עופרה סרוסי (79) מקריית טבעון היתה על הטיסה המפורסמת של "פליי דובאי" שכמעט התרסקה עקב פיגוע שטייס המשנה ניסה לבצע בה. היא מעידה על עצמה שגם ברגעי האימה של נפילת הגובה הפתאומית של המטוס וגם בעת השהות בסעודיה לאחר מכן, היא נותרה רגועה. "זה היה יום ההולדת שלי, ניצלנו בנס".

עופרה סרוסי ודליה שפיגל, שתי תושבות של קריית טבעון היו על טיסת האימה מדובאי, שניצלה בנס, לאחר גילויי הגבורה ותושיית הנוסעים הישראלים שהצילו את המצב ביחד עם הטייס ההודי של הטיסה. הטיסה, שכמעט והתרסקה ממש ביום ההולדת של סרוסי, בסופו של דבר ניצלה כידוע, והשבוע סרוסי התראיינה ל"מרכז העניינים" לספר על שהתרחש מנקודת מבטה.

"הטיסה מדובאי היתה בכלל טיסת קונקשן חזרה לישראל", סרוסי משחזרת, "הייתי עם דליה בטיול משותף בנפאל. המראנו מקטמנדו לדובאי ב-12 בלילה, והגענו לנמל התעופה של דובאי בערך בשלוש לפנות בוקר, שם היינו צריכים להמתין 3 שעות עד הטיסה לישראל".

"כל הדיילים היו גברים"

 אחרי טיסת לילה כזו והמתנה בשדה התעופה בדובאי, הדבר הראשון שאת עושה על המטוס לישראל זה ללכת לישון?

סרוסי: "לא, ישנתי טוב בטיסה מקטמנדו וגם קצת נמנמתי בשדה התעופה של דובאי. אחד הדברים הראשונים שהבחנתי בהם וחשבתי שזה מוזר בזמן שעליתי למטוס לישראל היה שכל הדיילים היו גברים, ואני זוכרת שזה נראה קצת משונה, אבל לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות. בטיסה עצמה קראתי ספר".

 ומתי התחלת להבחין שמשהו לא בסדר מתרחש בטיסה?

סרוסי:  "אני ישבתי בכיסא בשורה 16, ליד יציאת חירום, כך שהייתי יחסית קרובה לחזית של המטוס. בשלב מסויים הבחנתי על צג התקדמות המטוס שנותרו לנו 520 מייל, ואחרי חצי שעה נותרו 300 מייל. בנקודה הזו החלו צעקות בחזית המטוס, אפילו עוד לפני שהגברת עם הילדה שהלכה לשירותים החלה לצעוק. כאן התחלנו להבין שמשהו לא בסדר".

כעבור כמה שניות, הדרמה האמיתית החלה, לפחות מנקודת המבט של הנוסעים. המאבק בקוקפיט קיבל תפנית רעה, והמטוס צלל בבת אחת כ-15,000 רגל. "בזמן הנפילה הפתאומית הזו מסיכות החמצן לא ירדו, ובמקביל קורים לך כל מיני דברים בגוף… כאבי גב ולחצים כאלה".

 היה לחץ באוזניים?

סרוסי: "לא ממש, הכאבים בגוף היו ההרגשה העיקרית".

"הבנתי שאני הולכת למות, וקיבלתי את זה בשלווה… אמרתי 'שמע ישראל'"

עופרה מעידה על עצמה שהיא אדם רגוע גם במצבי לחץ. לדבריה, גם בעת הנפילה הפתאומית והחדה של המטוס היא לא נכנסה ללחץ. "הבנתי שאני הולכת למות", סרוסי שיחזרה, "אבל קיבלתי את זה די בשלווה. חשבתי על זה שצוואה כבר הכנתי, ייפוי כח מתמשך לא רלוונטי למקרה הזה, והילדים מסודרים. אמרתי 'שמע ישראל', זה מה שהיה לעשות באותו רגע".

