אבל לי אין קושי לעשות מצפון למישהו אם זה משרתת אינטרס כלשהו, בדגש על שלי, אז התבכיינתי לו. ציינתי שמאז שהילדים גדלו ולקחו לי את התירוץ להגיע לפסטיגל בחנוכה, נשארתי נטולת מופעים רועשים מלאי נצנצים וזה מאוד חסר לי.
אז שלומי נענה לי. כשמישהי שיודעת לעשות מצפון, פוגשת נפש רגישה שלא מזהה מניפולציה כשזאת מופעלת עליה, אין אופציה אחרת.
כשהביע דאגה מהסערה הצפויה, הרגעתי אותו שיהיה בסדר. לא צריך להתרגש מסערה קטנה ויהיה נחמד להיות ספונטניים.
אז בשישי למחרת העמסנו ילדים ונסענו למדינת תל אביב. מדינה שלעולם לא נחה. בול כמוני רק בלי החושך.
ובגשם הזלעפות שהיה ביום הסערה הזה, נסיעה של שעה ורבע ארכה רק שלוש שעות.
ככה זה כשהחזאים צודקים והסערה היא על אמת. הדרכים מוצפות ואתה נוהג לאט כי לא רואים ממטר. זאת אומרת שלומי נוהג לאט ואני מעירה לו כמעט כל מטר.
ומזל ששלומי פיספס רק יציאה אחת מאוד חשובה מכביש שש ולא יותר מזה, כי אחרת היה לוקח ארבע שעות. העובדה שהטעות עברה לו בשקט יחסי מקורה בכך שאת ההרפתקה המפוקפקת של נסיעה לתל אביב ביום כזה, אני הצעתי מלכתחילה.
גם אני מבינה שלפעמים יפה השתיקה לחכמות.
ומזל שבישראל מבינים שביום כזה, כשהארץ שלנו נראית כמו שלולית אחת ענקית, חייבים להתחיל מופע באיחור.
ומדהים שיש לנו אמנים כל כך מוכשרים בארץ שמשכיחים מהנהג שלך, בכמה בריאות עלה לו הרעיון הספונטני שלך.
והכי מזל שאני ספונטנית רק פעם בשנה. זאת אומרת אני ספונטנית מלא פעמים, מזל ששלומי זורם איתי רק פעם בשנה.
נ.ב. בשבוע האחרון שלומי התגרד והתגרד בלי הפסקה. כשזה התנפח והפך לכתמים אדומים ונפוחים, הוא פנה לרופא שהודיע לו חגיגית שזאת אלרגיה. אלרגיה למה? לא יודעים.
אז תרשו לי לומר כמה דברים בעניין:
1. הילדים שלנו אסתמטיים ואלרגיים ושלומי תמיד האשים בזה אותי. כי גם אני אסתמטית. כמה שהכחשתי שאין קשר, לא עזר. נכון שמיטב המומחים טוענים שאלרגיה עוברת בתורשה. אבל אני שואלת אתכם, דעתם של מי קבילה יותר, שלי או של כמה מומחים שעשו יד אחת נגדי? ידעתי מה תענו, כי שאלת הנאמנות שלכם לא מוטלת בספק… אבל עכשיו, כששלומי מתגלה כאלרגי, דווקא מתאים לי לאמץ את דעת המומחים האלה. כי מה יותר משמח אישה אשמה מלהטיל על בן הזוג חלק מאשמתה?
והילדים המתוקים שלי, גם לא יכולים להלין עליי. אומנם אני פועלת במלוא הכוח יום יום שעה שעה כדי לבזבז את הירושה שלהם, אבל לפחות אני משאירה להם משהו ממני בתורשה. מפוקפק אבל משהו.
2. שלומי מותק, זה שנשמעתי מבוהלת בטלפון כשסיפרת לי על הגירוד והאדמומיות שיש לך, זה לא כי דאגתי לך. פשוט הבנתי שמאותו רגע ולימים הקרובים לא נדבר על דבר חוץ מהגירוד שלך. שזה נושא ממש מעניין. אין שני לו. תדע שדווקא השתדלתי להיות סבלנית בשיח המאוד פורה על הגירוד שלך. הבנתי שמגרד לך, שאתה לא רגוע כי מגרד ושאין לי מושג כמה הגירוד השתלט על חייך. גם על חיי אגב הוא השתלט. ולמדתי מאוד יפה את כל ההטיות של השורש ג.ר.ד. עכשיו תורי ללמד אותך את השורש ח.פ.ר.ת. ולזה אין משחה שמרגיעה.
3. למרות ששלחו את שלומי לבדיקות דם, לי לא היה ספק שלא יגלו למה הוא אלרגי. נראה לי שאלרגיה שמתפתחת אחרי 20 שנות נישואים, לא מגלים בבדיקות דם. רק אומרת.
שבת של שלום חברים