מזה כמה חודשים שמוליק בן שמחון סגן ראש המועצה לשעבר וחברים מנסים ומבקשים להביא את ד״ר אבישי בן חיים למרכז ההנצחה להרצאה ושיחה פתוחה על ספרו ותאוריית הישראלים. כמו שמביאים באופן קבוע ידוענים ומרצים מהצד השני של המפה הפוליטית לאחר דין ודברים עם הנהלת מרכז ההנצחה כשראו שאין היענות לבקשתם. הם החליטו ליזום ולהביאו באופן פרטי לטבעון לאולם שלהבת״.
טבעון ידועה בפלורליזם? או כל עוד זה בדעה הנכונה?

פרשן חדשות ערוץ 13 ד"ר אבישי בן חיים יציג את תפיסת הספר "ישראל השנייה", אחד הספרים הכי מדוברים בשיח הציבורי בשנים האחרונות. הספר "ישראל השנייה" שיצא בהוצאת "ידיעות אחרונות" וסדרת כתבות הטלוויזיה "ישראל השנייה" ששודרה בערוץ 13 זכו מחד לאהדה גדולה, על גבול ספר פולחן, ומאידך לביקורת חריפה ונוקבת.
הספר מחולק לשני חלקים. "הדיכוי המר" ו"הבשורה המתוקה".
במרכז ההרצאה יעמוד חלק "הבשורה המתוקה" אשר עוסק באופציה הספרדית המתונה והסובלנית שמייצגים משנת הרב עובדיה יוסף מחד, והמסורתיות המזרחית מאידך. ההצעות שלה לזהות יהודית, ציונית, ישראלית בעידן פוסט מודרני; ההצעות שלה לניהול מדינה וסביבה משותפת דתית חילונית על פי "הפוליטיקה של העלמת העין"; ההצעה שלה לפיוס בין היהדות שלנו לבין הציונות שלנו על פי המודל מנחם בגין. ואיך כל זה בא לידי ביטוי בתרבות העממית. ועוד ועוד.
קראתי את ספך ושם אתה מדגיש את המתינות של היהדות הספרדית ובמיוחד של הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
איך הרב עובדיה יוסף לא הצליח לסחוף אחריו את הממשלה והעם לסוג של הבנה מזחרח תיכוני ושלום אזרחי?
איך ש"ס שבבחירות 1999 שזכתה ב-17 מנדטים לא השכילה לסחוף אחריה לא רק את החרידים הספרדים אלא גם את המסורתיים ולגדול ל-25 מנדטים, כמובן על חשבון הליכוד ביקר. ע"י הכנסה של כמה בחירים מהיהדות מסורתית לצמרת רשימת ש"ס לממשלה?
הבשורה של הרב עובדיה הייתה בשורת הספרדיות המתונה והמתוקה. זה מנהיג חד פעמי שנדיר למצוא במחקר הדתות שהצליח לחולל תנועת המונים כשהדגל שלו הוא דגל המתינות ולא דגל הקיצוניות, עם קיצוניות קל לסחוף המונים, עם מתינות כדגל זה כמעט הפוך לאינסטינקט הדתי. כל הדיבור של הרב עובדיה על ספרדיות סבב סביב המסר שלו שצריך לשמר את הספרדיות לא בגלל היסוד האתני\העדתי אלא בגלל היסוד הרעיוני – בגלל שהיא הדרך הסובלנית המאפשרת לחיות חיים משותפים של דתיים וחילונים בדור הזה.
מהפכת המתינות של הרב עובדיה והתפתחות התפיסה המתונה שלו הייתה תלויה בכוח הפוליטי שלו. כדי להיות מתון צריך הרבה כוח. זו פרשנות שאני אוהב לססמא הגדולה שלו "כוח דהיתרא עדיף" כלומר לא רק שהרב מלמד אותנו שצריך להעדיף את ההיתר, את ההקלה ואת המתינות, אלא שהוא מלמד אותנו שבשביל להוביל מדיניות של הקלה ושל היתר צריך כוח – גם כוח פוליטי.
הספר שלי מחולק לשני חלקים הבשורה המתוקה והדיכוי המר, לצערי ראינו שכשהדיכוי המר רדף את שס, הבשורה המתוקה של הרב עובדיה הפסיקה להתפתח ונבלמה. צריך כוח בשביל להיות מתון. כשלקחו לשס את הכח לקחו מאיתנו את התפתחות הבשורה המתונה.
כל פעם שאיש ציבורי מזרחי או כזה שלא חביב על האליטה תופס תוצעה ועולה לגדולה מיד מתבצע נוהל "קפד ראשו" ראה דמות אריה דרעי, יצחק מורדכי, אהרון אבוחצירה, רפאל איתן ויעקב נאמן. נוהל "קפד ראשו" הוא נוהל שהמשטרה והפרקליטות ביחד עם העיתונות מתנפלים על אישיות בחירה ומכפישים ויורדים לחייו בכל הערוצים, מה שאתה קורא "אלימות ליגאלית". איך מפסיקים את זה והאם הדרך היא להעניש בגדול את הפרקליטים ובחירי המשטרה בכדי להרתיע?
