אני מתחבר השבוע שבוע חג החנוכה למילות השיר "באנו חושך לגרש" השורה הפותחת את שיר החנוכה המפורסם, המסמל את ניצחון האור על החושך, הטוב על הרע, והתקווה על הייאוש.
חג החנוכה שלנו חנוכה הוא חג הניצחון של החשמונאים, טיהור בית המקדש ונס פך השמן, סמל להתחדשות, אור ואמונה. ובהתייחס לרוח ו"התקומה" שלנו כישראלים אחרי ה7 באוקטובר, שבה עכשיו האור של חנוכה שהגיע השבוע כאשר התגברנו והחזרנו את כל חטופינו ברוך השם מלבד רן גווילי, ואנו מתחברים כולנו אכן לתקומה שלנו יחד כאן בימים הללו.
זה למעשה מחבר בין המהות הרוחנית של חנוכה (האור) לבין המאבק על קיומנו בארץ. בחנוכה הזה המסר של כולנו צריך להיות של תקווה, אור חנוכה, וההתמודדות.
אור קטן מגרש הרבה חושך אנו צריכים להגביר את האור במקום שיש הרבה מאד חושך עם הממשלה שלנו
בחנוכה, יותר מתמיד, אנו מדליקים נר אחר נר ומזכירים לעצמנו את כוחה של תקווה, עמידה על הערכים שלנו, ואמונה בצדקת הדרך.
השנה, כשהחברה הישראלית מתמודדת עם משבר אמון חריף סביב הממשלה והמהפכה המשפטית שהיא מקדמת וחוסר הרצון של הממשלה לועדת חקירה ממלכתית, נדמה שהאור נחלש. אך דווקא עכשיו מתוך החשכה מתעורר רצון עמוק לתקן, להקשיב, ולבנות מחדש את החברה שלנו שמושתתת על צדק, שוויון, ודמוקרטיה אמיצה.
הנרות הקטנים שאנו מדליקים הם סמל. לאור הפנימי, לאחריות האזרחית, ולרצון לא לוותר לא על הערכים, לא על המדינה, לא על הדמוקרטיה ולא על אחדות העם.
כמו בימי המכבים, גם היום אנחנו זקוקים לאומץ, לאחדות ולאמונה שאפשר לנצח. לא במלחמה אלא בהידברות, בכבוד הדדי, ובשאיפה לשלום פנימי.
חנוכה של תקווה. של אור. של שינוי.
ובהקשר זה גם בלי תקשורת חופשית אין ולא תיהיה לנו דמוקרטיה במדינה.
ואני מצטט את דבריה הנוקבים והנכונים כל כך שאילנה דיין נשאה בכנס החירום להצלת התקשורת החופשית שנערך במועדון צוותא בתל אביב השבוע בו גם אני נכחתי.
כאמור בכנס חירום שנערך תחת הכותרת “בלי תקשורת חופשית אין דמוקרטיה”, אילנה דיין עיתונאית ומגישת התכנית "עובדה" נשאה נאום נוקב בנוגע למתרחש בזירת התקשורת בישראל.
דיין הזהירה כי המהלכים בתחום התקשורת אינם רק דיון מקצועי או רגולטורי, אלא סכנה ממשית לעיתונות החופשית ולדמוקרטיה הישראלית.
היא הדגישה: "מי שלא רוצה ועדת חקירה ממלכתית לא רוצה את האמת, וגם לא עיתונות חופשית".
לדבריה, יש ניסיון להחליש ולהשתיק את מערכי התקשורת החופשית, ובכך לפגוע ביכולת העיתונות להשמיע ביקורת על השלטון ולבחון מחדלים, "אסור לקנות את הסיפור על שוק חופשי משר שרוצה להקים מועצת עיתונות פוליטית. מי שרוצה דמוקרטיה לא מנפץ אותה".
דיין התייחסה גם לאווירה הציבורית סביב התקשורת: "המצב במדינה מפחיד. זו הפעם הראשונה בחיי שאני דואגת למקום הזה, לעתידו ולהגנתו".
דיין דיברה עוד על חשיבות העיתונות בחשיפת האמת ועל הצורך לדבר על מחדלים בלי מורא ובלי משוא פנים, לא רק מול השלטון אלא מול הציבור עצמו , "הפחד חייב לברוא אומץ. עלינו לעשות את חובתנו ולספר לציבור את האמת". וכאמור בתגובה לניסיונות החקיקה ולשיחות על החלשת התקשורת בישראל, דיין הדגישה בהמשך דבריה את חשיבות חופש העיתונות והשמירה על עיתונות עצמאית כעמוד תווך של דמוקרטיה.
לא ניתן להסביר את הפער דיין אמרה כי “אי אפשר להסביר את הנתק בין הישראלים שמבקשים תיקון לבין הפוליטיקאים שממשיכים לקלקל.”
ועל ועדת חקירה והעברת מסר אמיתי
היא קשרה בין הצורך בועדת חקירה ממלכתית ל 7 באוקטובר ובין שמירה על עיתונות חופשית, וציינה: “מי שלא רוצה ועדת חקירה ממלכתית לא רוצה תקשורת חופשית.
דיין עשתה בדבריה גם דימוי חריף לגבי המצב המדיני‑חברתי במדינה.
דיין השתמשה בדימוי חריף כדי לתאר את המהלכים הפוגעניים בתקשורת:
“ה‑D9 שדוהר בלי ברקסים מסוכן גם למחאות מימין ומשמאל.”
ולגבי תחושת הפחד על העתיד דיין הוסיפה קביעה אישית חזקה על מצב חופש הביטוי במדינה: “המצב במדינה מפחיד בפעם הראשונה בחיים שלי אני פוחדת על העתיד שלי במדינה הזו… בסרט אימה כזה עוד לא היינו.”
והקריאה למימוש האומץ והאמת שציינה
לסיום דבריה וקראה לתקשורת ולציבור:
“הפחד חייב לברוא אומץ ואנחנו חייבים לבצע את חובתנו ולספר לציבור את האמת”.
חג חנוכה שמח
הכותב יועץ תקשורת ואסטרטגיה, מרצה לתקשורת, חבר מועצת קרית טבעון לשעבר ומועמד ברשימת מפלגת הדמוקרטים לכנסת.