בשעה 02:00 בין שני לשלישי ישראל באופן רשמי ביטלה את הפסקת האש וחזרה ללחימה, שעל פי ההצהרות זו תהיה בעצימות הולכת ומתגברת ונתניהו הודיע כי "זוהי רק ההתחלה..". על ההחלטה לחזור ללחימה בעיתויי הזה ניתן לנהל ויכוח רחב ובעיקר האם המהלך יקדם את שחרור החטופים או לא, אך מעל הכל המהלך נתן דרור לציניקנים ולאלו שמנסים לשכנע אותנו כי אין כל עניין ביטחוני במהלך הזה, אלא עניינים אישיים ופוליטיים. "דרור" ההצהרות של האופוזיציה ושל מובילי המחאות למיניהם יצא במלואו. חלקם החליטו כי זוהי "מלחמת שחרור נתניהו", חלק  טוענים שזה ניסיון למקד את תשומת הלב התקשורתית והלאומית לעזה ולא ל"קטארגייט", חלק בחרו בכך שיש רצון לטשטש את פיטורי ראש השב"כ ופיטורי היועמ"שית, חברי האופוזיציה  רואים במהלך את השבתו של בן גביר לספסלי הקואליציה בכדי שבהמשך החודש יעברו בשלום את משוכת התקציב ועוד רעיונות שמכוונים הכל לאינטרס הצר של נתניהו ה"שליט". אף אחד מהמבקרים לא ראה קשר לסיטואציה הביטחונית ובעיקר את החזרה להתעצמות החמאס ורצונו לעשות מעשה כנגד מדינת ישראל כחלק מרצון לנקמה. החמאס קיבל החלטה לא להתפשר ואין בכוונתו לשחרר חטופים הוא מבין היטב שככל שישחרר יותר כך יאבד את קלפי המיקוח שלו ואת האפשרות ללחוץ על ישראל. הם רוצים להמשיך לשלוט בעזה ולהמשיך לנהל מדינת טרור כנגד מדינת ישראל. ההתקפות מבית הפכו לכלי מצויין עבור ארגוני הטרור והחמאס משתמש פעמים רבות ברטוריקה של מובילי המחאה בישראל. החמאס מקבל רוח גבית מגל המחאה וטוען כי ביבי מבצע רצח עם בכדי לשרוד פוליטית. בעולם כמובן לרבות האו"מ תוקפים את מדינת ישראל על החזרה ללחימה ומנסים להניח את כל משקל המשבר על ממשלת ביבי ובעיקר על האינטרסים הצרים של ראש הממשלה. בהתאמה לכך שוב מרימה ראש תופעת הסרבנות עם אותן "מכבסות מילים" שמסבירות שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה והמאבק הוא על שמירתה. אני משוכנע כי בראש סדר העדיפות הלאומית צריך לעסוק בשחרור החטופים וכמעט בכל מחיר, אך יחד עם זאת מדינת ישראל לא תמסור עצמה לשטן הגיהנום ולידי החמאס וייתר ארגוני הטרור סביב לנו ותכיל בסבלנות התעצמות שתוביל לאסון ה 7/10 הבא. מדינת ישראל ממשיכה לתקוף מטרות רבות במזרח התיכון וזאת מתוך התפכחות לאחר האסון הגדול ועושה זאת יום יום במקומות שהכרנו וידענו עליהם, אך בחרנו להכיל ולשמור על שקט וכך גם ברצועת עזה מדינת ישראל חייבת להפעיל לחץ צבאי במקביל למדיני בכדי לשחרר את החטופים מהגיהנום ולאחר מכן להמשיך עד יעבור החמאס מהשלטון בעזה ובכלל. ביבי בעל אינטרסים פוליטיים ללא כל התחשבות בצורכי המדינה, הרמטכ"ל הוא פוליטי ובא לרצות את ביבי ושרה, המועמדים לראש השב"כ הבא הם באי ביתו ויהיו שתקנים נוכח דרישות ביבי וכעת כולם חשודים כמשרתי המלך ולא הממלכה. בתוך כך מגדילה היועמ"שית באופן תדיר, לשמחת רבים בג"צ הפעם "עצר" אותה, שקבעה כי ביבי בהדחת ראש השב"כ צריך להיוועץ בה. חברים להבנתי נוצר "בלבול" מסוכן בין נבחרי הציבור לבין נושאי משרה ממונים על ידי הממשלה וחייבים להסדיר זאת באופן חד וברור. לא ייתכן שכל החלטה שביבי יקבל יחד עם הממשלה תתפס כפוגעת אנושות בדמוקרטיה הישראלית. השחקנים הפוליטיים ברור שמנסים לנצל כל הזדמנות ולרכב על כל מחאה שתסייע בידם, אך יש גבול כמה רחוק יאיר גולן מוכן ללכת ולהצהיר שהסרבנות היא כלי. מדינת ישראל נמצאת במלחמה כבר כ – שנה וחצי ובהחלט זוהי המשכה של מלחמת הקוממיות ואסור לנו לעצור עד השבת ההרתעה, הסרת האיומים, שינויי סדרי ביטחון ומיסוד מחדש של הביטחון הלאומי.

