חרף ההתנגדויות הרבות שהוגשו עד כה, הועדה הגיאוגרפית של מחוז חיפה במשרד הפנים, החליטה לאחרונה להמליץ לשר הפנים אריה דרעי על העברת השטחים בעמק השלום ולקדם תכניות בניה מיותרות במקום המדהים הזה.

כל בר דעת מבין שבנייה בעמק השלום, בכל תרחיש שהוא, תהיה בכייה לדורות. 

הן כתושב יקנעם והן כנבחר ציבור שעומד בראש סיעה במועצת העיר, התנגדתי ואני ממשיך להתנגד באופן נחרץ, ליוזמה של העברת שטחים ותכניות הבנייה שקורמות עור ומאיימות לפגוע בטבע שלנו.

לצערי לא חסרות לי סיבות. אמנה כאן רק שלוש עיקריות:

ראשית ישנם אפשרויות בניה ביקנעם שטרם מומשו. לעיר יש תכנית אב עם צפי גידול של- 37,000 תושבים וזה לפי המפה המצבית של תכנון ובנייה. לפני ארבע שנים ראש העירייה סימון אלפסי הביא את הנתון הזה כיעד, והנה כעת הוא מדבר כבר על 50 אלף, שאנו נכון להיום עומדים רק על 25 אלף תושבים בעיר. עיריית יקנעם לא ניצלה את מלוא האפשרויות שעומדות בפניה לבנייה. לעיר יש עדיין גידול טבעי ויש מקומות בנייה שטרם מומשו לדוגמא בגבעת קירה, גבעת יערה, גבעת השיטה. בנוסף יש למצות תהליכי התחדשות עירונית ביקנעם הוותיקה, פינוי בינוי, תמ"א 38 בנייה שפויה וכיוצ"ב. 

שנית, העדר תשתיות וכבישים המותאמים לקצב גידול האוכלוסייה.

מחד יש תכניות גרנדיוזיות להרחבת העיר אך מאידך בעיות התשתיות והתחבורה רק הולכות וגוברות. אנו רוצים עיר ובנייה שפויה. ברי לכל שאם תקום בנייה בעמק השלום, זו תהיה מכה אנושה לתחבורה בעיר. לעיר יש שתי יציאות בלבד וכמעט מידי בוקר תושבים רבים עומדים בפקקים בדרכם לעבודה. אין תשתיות וכבישים המותאמים לקצב גידול האוכלוסייה. כמאמר הקלישאה 'בלתי אפשרי להכניס ליטר וחצי בבקבוק של  ליטר'. יש לחשוב תחילה על פתרונות תחבורה ותכנון כבישים לפני שאצים לבנות עוד יחידות דיור. 

שלישית, מהלך שכזה גם יפגע באופן אנוש בטבע, בבעלי החיים והסביבה. תכניות הבנייה בעמק השלום ונחל השניים יהיו פגיעה אנושה לאקולוגיה, לסביבה הירוקה, בעלי החיים ולכל חובב טבע. תושבים רבים מגיעים ליקנעם דווקא בגלל היותה מוקפת טבע מרהיב וטובלת בירוק. בנייה במקומות הללו תהיה בכייה לדורות.

הפגיעה בטבע שזורה בסלוגנים ובסיסמאות ריקות מתוכן שהעירייה מפזרת. קברניטי העיר מרבים להתהדר בתואר העיר הירוקה. פגיעה כזו בירוק עבור מיזמי נדל"ן ובנייה היא אנטי-תזה גמורה לסיסמאות של העיר והעומד בראשה כירוקה. לצערי יקנעם משנה צבע לכיוון אפור. הירוק נשאר רק על גבי שלטים דיגיטליים ברחבי העיר. עצוב.

בישיבת מועצת העיר שתתקיים בתחילת חודש הבא, תעלה לדיון שאילתא שלי בנושא. 

מגיע לתושבים להבין באופן מובהק וברור מה עמדת העירייה והאם נשקלות חלופות אחרות.

זכות הציבור לדעת.

