מאת חנן זיסו

השבוע השתתפתי הנחתי והובלתי שולחן עגול ודיון בכנס חשוב ומשמעותי על "דת ומדינה" של מפלגת הדמוקרטים לקראת בחירות 2026 בת"א, בהובלת ח"כ הרב גלעד קריב, וראש מטה דת ומדינה בראשות יאיר רובינשטיין, ובהשתתפות יו"ר המפלגה יאיר גולן, חברות וחברי כנסת בעבר ובהווה, נציגי המפלגה ברשויות המקומיות, ופעילות ופעילים מרכזיים בתחום.

דנו בכנס בנושאים חשובים ובקשת רחבה של נושאים ובהם: חופש דת ומצפון, מאבק בהדתה, שוויון בנטל, נישואין וגירושין אזרחיים, הכרה בכל זרמי היהדות, לימודי ליבה ושילוב הציבור החרדי בתעסוקה, הקשר עם התפוצות, מאבק בלאומנות הדתית ועוד.

למעשה השתתפתי והשתתפו כל מאות באי הכנס בעיצוב המדיניות של הדמוקרטים בתחום דת ומדינה ובהנפת דגל חופש הדת והמצפון, השוויון והפלורליזם בקמפיין הדמוקרטים.

נושאי השולחנות העגולים היו חשובים ומגוונים כמו ביטול המונופול של הממסד הרבני וצמיחת אלטרנטיבות פלורליסטיות ושוויוניות, עיצוב המרחב הציבורי ותפקיד הרשויות המקומיות (תחב"צ בשבת וחג, מאבק בהפרדה מגדרית), הדתה במערכת החינוך ובמרחב הציבורי, המאבק על נישואין וגירושין אזרחיים וזכויות הקהילה הגאה, הקשר עם יהדות התפוצות, הציבור החרדי והשתלבותו בחברה הישראלית (לימודי ליבה, תעסוקה, הסיוע ליוצאים בשאלה, זכויות אדם וחתירה לשלום כערכים יהודיים, שוויון בנטל ושירות נשים, יחסי דת ומדינה וציבור האזרחים הערבי בישראל.

בפתח הכנס התקיימו 8 שולחנות עגולים בסוגיות המרכזיות הנוגעות ליחסי דת ומדינה. מטרת השולחנות היתה ללבן את הסוגיות ולהציע דגשים למצע המפלגה, לקמפיין ולמשא ומתן הקואליציוני לאחר הבחירות. במושב המרכזי נשאו דברים יו"ר המפלגה וחברות הסיעה, וכן התקיימו שני פאנלים: הקשר בין יחסי הדת והמדינה לסוגיות הבוערות על סדר יומה של מדינת ישראל, והבשורה של מפלגת הדמוקרטים לקהלים הישראלים השונים בתחום יחסי הדת והמדינה.

המסר של ח"כ גלעד קריב שארגן את הכנס היה אחד:
"פעמים רבות מדי הצטרפנו לממשלות שהצהירו כי לא יעשו דבר בתחומי הדת והמדינה. אבל בדיוק כפי ששמירת הסטטוס קוו בנושאים המדיניים אינו בר קיימא, כך גם בנושאי דת ומדינה. לכן, בכל ממשלה עתידית נדרוש התקדמות מעשית להבטחת חופש דת ומצפון לכל אזרחי ישראל, ותפקידים בממשלה ובכנסת שיאפשרו לנו לקדם זאת."
בשולחן אותו הנחתי בנושא שילוב החרדים בחברה הישראלית סוכם כי לימודי הליבה הם תנאי בסיס להשתלבות החרדים בחברה המודרנית.
וכי יש לעודד לימודי ליבה תוך שמירה על אוטונומיה תרבותית.
גם תקצוב דיפרנציאלי תמיכה גבוהה יותר במוסדות שמשלבים ליבה יכול לסייע בשילובם. וכן התעסוקה היא מפתח לעצמאות כלכלית ולהשתלבות חברתית.
השתלבות הציבור החרדי בחברה הישראלית אינה תהליך של “ויתור על זהות”, אלא חיפוש איזון בין שמירה על אורח חיים ייחודי לבין השתתפות מלאה בחברה, בכלכלה ובמרחב האזרחי.
השקעה בלימודי ליבה, בתעסוקה איכותית ובסיוע ליוצאים בשאלה תורמת לא רק לציבור החרדי אלא לחוסן החברתי והכלכלי של מדינת ישראל כולה.
וגם שתפיסת המפלגה היא לא לחלם חרדים אלא להכניס אותם למערכת חינוך ממלכתית חרדית עם כל הנושא של לימודי ליבה והפיקוח על תכנים אמיתי וכמובן שוויון מלא בנטל גם בצבא.

שנהייה טובים וראויים שבת שלום.

הכותב יועץ אסטרטגי, חבר מועצת קרית טבעון לשעבר ומועמד הדמוקרטים לכנסת.