מאת חנן זיסו

בסיומה של שנת הלימודים כמי ששימש גם מורה לתקשורת בתיכון לצד עיסוקיי האחרים בשנה הזו אני מרגיש שאנו צריכים וחייבים למעשה במערכת החינוך הישראלית שלנו כולנו בתהליך של למידה מתמדת בעולם מתפתח ומשתנה. שנחתור כולנו להוביל את התלמידים שלנו להיות אנשים סקרנים וחקרנים בעלי חשיבה חדשנית וביקורתית יצירתית ופורצת דרך. על מנת לממש את המצויינות האישית של כל אחד ואחת. בית ספר צריך לקדם בברכה את הבאים בשעריו ולחנך להטמעת הערכים המרכזיים והמשמעותיים באורחות בית הספר. כבוד האדם בצד אחריות אישית וחברתית. בתי הספר שלנו צריכים להיות ולפעול לקידום חינוך ציוני יהודי ואזרחי דמוקרטי על פי ערכי העם והחברה להעצמת תחושת ההשתייכות של תלמידינו לבית הספר. לקהילה ולמדינת ישראל שלנו. קייץ נעים וחופשה נעימה.
והשבוע בהודעות שהוצאנו מטעם מטה המשפחות להחזרת החטופים שחשוב לי לשתף אתכם קוראי היקרים
משפחות החטופים בוושינגטון: "אנחנו בצומת דרכים מכריע – הדרך היחידה להחזיר את כולם היא סיום הלחימה. הגענו לפה לתמוך בנשיא טראמפ ובראש ממשלה נתניהו שיביאו עסקה כוללת ומלאה"
השבוע לקראת פגישתם של הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו, נציגי משפחות החטופים והחטופה קיימו הצהרה לתקשורת בוושינגטון די.סי.
מצ"ב ההצהרות המלאות, בעברית של המשפחות.
העם עם החטופים
השבוע התקיים מפגש נוסף במיזם שיח מיוחד ופתוח עם בני משפחות החטופים. במיוחד כעת, נזכיר כי ניצחון ישראלי מלא ניתן להשיג רק עם השבתם של 50 החטופים והחטופה וסיום הלחימה.
אלה חיימי, אשתו של טל חיימי:
"שבוע שעבר הודיעו שאין מניעה ביטחונית מלחזור לעוטף, ואני אומרת לעצמי בהקשר של החטופים – אוקיי, אין מניעה ביטחונית ואין סכנה לחזור לגור פה – אבל איך? תמיד אמרתי לעצמי שאני אחזור לקיבוץ, אבל טל עדיין לא חזר. אצלי המשמעות של לחזור לקיבוץ זה להמשיך הלאה.
טל קם ויצא באותו בוקר נורא, הוא לא היסס. המשימה שלו הייתה לו מאוד ברורה. כל חברי כיתת הכוננות עשו את מה שיכלו כדי שניר יצחק תישאר בחיים ושתהיה לנו המשכיות. המינימום שאנחנו חייבים להם, זה להחזיר אותם ולתת להם לסגור את מעגל החיים שלהם בצורה הכי מכובדת וראויה שיכולה להיות. ובטח שגם את החטופים החיים שחייבים להיות כאן כמה שיותר מהר, כי אנחנו עם חפץ חיים, זה מה שמבדיל אותנו מהאויבים שלנו. לסיום, חשוב לי להגיד לחיילים והמפקדים שנלחמים שם על כולנו – תודה".
משפחות החטופים והחטופה מחבקות את משפחות הלוחמים שנפלו ונפצעו בעזה. ליבנו שבור למשמע הבשורות הקשות.
המשפחות מקוות ומייחלות, בעיקר על רקע השבוע הקשה, שמדינת ישראל עומדת על סיפה של פריצת דרך משמעותית, ולא לקראת מפח נפש לאומי ושקיעה טרגית נוספת בבוץ העזתי שתגבה מחיר כבד מנשוא.
בני המשפחה שומעים תדרוכים סותרים בנוגע ל"מכשולים" ו"פערים קשים לגישור", ומקווים שלא מדובר בהכנת הקרקע לטרפוד מכוון של המו"מ, זאת בניגוד מוחלט לרצון העם בישראל ורצונו הברור של הנשיא טראמפ.
המשפחות חוששות כי אין כוונה ישראלית אמיתית וכנה להביא לפריצת דרך במשא ומתן, כזו שתביא להסכם כולל ולהשבת כל החטופים וסיום הלחימה.
נדגיש שוב: חזרה מוושינגטון של ראש הממשלה ללא התקדמות ממשית להשגת הסכם כולל שיסיים את הלחימה תהיה בגדר כישלון מדיני ומוסרי חמור.
אחרי 641 יום מאז השבעה באוקטובר, וכמעט 4,000 יום מאז חטיפתו של הדר גולדין, הגיע הזמן לסיים את הסיוט הזה – לסיים את הלחימה, להחזיר את החטופים ולהביא לניצחון ישראלי מלא.
נחזיר, נקום. שבת שלום בשורות טובות.
הכותב יועץ תקשורת ואסטרטגיה, מרצה ומורה לתקשורת, חבר מועצת קרית טבעון לשעבר ופעיל חברתי.