבורי המלחמה ויבשרו את הגאולה.