ההגדה שאותה נקרא השבוע בשירה טרם נחתמה והימים הללו הם עוד פרק בתולדות העם מימיהם של האבות והאימהות.

היו שם שלושה אבות, ארבע אימהות, שני לוחות הברית ואחד אלוהינו.

היה שם את 12 האחים, שגלו ואת משה, שביקש "שלח את עמי" ואחרי מכות יצא למסע מלא הרפתקאות.

שלחנו מרגלים, שחזרו מבוהלים, אבל פה אחד הצהירו על הזבת , חלב ודבש בצהלולים.

נלחמנו בכנענים, שבהם היו לא מעט שבטים ובמסעות השונים היו לנו את האמורים וגם עמלקים.

בנינו לנו ממלכה, המלכנו מלכים, עשינו שופטים. ידענו רגעים של ירבעם ברחבעם עם מבוכה, מרד ומלחמה ברוב עם.

יהודה ובנימין נותרו איתנים ואנחנו כולנו האבודים.

ישבנו בבית אל, הכפלנו בחברון, רכשנו בשכם, התפללנו בצפת, עלינו לירושלים ולמדנו שטובים השניים.

בדרך קיבלנו נס עם שמן, ההוא שיצא מלפני המלך, בנינו לנו מזבח, התפזרנו לגלויות, נלחמנו בבבל, באתונה וברומא ונפוצנו עד מסופוטומיה.

במהמורות הדרך היו לנו גם את פרעה, עמלק, נבוכדנצר, המן האגגי, טיטוס, אנטיוכוס הסאלוקי, היטלר ובימים האלו קיבלנו גם את האייתוללה המודרני עם חומייני, חמינאי, נסראללה, סינוואר ודף עד אשר כל זה התנדף.

נשאנו על כפיים את שושלת המנהיגים, הנביאים והשופטים ומפיהם קיבלנו את כל הכתובים.

היו שם גם המכבים, הצדיקים, ההוגים והגויים שנתנו לנו אותות מופתים ותצהירים.

כמו אז כך גם כיום נעמוד כל העם כלביא ונשאג את שאגות הארי.

בואו נריע לטובי בנינו הלוחמים, הטייסים, המפקדים, התעשיינים וכל שאר החלקים, כי הם כדור המכבים.

גדלנו בדור שידע מהי אדמה בוערת ונלחם כי אין לו ארץ אחרת.

זוהי האגדה הבלתי גמורה של חיינו וגם אם האביב אפור נשיר שמחה רבה כי פסח בא עם יותר קור.

נמשיך לברך בעושה שלום על ישראל ונכון תמיד יהיה גם להלל.

ידידיי וגם רעיי יש לנו יותר במה להתגאות גם בימים אלו וכדאי שנדע להלל, לפרגן ופחות להתבכיין.

חג חירות שמח ושהאביב ימשיך להיות פורח.