בתחילת שבוע הבא נציין את יום השואה, יום אבל לאומי המזכיר לכולנו את אשר עשו הצוררים הנאצים בבני עמנו לפני כ – 80 שנה על אדמת אירופה. היטלר ומנגנון גרמני נוראי עשו הכל על מנת להשמיד את העם היהודי והצליחו לרצוח בזוועות נוראיות, שהמין האנושי לא הכיר קודם, כ – 6 מיליון מהעם היהודי ובמלחמה בכלל נהרגו עוד עשרות מיליונים. ביום זה מתכנס העם היהודי ומנסה לזקק את הזיכרון הקולקטיבי שלנו ומדברים רבות בזוועות הנוראיות על ידי מי ששרדו את מעשי הרצח הנוראיים. היטלר ביקש במעשיו וברעיונותיו להמשיך את שושלת גדולי המרצחים כנגד העם היהודי – פרעה, המן, עמלק ועוד שמות מהשושלת  הנוראית שניסתה להשמיד עד כלות את העם היהודי וכוחותינו עם ידי האלוהים והניסים עזרו לנו. במסגרת תפקידיי בשירות הצבאי יצא לי להוביל משלחות צה"ל לסיור "עדים במדים" על אדמת פולין ולעמוד מקרוב על מנגנוני הרצח – עם המתועב בהיסטוריה האנושית. עמדנו על אדמת פולין על מדי צה"ל, עם דגל ישראל נישא בראש התור, עם ספר תורה ששרד את השואה, עם בני דור שני ושלישי לשורדי שואה, עם תרועות שופר והיינו כעדות אנושית ברורה לנס העם היהודי. היטלר והתנועה הנאצית יחד עם כל שותפיהם לא הצליחו, כמו גם הצוררים הקודמים, להשמיד את העם היהודי. אנחנו צעדנו זקופי קומה כשבראש המצעד הולך עדות חיה ששרדה את התופת הנוראית. כשהשורד פתח את פיו והצליח לאסוף כוחות בכדי לספר את אשר עבר יחד עם משפחתו, חבריו, בני העם היהודי לא הצלחנו להבין ולעכל את סיפורי הזוועות הנוראיות ואף התקשינו להאמין שזו השפלות האנושית שהיטלר והעם הגרמני הגיעו אליה. אנחנו עמדנו ונשבענו בשם כל דורות העם היהודי – לא עוד!, לא ניתן לאף צורר מהשושלת הנוראית הזו לקום ולעשות זאת שוב. הקמנו מדינה, בנינו צבא לתפארת, מיסדנו ארגונים לאומיים חזקים, ביצענו פרוייקטים עצומים, שיגנו על העם היהודי ועשינו הכל בכדי להיות מגן העם. מזה מספר שנים מתנהל פרוייקט " זיכרון בסלון" בו מגיעים בני נוער, חיילים ומעוניינים אל בתיהם של שורדי השואה ושומעים מעדות ראשונה את סיפורם האישי שמספר את סיפור משואה לתקומה. והשנה פרוייקט זה ימשיך להיערך, אך יקבל הסתכלות מנקודת מבט אחרת ושונה וזה בצל ארועי ה – 7/10. הנה בשלהי שנת 2023, בתחילת שנת התשפ"ד קם צורר חדש – החמאס וביקש לעשות בנו שואה ורצח עם. החמאס תחת הנהגתם של הנייה, סינוואר ומוחמד דף הצליחו להכות בנו בעיקר בהפתעה מוחלטת ובתדהמה עם מעשי זוועה נוראיים. הם רצחו, שחטו, אנסו, הפעילו ברוטאליות בלתי נתפסת בבני עמינו, רדפו, שרפו, קברו ועוד תיאורי זוועה שבמידה רבה החזירו את הזיכרון הקולקטיבי שלנו לימי הנאצים הנוראיים. במשך שנים הקימו פה החמאס וארגוני הטרור המוסלמים מערכת שנאה מתואמת, ממומנת, מתוזמנת, קטלנית וביום פקודה פעלו באופן אכזרי והצליחו להרוג בנו רבים ולפגוע בביטחון הלאומי פגיעה קשה מאוד וזאת כשיש לנו עם חזק, מדינה, צבא מודרני, מערכות מצויינות. גם הפעם העם היהודי עמד נוכח מעשי הזוועה ופועל בכל כוחותיו להעמיד את האוייב הנוראי על טעותו, אך ברור לכל כי הטראומה הלאומית הזו תבוא לידי ביטוי בדיוני הזיכרון בסלון. יעלו שם שאלות קשות, יעסקו שם בסוגיות ערכיות, יתלבטו שם על המוסריות בשדה הקרב ובעוד קושיות ותהיות שיעסקו בשאלת הבסיס, איך הגענו למשבר ביטחוני לאומי שכזה במרחק קצר מהשואה וזאת כשיש מדינה, דגל, צבא ועם חזק. נכון שצריך להיזהר בדיונים ובנסיונות להשוות את ארועי החמאס לאלו של המאה הקודמת בשואה, אך הרעיון של החמאס היה דומה ותכליתו השמדת העם היהודי. חובה עלינו לדבר, להגיד ולספר בסיפורי זוועות ה – 7/10 וזאת בכדי לחזק את רוח העם וללמוד היכן טעינו בדרך כעם וכאומה. האם הערכנו הערכת ייתר את כוחנו, האם הערכנו הערכת חסר את כוחו של האוייב, האם היהירות הכהתה את מחשבתינו, האם חשבנו שבאמצעים טכנולוגיים נפתור הכל, האם והאם אלו שאלות שחייבים לברר בכדי למנוע מזוועות כאלו להתרחש כאן על אדמת מדינת ישראל. המוטיבציה של האוייב לא השתנתה וחובתנו להתכונן לתרחישי הזוועות האלו גם בימים אופטימיים עם גווני ורוד.

ידידיי ורעיי הזיכרון הלאומי שלנו מיום בחירתנו כעם מאז ועד היום מחייב אותנו לעשות הכל בכדי להושיט יד לשלום ובאותה מידה להתכונן בכדי להכות בארגונים מרצחים שמבקשים את השמדתנו.