הסתכלות על האולימפיאדה לאורך הימים מיום פתיחתה לימדו אותנו רבות על מקצוע הפרשנות ובעיקר על חוסר היכולת שלהם להסתכל במבט מעט יותר רחב ואולי גם אופטימי. אלו מחפשים רק את ה"אדם שנשך את הכלב", רק את הקלוקל והנורא ורק את הכותרת שתתפוס את הפריים טיים וזה לא רק בספורט, אלא בכלל במקצוע. אולי הגיע העת לשנות קצת את הכוון ובמקום לחפש את השפיפות הלאומית לחפש את התרוממות הרוח, אבל בודאי שכך הפרשן והעיתונאי ימצאו עצמם מחוץ למקצוע. במידה רבה יש יתרונות רבים ב"לשבת על הגדר" ולהוביל דיון שכל מה שדרוש ממך בו הוא להצביע על הכשלים, אני לא מכיר הרבה פרשנים שחייהם היו חלק מהותי מהמקצוע אותו הם מפרשים ואלו שכן לעניות דעתי פרשנותם יותר מדוייקת ושקולה. במקצוע הפרשנות אתה מחווה דיעה וגם אם טעית עדיין קשה למצוא את הפרשנים שיבואו ויאמרו סליחה טעיתי,  בדרך כלל יאמרו "בהתאם לנתונים הנוכחיים" ו"לעדכון כעת" אני רואה כך וכך. אז בכדי קצת לקלקל את הפרשנות הכללית של הפרשנים הרבים בנושא האולימפיאדה, אביא פה מספר עובדות מהותיות שיבלבלו את פרשנותם.

מדינת ישראל משתתפת במפעל האולימפיאדה החל משנת 1952, ונטלה חלק בכל המשחקים למעט בשנת 1980 שרוסיה אירחה והופעל עליה חרם על ידי הרבה מדינות מערביות לרבות ישראל.

המדליה הראשונה בה זכתה מדינת ישראל היתה בשנת 1992 באולימפיאדת ברצלונה – יעל ארד במדליית הכסף ואחריה באותה אולימפיאדה זכה אורן סמדג'ה במדליית ארד. ולאחר מכן בכל אולימפיאדה הצליחה ישראל להגיע למדליה, גל פרידמן, מיכאל קולגונוב, אריק זאבי, שחר צוברי, ירדן ג'רבי, אורי ששון, ארטיום דולגופיאט, לינוי אשרם, אבישי סמברג ונבחרת הגודו של ישראל. מדליית הזהב הראשונה הושגה על ידי טל פרידמן באתונה 2004 ובאולימפיאדה האחרונה שתי מדליות זהב – ארטיום ולינוי. סה"כ עד היום מדינת ישראל זכתה ב 13 מדליות. באשר למשחקים האחרונים זו הפעם הראשונה שישראל זוכה במדליה ראשונה במהירות כזו, פעם ראשונה שישראל זוכה בשתי מדליות זהב ופעם ראשונה שנבחרת זוכה במדליה. זו האולמיפיאדה עם ההישגים המשמעותיים ביותר לנבחרת הישראלית ובהחלט מראה על כיוון ודרך משמעותיים שנעשו בספורט הישראלי. אז בהחלט ההמלצה שלי לפרשנים בו נעסוק בניתוח נכון ובהסתכלות רחבה ומעודדת ואל תגרמו, בודאי בספורט, לנפילת רוחם של העוסקים במלאכה. שתו מעט מים קרים לפני שאתם מוציאים את ה"חרבות" ומתחילים בהטלת האחריות. בניגוד אליכם השחקנים תמיד מסתכלים קדימה ועושים הכל על מנת לעמוד על הפודיום ובהחלט הם רוצים להתרגש עם עם ישראל משירת ההמנון וכשזה לא קורה ורחמנה ליצלן הגענו רק למקום השישי אז קצת פרופורציות ויותר דחיפה והתרוממות רוחניים עדיפים על שפיפות ושמוש במכבסת מילים כאילו זה "יום הכיפורים" של הספורט הישראלי.

לינוי, ארטיום, נבחרת הג'ודו, אבישג ויתר הנבחרת, הבאתם הרבה גאווה הביתה והצלחתם לגרום לכולנו נוכח ההישג בכלל ונוכח השמיעה הכפולה של ההמנון הלאומי – התקווה שם בטוקיו. כמובן גם אלו שהגיעו כפסע מהמדליה עשו זאת בזקיפות קומה מרעננת.

כאן המקום לומר שרק באמצעות חינוך למצויינות, כבר מגיל קטן, שאפתנות, השקעה לאומית בתשתיות ספורט ובתוכניות תחרותיות ימשיכו להוביל לשינוי ומהפכה בתחום, שרק ימשיכו וישימו את ישראל במפת הספורט העולמי. מקום 39 בכמות מדליות באולימפיאדה הנוכחית הוא מרשים ביחס למקומות שהיינו בעבר וכדי לשמר הישג זה אין מנוס מהשקעה ובאיתור הפוטנציאל הבא למדליה. כאן המקום לומר שפעמים רבות אנו מפספסים את האלוף הפוטנציאלי הבא וזאת מכיוון שספורט ברמה הזו הפך לעשירים בלבד. נכון יהיה שהמדינה תשקיע בפריפריה הגאוגרפית בתשתיות איכותיות ובפריפריה החברית – באלו שחסרי יכולת כלכלית, בכדי לאתר את המדליסטים הבאים. בשידורים הרבים שמענו גם את ההורים והמשפחות של הזוכים והמשתתפים וכולם ציינו את גודל ההשקעה הכלכלית הנדרשת בכדי להגיע לרמות הגבוהות. בעיניי פוטנציאל רב אינו מאותר בכל ענפי הספורט, בשל חוסר היכולת הכלכלית. אני התרשמתי שבתחום הפיסיולוגי והמנטלי הספורט הישראלי באולימפיאדה הנוכחית עבר משוכה משמעותית. התחושה היא שהספורטאים באים מוכנים נפשיים, עם חוסן מנטלי וזוקפים קומה נוכח האתגר וייצוג המדינה.

ידידיי ורעיי מגיעה תרועת שופרות אדירה ומרגשת נוכח ההישג של נבחרת הספורט האולימפי ומדינה שלמה היתה זקוקה, בימים אלו,  להתרגשות נוכח ההישגים המרשימים. כולנו דמענו עם לינויי וארטיום בשירת התקווה שם רחוק מגבולותינו. הרימו ראש והיו זקופי קומה נוכח ההישג הלאומי ובישראל כמו בישראל כולנו מרגישים שהיינו חלק מההישג והספורטאים כאילו יצאו מהסלון שלנו. עם עוד מעט השקעות לאומיות ומיצויי החיפוש המדוקדק בכל רחבי הארץ בהחלט נוכל להמשיך ולטפס מעלה במפת ההישגים הספורטיביים בעולם.

בהזדמנות זו נאחל הצלחה לח"כית הטריה -שרון רופא אופיר, שנשבעה אמונים בכנסת ישראל. שרון היא בת קריית טבעון גדלה והתחנכה בישוב ובבחירות האחרונות התמודדה לראשות המועצה. שרון עלי והצליחי ובהחלט ראי עצמך כשליחת הקהילה.