לצד הכלי החשוב של יפוי כח מתמשך, עליו הסברנו בעבר, נותר על מכונו הכלי של מינוי אפוטרופוס לאדם : כלי ותיק זה מתקיים עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, להלן החוק.

השימוש בכלי זה נדרש, לעיתים, בלית ברירה, בעת שמדובר באדם שאינו מסוגל עוד לדאוג לעצמו, לעניניו ולצרכיו, דרך קבע או דרך ארעי, ואם לא ימונה לו אפוט', יפגעו ענייניו הרפואיים, הרכושיים, הרוחתיים או כל ענין כזה או אחר הרלוונטי לו.

הפניה היא לבית המשפט, שיבדוק, אם אכן מדובר באדם שאינו יכול עוד לדאוג לענייניו, מה הסיבה למינוי, אם זהו מינוי דחוף או לטווח ארוך, אם דרוש מינוי זמני או קבוע, אם מדובר בענין אחד מסוים – מינוי "אד הוק" (נניח, לביצוע ניתוח חירום, לא עלינו), וכו'.

לרוב, הפונה לבית המשפט הוא לא מי שנזקק למינוי, שכן הוא כבר אינו יכול לעשות כן, למרבה הצער. מכאן, שלרוב, יהיה זה קרוב משפחה שיגיש את הבקשה, ולעיתים אותו פונה, הוא מי שאמור לבצע את התפקיד. לא פעם מדובר בנטל לא נעים, אך אין ברירה, והפונה – נניח בת זוג של הנזקק – הוא מי שלוקח על עצמו את המשימה.

לעיתים מדובר במי מהילדים שיקח על עצמו את המשימה, ואפשר כמובן שימונו שני אפוטרופסים, נניח בן זוג וילד, או שני אחים, וכו'.

על הפונה לצרף חוות דעת רפואית, בה יכתוב הרופא, שאכן, מי שנזקק למינוי אינו יכול עוד לתפקד בעצמו.

חוות דעת זו של הרופא לא תספיק, אלא תדרש עוד הסכמה של המדינה: עורכי הדין שלה ועו"ס מטעם המדינה יבדקו את מהות הבקשה, את זהות המבקשים וכו'.

הכוונה, כמובן, לוודא, שאין מניע נסתר מאחורי הפניה: החשש הוא שהפונה/ים מבקשים להתמנות כאפוט' עבור האדם הנזקק, לא מתוך דאגה כנה לו, אלא כדי לקבל רשות וגישה לרכושו, כספו, נכסיו וכו'. המדינה מנסה לאתר מניעים נסתרים אלו, וככל שתמצא אותם, יש והיא תתנגד למינוי.

מענין, שלעיתים, דווקא אחד מילדיו או קרוביו של הנזקק, הוא שיתנגד לבקשת המינוי או לזהות הפונה: למשל, חשד של אח באחיו, שאח א', מי שפנה לבית המשפט, מבקש להתמנות לתפקיד, כדי להתערב בכספים ורכוש של האב.

מתנגד אחר יכול להיות, למשל, בן זוג חדש של הנזקק: לעיתים, במקרה של נישואים שניים, הפונה הוא ילדו של הנזקק, והמתנגדת, כאמור, תהיה דווקא אשתו (השניה). היא אשר רוצה לטפל במסירות, משום מה, בבעלה, ובעיקר, בענייניו הכספיים …. במקרה כזה, ברור שהמדינה יכולה להוות שחקן מרכזי באיתור האדם הנכון לתפקיד.

בית המשפט ישמע את כל הנתונים, וכמובן, את עמדת המדינה, ויצטרך להכריע, מי הגורם הנכון, ההגון והמתאים, שיש למנותו לטפל בנזקק .

לעיתים, בלית ברירה, ובעת שמהומה המשפחתית גדולה, בית המשפט ייאלץ להוציא את המשימה החוצה, לגורם ניטראלי, למשל, לעמותה כלשהי, העוסקת בתחום, ואמורה לטפל בחסוי ולשמור על האינטרסים שלו, הרפואיים, הרכושיים וכו'.

נדגיש, כי ניתן למנוע ולחסוך את כל כאבי הראש והתסבוכות הללו, באמצעי פשוט של מתן הנחיות מקדימות, בדבר זהות האפוטרופוס העתידי, סמכויותיו, וכו', אך לענין זה, במאמר הבא.