כולנו עוקבים מקרוב מאז אותה שבת אחר החטופים הרבים ובני משפחותיהם ובעיקר לא מצליחים לעקל את גודל האירוע הנורא מאותה שבת, שמחת תורה, ה – 7/10/2023, כב' בתשרי התשפד. כל חטוף וסיפורו האישי בתוכם תינוקות בני שנה, ילדים/ות בני השנים הבודדות, נערים/ות, נשים, גברים, עובדים זרים, אמהות, אבות, סבים/ות, קשישים/ות, ימניים, שמאלנים, חובשי כיפה, וכולם יחד מייצגים את כולנו, את עם ישראל במיטבו. כמו באגדת הפסח ששם נאמר " בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים…" כך גם באסון הנוראי הזה כל אחד מאיתנו צריך לראות עצמו כאילו הוא החטוף, כאילו בן משפחתו נחטף ולעשות הכל על מנת לשחררם לחופשי מהתופת המחרידה של החמאס. המדינה ובני עמה היו המומים נוכח היקפי הרצח, מעשי הזוועה, ההרס, הביזה ומספר החטופים באותו היום וכך המדינה כולה לא עצרה את דמעותיה ביום בו החלו שחרורי החטופים. יום אחרי יום שוחררו עשרות חטופים וכולנו הרגשנו כאילו אנו משוחררים מהתופת, אך לצערנו השחרור לא הושלם וכיום נמצאים כ – 139 חטופים בידי המרצחים והמדינה עושה הכל על מנת להביאם חזרה. כולנו נמצאים בתוך מסע אכזרי ובעיקר חיים מן הלא נודע ויוצרים תקוות, אך יותר מכל אלו בני המשפחות שעוברות מסע קשה מנשוא, של ריק וחוסר, של עצבות והתרגשות, של פחד ואימה, של דמיונות וחלומות, של כאב ותוגה, של מערבולת וסחרחורת, של בכי ודמעות, של יאוש ותקוה. משפחות שעברם היה מלא בראות ברורה ומלאת שמחה, ההווה שלהם מייסר ודואב והעתיד כלל אינו בהיר ומובן ובעיקר ניראה שם ערפל. המסע הזה הוא חובק עולם וכל המשפחות יחד מנסות בכל מקום להפעיל את הרגש האנושי שיביא לגאולתם, אך מנגד ישנם יצורים לא אנושיים שמרגישים סיפוק רב מסבלם של אחרים והם נהנים מייסורי החטופים ובני משפחותיהם. משפחות יקרות ברור לנו שהמספר העצום הזה הוא בראש , אך כל אחד נושא עימו את החטוף האישי שלו ואת סיפורו לפני, כעת והדמיון ליום שאחרי. אנו רואים את עצמנו שותפים למסע ויודעים שהמדינה ובעיקר לוחמיה מחרפים את נפשם בכדי להשיב אותם אליכם, אלינו לכאן הביתה. משפחות יקרות המסע הזה הוא מסע אישי שכל אחת ואחד מכם, אך בא בעת אנו רואים בו כמסע לאומי משותף וכולנו כעם אחד מייחלים לסיום עם בשורות טובות של המסע הנוראי הזה. שמענו את סיפורי הזוועה מפי החטופים ששוחררו ואנו יודעים כי אלו המחזיקים בהם אינם מבין בני האנוש, אך כולנו נושאים עיננו בתפילה לבורא עולם שישיבם בשלום אליכם ואלינו. הבקשה היחידה של כולנו כעם אל ההנהגה תעשו הכל בסדר עדיפות ראשון לשחרורם של בני עמינו ועל חשבון כל משימה אחרת, גם חיסול והשמדת החמאס יכול להידחות נוכח החשיבות העליונה של המשימה הנ"ל.

הקרבות ברצועת עזה נמשכים במלוא העוצמה וצה"ל תוקף בשלושה ראשי חץ האחד בצפון הרצועה, השני במרכז והשלישי שהוא כעת המאמץ העיקרי הוא בדרום הרצועה במרחב חאן יונס-רפיח. הלחימה הינה מורכבת ולמעשה רצועת עזה כולה על עריה וכפריה בנויה כמבצר צבאי אחד. כל בית הוא מחסן אמל"ח, כל בית ספר הוא מוצב צבאי, כל בית חולים הוא "מרכז עצבים" אזורי,  כל מוסד ציבורי הוא מוצב וכל משאב הפך להיות למטרות לוחמה. הציבור העזתי ברובו הצטרף למירוץ ההתחמשות האינסופי מחוסר ברירה ואי יכולת לעמוד מול אכזריות החמאס. אפילו בימים אלו אנו רואים את שיירות ההספקה ואת לוחמי החמאס שמכים ויורים בציבור שמתקרב אליהם. בכל מקרה כוחות צה"ל פועלים באופן מקצועי ומרשים תוך שילוב של כל הזרועות, החילות והכוחות ומייצרים תוצאות איכותיות מעבר למצופה. הלילה נתבשרנו על מספר הרוגים גדול בקרבות וברור כי הקושי והמורכבות בלחימה בשטח העזתי היא מהקשות ביותר ואירועי הלילה והלילות האחרונים רק מבליטים זאת ואנחנו חייבים לגבות את צה"ל ולהבין שהכל נעשה בצורה יסודית ומקצועית. האוייב ימשיך לנסות, להפתיע, לפגוע וכדומה וההנחה שהוא גם יצליח ולכולנו זה יכאב, אך צה"ל מנצח ועושה עבודה מקצועית ואיכותית, מפקדיו מובילים בנועזות ובדוגמה האישית וחייליו מחרפים את נפשם למען כולנו. מאיתנו נדרשת סובלנות, איפוק וקור רוח ובעיקר גיבויי לטובי בנינו ויחד כולנו נישא תפילה לחזרתם בשלום לגבולות ארצנו.

ידידיי ורעיי בני משפחות החטופים והחללים הם עמוד האש לכולנו וביחד חובתינו להעניק להם את החיבוק האמיתי לגבורתם ולהעמידתם האיתנה בימים קשים אלו