כמה עוד בלבול מבוכה ודכדוך ניתן לשדר לעם הזה והכל סביב אותו רעיון של "ביביזם" והכותרת העיקרית היא "רק לא ביבי". כמו לרבים יש לא מעט דברים בהתנהלות הממשלתית שהם לא בדיוק השינויים שהיינו רוצים לראות, אך עיוורון מוחלט היא בדיוק מובילה לתוצאה ההפוכה מהציפייה של החבורה.

למה לא תוקפים בלבנון, באיראן, בדאחיה בעזה – אהה ברור ישראל היא מדינת חסות, הכוכב הנוסף. תוקפים ובצדק אז למה תוקפים בעיצומו של מו"מ מתקדם של האמריקאים – ישראל מחרחרת מלחמה, הורסים את מערכת היחסים עם ארה"ב. מדובר שוב בניצחון טקטי וכישלון אסטרטגי, איך האיראנים יוצאים שוב כשידם על העליונה. וכאילו ניתן האות לזעקות השבר ולהדהוד הכותרות בזה אחר זה הם משדרים בכל המדיה ולאורך כל תכניות הפרשנות דבר והיפוכו חדשות לבקרים. אם הנחת העבודה שלפחות חצי מהעם הוא בור, עיוור, ביביסט אז את המשוואה הזו דווקא צריך לשנות ויטיב לחבורה אם יעשו זאת מהר בכדי באמת להציג אלטרנטיבה ואולי גם לנגוס בחצי הפחות טוב, לטענתם כמובן.

ישראל תקפה בדאחייה שבבירות ובעקבות זאת נפתח סבב נוסף מול איראן. האחרונה מנסה לייצר משוואה באשר לתקיפות בכלל ובדאחייה בפרט בכדי להבהיר, כפי שהם עושים זאת במסע ומתן מול האמריקאים, תקיפה בלבנון או על אדמת איראן חד הם וזה יגרור תגובה מצדם. הם לא העריכו, כמו רבים, שישראל תגיב במהירות ובעוצמה הדרושה. המערכה המתמשכת הזו היא רבת נעלמים והעוגנים משתנים חדשות לבקרים ועל כן טוב יהיה אם הפרשנים יפסיקו לדון במרחב של בין "מחרחר" לכנוע. ה – 7/10 לימד אותנו רבות, על אף שטרם הבנו את עומק הכישלון ובעיקר שחייבים לפקוח עיניים בחשדנות יתרה כלפי האיראנים בכלל ושלוחיהם בפרט. הם תחת הנחה אסטרטגית, שטרם השתנתה, שהאישות הציונית – ישראלית, חייבת להיעלם מהמפה ובפרט מהמזרח התיכון. מבחינתם אם אפשר השמדה או לכל הפחות שיחזרו להם לגלות ולהיכן שהיו. מול איום כזה חייבים פעולה מתמשכת, נחושה ובלתי מתפשרת ולכך יש תומכים רבים מבית ומבחוץ. ישראל בוודאי הייתה רוצה לראות שינוי משטר באיראן, מרבית המדינות הערביות היו שמחים לראות שהקיצוניות השיעית יורדת מהמפה וכך גם המעצמה האמריקאית שמבהירה נשק גרעיני לאיראן הוא איום על היציבות העולמית. בתוך כך ישנן מדינות רבות ובעיקר האירופיים שממלאות את פיהן מים ובעיקר "יושבות על הגדר". מדינת ישראל חייבת לפעול כנגד האיום של החיזבאללה בכל העוצמות הדרושות מבלי להתחשב במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן ולהבהיר הגבול הצפוני על תושביו חייב לקבל מענה ביטחוני שיחזיר יציבות לאיזור. בלבנון חייבים להיות נחושים יותר נוכח הכאוס שהחיזבאללה יוצר שם ובעיקר פועל כנגד מדינת ישראל. במידה רבה חייבים להבהיר לאיראנים המאבק מלבנון של החיזבאללה יענה בעוצמה רבה ותושבי הצפון לא יהיו נתונים להפחדה איראנית ולפעולות חיזבאללה. היינו רוצים לראות את תושבי הצפון חוזרים לחיים נורמליים ומתחילים בהליך השיקום החברתי והנפשי. מדינת לבנון חייבת להיות פרטנר בתמיכה אמריקאית ואירופאית לייצוב האיזור, תוך סיוע רב בנטרול החיזבאללה כגורם שמונע יציבות וחזרה לשפיות גם בצד הלבנוני. נכון זה קשה, אך אם יש כוונה לראות את המדינה מצפון לנו משתנה וחוזרת לימיה המפוארים חייבים לתמוך בממשל שם, שלעת עתה אינו מסוגל להפגין יכולת מול הקיצוניות השיעית בשם איראן.

הסוגיה הזו תעמוד כנושא מרכזי בבחירות הקרובות ועם ישראל יצטרך להכריע בנושא הביטחון הלאומי לאן ובסוגיות חברתיות מהותיות לרבות חוק הגיוס והליך השיקום הנפשי – חברתי של העם בציון.

מחר במקביל להמשך המאבק שלנו בזירות השונות יפתחו מאבקים מסוג אחר בעולם הספורט. ממחר ה – 11/6 ועד ה – 29/7 העולם ינסה להתרכז בעיקר במאבקי ספורט בעולם הכדורגל. המונדיאל יפתח ויערך ביבשת אמריקה. בזו אחר זו הקבוצות יעלו וינסו להגיע להישגים בתחרות המיוחדת הזו ואפילו, על אף האבסורד, נבחרת איראן תהיה חלק מחגיגת הספורט, מה שאוליי מלמד שהספורט הוא המנצח הגדול ובעיקר זה שעל כר הדשא. חודש של ריכוז במאבק עולמי -יוקרתי מסוג אחר על מגרש הכדורגל וגם שם כל נבחרת תרצה להיות המפתיע והססגונית ביותר. הלוואי ונוכל לרגע, לחודש כולנו לשים הכל בצד ולהתרכז בניצחונות הכדורגל. בכל מקרה המונדיאל הזה מביא איתו הפתעות וחדשנות שלא הכרנו קודם. 3 מדינות מארחות, 48 נבחרות משתתפות, 104 משחקים יערכו עד הגמר ויהיו בו 12 בתים. כך שבהחלט אנחנו רגע לפני חגיגה ספורטיבית עולמית וכולנו תקווה שהיא תהייה חגיגה ללא הפרעות במאבקים אחרים. בכל מצב המונדיאל הזה עם פוטנציאל לשבירת שיאים על כר הדשא בהובלת האייקונים – מסי ורונלדו, גם בכיבושים, גם בבישולים , במספר הופעות ובכל מקרה זו תהייה כנראה "שירת הברבור" של השניים ונקווה שניראה כוכבים חדשים מזנקים לתודעה הספורטיבית העולמית. בהצלחה לנבחרות! ידידיי ורעיי המלחמה עם איראן טרם הסתיימה ומשתנים האסטרטגיים במשוואה הם רבים מאוד וכולנו תקווה שמדינת ישראל תוכל להשיב את ההרתעה הלאומית בכדי לחזור לשפיות ולהיות מרוכזים במאבקים הספורטיביים על כר הדשא.