חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים בהם על פי המסורת הייתה מתבצעת עליה לירושלים הקדושה ושם מקריבים קורבן או במילים אחרות מדליקים מנגל, מסורת זאת נשתמרה וגם כיום מתבצעת באופן תואם יותר לזמננו אנו. רבים מאתנו ללא כל כפייה דתית כזו או אחרת עשו את דרכם בחול המועד לירושלים ולערים אחרות בטיול עם המשפחה ולמעשה קיימו את מצוות העלייה לרגל. כך גם רבים בנו מקיימים מצוות רבות בהתאם למסורת ומורשת בית אבא ואמא. השבוע שני אירועים חריגים מאוד בעיניי משני צידי המתרס החברתי הישראלי. מצד אחד אמירתו המבישה של הרב הראשי לישראל – הראשון לציון – נשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף ומאידך תמונה שהונחה לראווה במדיה ובה גברת עם שלט "די לקידוש". "..אדם שאוכל לא כשר – המוח שלא נהיה מטומטם…" זו הדרך להרחיק את מי שיהודי עוד יותר במקום לנסות לקרבו ולשמר בו משהו מתוך היהדות ובוודאי שדמות לאומית רשמית, נושא משרה יוצא באמירה שכזו. מבלי הסתובבות עם כיפה או סממנים יהודים אחרים רבים בנו מקיימים הלכות דת רבות כי כך היה נהוג בבית אבא ודווקא אמירות אלו יוצרות את ההיפך הגמור וגורמות לרבים להתרחק מהדת, המסורת ובעיקר מהדמויות הרבניות שפיהן נוטף "מרגליות". מספרים על רבנים רבים שדוקא במעשיהם ובאמירתם שמרו רבים בסביבה המסורתית ודאגו שהיהודים לאורך הדורות יזכרו את יהדותם ולא יהיו תחת תחושה של כפיית הדת ומנהגיה. מאידך מצער וכואב הלב לראות את אותו השלט שנושא את צמד המילים "די לקידוש" ולראות עד לאן הגענו בהקצנה וצמד המילים הללו נכתב כמחאה לאירועי תל אביב ביום הכיפור האחרון. צובט בלב כי גם כאן רבים מאוד בנו שומרים על מסורת הקידוש ביום שישי וכל אחד או קבוצה עושים זאת בהתאם למסורת שנשתמרה מבית אביהם. אני זוכר פעמים רבות כמפקד בצבא איך לאחר ארוחת שישי של לוחמים היו פונים אליי חיילים בהתרגשות על ההקפדה בחגיגת קבלת השבת והקידוש המסורתי. היו כאלו שזהו המקום היחידי שבו זכו לראות את שימור המסורת היהודית ובכל מקרה כולם הצטרפו לשירי השבת, שירי הרובאית ולבסוף עריכת הקידוש לקראת שבת מלכה. רגע לפני הגשת הארוחה גם היו נאמרים דברים ערכיים מתוך פרשת השבוע, בדרך כלל על ידי הרב או חיל דתי או מפקד שבחר לעשות כן, ובמקום היו נוכחים יהודים, נוצרים, דרוזים ובדואים וכולם השתתפו בחגיגת קבלת השבת.

 השאלות הן נוקבות מכאן ומכאן ובן מוחו המטומטם של אוכל לא כשר לבן די לקידוש יש רק מכנה משותף אחד והוא חוסר הסובלנות והסבלנות שבולטים בתוכנו לאחרונה וכל המקצין, המרחיק ומחפש הריב והמדון הרי זה מתקבל כמשובח ומשחרר דרור של דיונים ואמירות שמוסיפות שמן למדורה. חייבים רגע גם כאן לעצור ולחשב מסלול מחדש ולנסות לחפש ביחד ומשותף ויש יותר מזה מאשר לחוד ובנפרד. התקופה האחרונה ובעיקר סדר היום שמובילה הממשלה הנוכחית לרבות הרפורמה המשפטית והטבות לחרדים התערבבה לה בין מחאה, הפגנה, כפייה והקצנה ואנו מוצאים את עצמנו בסערת רגשות בלתי נשלטת לעיתים וב"מלחמת" כל בכל וכל אחד טוען את גניבת הערכים המשותפים ואת הניסיון לכפות כל שאפשר על האחר. גם כאן המקום להזכיר שהרוב במרכז והרוב הוא דומם ונותן לקיצוניים לגרור אותנו למאבקים פנימיים להיות המודל והקו המנחה של כולנו.

ידידיי ורעיי כן לקידוש ולעוד מסורות נפלאות שמשמרות את הביחד הלאומי שלנו ונכון שכולנו נפגין את העוצמה של המסורת הזו שנשתמרה מבית אבא רבא ויחד עם זאת חייבים להוקיע אמירות מרחיקות ומקצינות.