אני מתנגד לענישה ולכוחנות ודוגל בפיוס, הדרך היא הסברה הסברה הסברה, הרצאות שבהן מסבירים איך עובדת האלימות הלגלית, ובעיקר התעקשות על הושטת יד לפיוס ברוח המורשת של מנחם בגין.
האם אתה מודע לביקורת של השמאל המזרחי בישראל שמאשים אותך בהנצחת ההפליה במקום במאבק זה?
כשאתה מדבר על הפליה אתה מתרכז בעיקר בהפליה של הבחירים דרעי, אמסלם וכו' ומדוע לא בהפליה של עמך ובתחתית הסולם?
אני מודע לביקורת של השמאל המזרחי, בעיקר הרדיקלי. אני גם מבין אותה. אני חושב שאחד הדברים שאני הכי גאה בהם בהשפעה על השיח זה שבעזרת השימוש בשפה מרקסיסטית וגרמשיאנית ובפוליטיקת הזהויות, הצלחתי להעביר את מרכז השיח המזרחי שהיה שמאלי לגמרי ואת האנרגיות הטמונות בו שהזמינו עמדה אנטי לאומית, לעתים פוסט ציונית אל מקום הפוך: אני מחזק מאד את העמדה המזרחית כעמדה לאומית, ציונית, מסורתית. הכל במתינות. אבל הדגש שלי כל הזמן הוא שישראל השנייה מעדיפה את האינטרס הלאומי והיהודי על פני האינטרס העדתי והמעמדי.
אני מכבד מאד את השמאל המזרחי ואת תרומתו למאבק, אבל מאבק שמתמקד בהישגים נקודתיים כלכליים כמו מאבקי השמאל המזרחי, הוא מאבק קדוש, שלעיתים דווקא מהווה בלם של המאבק המלא לשוויון. השמאל מגביל את המאבק המזרחי לגבולות של שיח זכויות, אבל אנחנו רוצים לשים על השולחן גם את שיח הזהויות.
צריך לזכור: ההגמוניה לכל היותר מוכנה לאפשר לפועלי הצווארון הכחול מישראל השנייה להשתדרג לצווארון כחול מטאלי. אבל אנחנו לא רוצים מההגמוניה יחס יותר טוב לפועלים, אלא להפסיק להיות הפועלים של ההגמוניה. (פועלים במובן המטאפורי כמובן.)
ועוד דבר צריך לזכור: החשיבות של האיום הפוליטי. ההגמוניה נבהלת מהאיום הפוליטי המזרחי יותר מאשר כל דבר אחר ולכן בתגובה לכך שמעוררים את השיח המזרחי הפוליטי היא מתמקדת בדיכוי הפוליטי ומאפשרת קצת יותר נשימה וייצוג למזרחים במקומות אחרים. ככה עובד דיכוי. הדיכוי מתמקד בחזית הכי חשובה לו – החזית הפוליטית – ואז הוא משחרר למזרחים אחרים במקומות פחות חשובים לו. כלומר לתפיסתי המאבק הפוליטי הוא זה שמאפשר את המאבק החברתי ואת ההישגים החברתיים.
הרשת בטבעון גועשת ורועשת לקראת בואך.ויש המון מקטרגים. אין מה לעשות השמאל תמיד שלט בטבעון. איך היית מגרה אותם להגיע ולשמוע את ההרצאה שלך?
זו בוודאי התיאוריה החברתית הכי מדוברת בישראל אז כדאי להכיר אותה, ואני יודע שמי שמקשיבים לה מבינים שהיא נושאת בשורת פיוס ואחדות והצעה לזהות יהודית בעידן פוסט מודרני ולניהול חברה ומדינה על בסיס התפיסה המתונה והסובלנית של ישראל השנייה.
מה ישבור את הנצח במצב הקיים ע"פ התזה שלך והאם יש סיכוי לאיחוד הקרעים באישראל ובעיקר בישראל הראשונה והשנייה?
מדוע בסיפרך לא נוגע מספיק בניתוח בעלי האון השולטים במדינה ובמנגנונים, אותם 10-12 משפחות ששולטות במשטרת הדעות ושליטה אבסולוטית בכלכלת ישראל?
תשובות על שאלה נקבל בהרצאה של דר אבישי בן חיים.
תגיעו בכדי להקשות בשאלות נוספות וכמו כן להקשיב לבשורה המתוקה המפייסת ומאחדת.

ההרצאה תתקיים ב-31.05.2023 בשעה 20:30 באולם תרבות "שלהבת" רח' אורנים 27, קרית טבעון.