ראש הממשלה קיבל החלטה להביא הצעת החלטה לישיבת הממשלה לפיטורי ראש השב"כ – רונן בר וזאת על רקע אי אמון מתמשך ובעיקר לאור הכישלון, שעליו לקח אחריות ראש השב"כ, ב – 7/10. היו מספר ניסיונות של ביבי להגיע למצב בו ראש השב"כ ייקח אחריות ויחליט על סיום תפקידו, כפי שעשה הרמטכ"ל, אך משלא עשה את הצעד החליט ביבי על הצעה בישיבת ממשלה. נדיר שמתקבלת החלטה על סיום תפקידו של בעל משרה משמעותית שכזו, אך הנסיבות ברורות וכמו קודם גם כאן מוסבר שביבי החליט על כך משום שראש השב"כ החליט לפתוח בחקירת "קטארגייט". ברור לכולנו שהכישלון הנוראי של ה – 7/10 מחייב רבים לקחת אחריות אישית לרבות ממשלת ישראל, זהו אסון מהחמורים ביותר בתולדות מדינת ישראל שהבטיחה "לא עוד" ולא עמדה בכך ואחד מהאישים המרכזיים הוא ראש השב"כ אז כפי שאחרים כבר "זזו" הצידה נכון וראוי שגם רונן ייקח אחריות ובאשר לממשלה ראויי ונכון שתקום ועדה חקירה ממלכתית ובמידה וינסו למסמס זאת בוא יבוא יום הבוחר והעם יצטרך להכריע על בחירה ראויה להנהגת המדינה. בתוך כך השבוע הגדיל נדב ארגמן ראש השב"כ הקודם כי במידה וביבי "יעבור גבולות" אז הוא ישתף את העם בדברים שהוא יודע ודיבר עליהם עם ביבי בארבע עיניים. במילים אחרות ראש השב"כ כנושא משרה מיוחדת וחשובה מחליט ל"איים" ולעשות שימוש במידע מסויים, לא ברור מהו, ולנסות להפעיל לחץ על ראש הממשלה. טוב עשה ביבי שפנה למשטרת ישראל לפתוח בחקירה ולנדב ארגמן היו אפשרויות פעולה אחרות.  אם יש לך מידע חמור אז נא תוציא אותו החוצה בלי איומים, אם אין לך אז פשוט "שתוק", אם המידע הוא חומר מסווג שהשימוש בו יעבור על חוקי הצנזורה אז תשקול היטב מה קודם למה ואת כל אלו ידעת מתוקף תפקידך הממלכתי אז מדוע לא עשית מעשה בזמן אמת. בקיצור נדב כמו שאמרו בשלושת המוסקטרים "if you have to shoot, shoot….".

ידידי ורעיי אין מנוס, אלא לפעול במלוא העוצמה בכדי לקדם את שחרור החטופים ובימים אלו מוטב יהיה אם האופוזיציה, בעלי האינטרסים והמוחים ילכדו שורות בכדי שהטרוריסטים לא ירכבו על גלי ה"מריבות" שלנו.