הדרמה בקוקפיט נמשכה כאשר נוסעים קפצו לעזרת הטייס שפתח את הדלת, והנפילה נעצרה בעת שיניב חיון משך את ידיות ההגאים כלפי מעלה ובכך הציל את המטוס מהתרסקות כל הקרקע. לאחר מכן צוות הטיסה החלופי שהיה במטוס, שנועד בכלל להטיסו חזרה, התיישב על ההגאים בדרך להנחתת המטוס בסעודיה.

סרוסי: "אחד האנשים שהשתלטו על תא הטייס יצא מהקוקפיט כשהחולצה שלו מלאה בדם, אבל הוא עבר לידי ואמר ש'הכל בסדר עכשיו'. בכלל, חבורת ישראלים תפסה פיקוד על הטיסה, והצמדנו שני נוסעים לכל דייל, למקרה שאחד מהם הוא משת"פ של המחבל. הבנו שהמטוס פגוע וצריך לנחות, חלק מהאנשים חשבו שננחת בירדן, אבל בסוף המטוס עשה סיבוב מעל סעודיה ונחתנו שם".

שש שעות בסעודיה

סרוסי מספרת על אירוח למופת בנמל התעופה הסעודי: "הם הביאו אוכל ושתיה, ואפילו צוותים רפואיים שמדדו לאנשים לחץ דם. היתה כמובן גישה לשירותים, אירחו אותנו בסך הכל מאוד יפה שם".

 והיתה לך תקשורת עם הארץ בעת השהות בנמל התעופה של סעודיה?

סרוסי: "לא היה לי טלפון פעיל או אינטרנט שם, אבל לחלק מהנוסעים היו. הילדים של דליה היו בקשר איתה, ודרכה מסרתי הודעת הרגעה לילדים ולמשפחה שלי".

 ואיך העברת שם את הזמן?

סרוסי: "המשכתי לקרוא בספר שלי, וגם נמנמתי קצת. צריך לומר שבסך הכל הנוסעים היו די רגועים שם, מכונסים בתוך עצמם. צריך לזכור שגם היו לא מעט ילדים על הטיסה הזו, כך שכולם היו צריכים להירגע גם בשבילם".

סרוסי מספרת כי הסעודים סירבו לנחיתה של מטוסים ישראליים בנמל התעופה שלהם, והם נאלצו להמתין למטוס אחר של "פליי דובאי" שיטיס אותם לישראל. "חלק מהנוסעים סירבו לעלות על הטיסה חזרה בהתחלה, עד שהם קיבלו אישור ביטחוני מישראל לעשות זאת".

השגחה עליונה וברכת הגומל

נוסעי הטיסה, שהיו במקור צריכים לנחות בנתב"ג בתשע בבוקר, נחתו בישראל בסביבות שש וחצי בערב. "אין ספק שקרה לנו נס, זו היתה השגחה עליונה. אין דרך להסביר איך המטוס הזה לא התרסק כבר בנפילת הגובה שעברנו, איך הוא לא התפרק, איך הטייס הצליח לפתוח את דלת הקוקפיט לפני שהתמוטט מפציעותיו. מאז הגעתי לבית הכנסת ואמרתי 'ברכת הגומל', אבל גם חזרתי לשגרת הפעילות שלי, בתחום הנדל"ן ותחומים נוספים".

מישהו מטעם המדינה יצר קשר, דיבר איתך?

סרוסי: "לא, אף אחד מטעם המדינה לא התקשר. יש בי כעס גדול על זה. דווקא מהמועצה המקומית קרית טבעון ואפילו מהקאנטרי קלאב שלחו פרחים".

ומתישהו תחזרי לטוס עם "פליי דובאי"?

סרוסי: "אני לא אטוס מתישהו בקרוב עם 'פליי דובאי'. אני שמחה שביום ההולדת שלי קרה לי נס כזה".

גיא זקס