לצד כמעט שנה שלמה של התמודדות, עם נגיף קורונה וכל הנגזרות ממנו, יש אור בקצה המנהרה בדמות החיסונים שהגיעו ונותנים תקווה לחזור לשפיות לחיים נורמליים. גם לנו דרוש חיסון. חיסון מפני בנייה הרסנית בעמק שלנו, חיסון למען שמירת הטבע והריאה הירוקה.

פגיעה בעמק השלום תהיה בכייה לדורות. חיסון עכשיו.

הכותב הוא חבר מועצת העיר יקנעם ויו"ר ועדת הביקורת העירונית. 

תגובת עיריית יקנעם:

"אין שום בנייה בעמק השלום. דווקא ההרחבה של עין העמק היא מעל נחל השניים. אם מגידו יכולה לתכנן הרחבת יישוביה במאות אחוזים, אין לה זכות לדרוש מיקנעם לבנות על מגרש כדורגל, פארקי משחק או שטחים ירוקים. גם ליקנעם מותר להבטיח את עתידה"

"אין שום בנייה בעמק השלום. אזור הבנייה המתוכנן לעוד כעשור רחוק כ-500 מטרים מעמק השלום. יתרה מכך: 140 המגרשים ששווקו בעין העמק הם השטחים שנמצאים מעל נחל השניים.  ליקנעם תכנית מתאר שתוכננה לשנים 2010-2025  עם צפי לכ- 36 אלף תושבים. נכון להיום נמצאים בבנייה בעיר ושווקו כ-600 יחידות דיור. ב- 400 מתוכן זכו זוגות צעירים שחלקם הגדול מן העיר במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן". שאר ה-200 הם בבנייה חופשית, כאשר כמאה כבר שווקו. האכלוס הצפוי שמשלים את בניית שכונת "שער הגיא" הוא תוך כשנה, ואז יוותרו לעיר שטחים לבניית כ- 600 יחידות דיור בתל קירה. תכנית זאת נמצאת היום בתבע (תכנון בנין עיר), והצפי הוא שתוך 5 שנים ליקנעם לא תהיה בכלל קרקע לבנייה.

נחזור ונדגיש, בתכנית שהוכנה ע"י העירייה ומשרד השיכון, ולאחר בדיקות כלכליות נמצא שכדי ליישם התפתחות עירונית דרושה קרקע משלימה לכאלף יחידות דיור כי רק אז אולי הנושא יהיה כלכלי ליזמים. נכון להיום חוץ ממרכז הארץ נושא התחדשות עירונית לא כלכלי בשום מקום, בטח לא בפריפריה.

לאר שראש העיר, סימון אלפסי הצליח במאבק מול משרדי הממשלה וכביש 672 הורחב לארבעה נתיבים כולל חיבור לכביש 6, אין בעיות מיוחדות בנושא התחבורה בעיר, ובטח ובטח  אין פקקים כל בוקר. דווקא בתכנית להרחבת העיר מכיוון מזרח שהוגשה ואושרה ע"י הוועדה הגאוגרפית מתוכננת יציאה נוספת לכביש 672, וזאת אגב אחת הסיבות שהמועצה האזורית מגידו תמכה בתכנית ופעלה לקידומה כי היא ידעה שהכביש החדש שייסלל במסגרת התכנית ישרת גם את ההרחבה של עין העמק, מה שכרגע אין לה שום אפשרות לעשות.

אנו גאים להתהדר ולהתגאות בתכנון האורבני של העיר שמשאיר כ- 65% מהשטחים ירוקים. בעוד שיקנעם שומרת על הירוק, במגידו לעומת זאת מציעים שיקנעם תתרחב בתוך מגרשים ירוקים, פארקים, מגרש כדורגל וכיוצ"ב. בזמן שמגידו מדברת שהאזור הוא ביוספרי ויקנעם לא יכולה לבנות ולהתפתח בו, היא הכינה תכנית להגדלת יישוביה הקיבוצים והמושבים במאות אחוזים, בעין העמק שווקו 140 מגרשים על שטח של 184 דונם, והכל על חשבון שטחים ירוקים וכלניות. אז מי באמת פוגע בטבע?".