עם החזרה לשגרה, קוראת מכבי לחברים להקפיד על ביצוע בדיקות סקר מקדימות שעשויות לאתר בעיות רפואיות בטרם עת ולהציל חיים ▪ הבדיקות מבוצעות בכל המרכזים הרפואיים של מכבי ובהתאם לגילו של החבר ויערכו על פי ייעוץ של רופאי המשפחה.
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה משפטעורכי דין
- אי גילוי פרטים מהותיים בדירה

אי גילוי פרטים מהותיים בדירה, לקראת חתימת חוזה שכירות, עלולים להקנות לשוכר את הזכות לביטול חד-צדדי של חוזה השכירות.
לאחרונה קבע בית משפט בתל אביב כי שוכר, אשר גילה, לאחר חתימת חוזה שכירות, כי בדירה קיימת רמת קרינה החורגת מהגבול המותר, רשאי לבטל את חוזה השכירות באופן חד צדדי.
אל בית משפט השלום בתל אביב הגיעה לאחרונה תביעה העוסקת בחוזה שכירות שנחתם בין שני צדדים, והתייחס לתקופות יוני 2019 עד יוני 2021.
התובע, שכר דירה בתל אביב לתקופה של שנתיים, מאת בעלי הדירה, אשר מתגוררים באנגליה. דמי השכירות החודשיים עמדו על סכום של 13,500 ₪.
באמצע חודש מאי 2020, לאחר כשנה בה התגורר השוכר בדירה, הודיע השוכר על ביטול חד-צדדי של חוזה השכירות ויצא מהדירה באופן מיידי. יש לציין כי השוכר שילם את דמי השכירות עד תום חודש מאי של אותה שנה.
בני הזוג, המשכירים, דרשו לקבל מהשוכר היוצא פיצוי על כך שהפר את חוזה השכירות ויצא מהדירה לפני תום תקופת השכירות. הם גבו ממנו 40,000 ₪ באמצעות מימוש ערבות בנקאית, הציגו לפירעון שטר חוב על סך 82,000 ₪, ואף הציגו לפירעון מדי חודש צ'ק דחוי בגובה 13,500 ₪.
מאידך, השוכר טען כי הוא זכאי לבטל את חוזה השכירות ללא כל נשיאה בפיצויים מצידו, לאור הפרת החוזה על ידי המשכירים, וזאת לאור קיומה של רמת קרינה גבוהה בדירה, אשר חורגת מהגבול המותר.
לאור אי ההסכמה בין הצדדים על המשך התנהלותם, תבע השוכר את המשכירים ודרש לקבל בחזרה את הביטחונות שנמסרו להם, במסגרת חתימת חוזה השכירות, לרבות הערבויות השונות שמסר ושטרי החוב, ולאסור עליהם את השימוש בהם.
במסגרת ההליך טען השוכר כי הפרת החוזה מטעם המשכירים טמונה בעובדה כי בדירה קיימת בעיית קרינה הנובעת ממכשיר חשמלי, אשר מוצמד באופן חיצוני לקיר של סלון הדירה ומקווי חשמל העוברים בתוך הדירה. לטענתו, המשכירים לא גילו לו דבר על קיומו של המתקן המסרטן, טרם החתימה על החוזה. התובע אף הציג חוות דעת מומחה, אשר קבע כי ערכי הקרינה בדירה חורגים מהערכים המומלצים ע"י תקנות הקרינה וע"י המשרד להגנת הסביבה. על כן טען השוכר כי מדובר בניהול משא ומתן בחוסר תום לב, הטעיה ומרמה, והפרה של חוק השכירות, אשר מחייב בעלי דירות להשכיר דירות ראויות למגורים. בנוסף לכך טען התובע, כי לקראת עזיבת הדירה החל לחוש בכאבי ראש חזקים, וקשר אותם לרמת הקרינה הגבוהה אליה נחשף.
מנגד טענו הנתבעים כי מדובר בהליך סרק וכי השוכר כלל לא היה צריך להטריח את בית המשפט, שכן כל מה שהיה צריך לעשות הוא לתת הודעה מוקדמת של 90 ימים ולמצוא שוכר חלופי תחתיו. הנתבעים הוסיפו כי המכשיר החשמלי הינו גלוי, וכי השוכר כבר ביצע בגינו את כל הבדיקות הנדרשות. בנוסף לכך טענו הנתבעים כי תקנות הקרינה לא מציינות רף מקסימלי לחשיפה, וכי להמלצת המשרד להגנת הסביבה אין תוקף משפטי מחייב. זאת ועוד, הנתבעים ציינו כי בשנת 2014 ערכו בדיקה לרמת הקרינה הקיימת בדירה, ותוצאותיה היו תקינות. בהתייחס לטענות התובע בנוגע לכאבי הראש שחווה – ביקשו הנתבעים להדגיש כי התובע לא הוסיף לכתב התביעה אסמכתא רפואית המעידה על אותם כאבים.
בית המשפט עסק בעיקר בשאלה- הבאה, האם התובע זכאי לביטול החוזה? או במילים אחרות, האם בדירה אכן יש פגם המאפשר את ביטול החוזה באופן חד-צדדי?
בפסיקתו התבסס בית המשפט על סעיף 6 לחוק השכירות, אשר קובע כי דירה איננה ראויה למגורים, אם יש בה סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו.
על מנת להכריע האם רמות הקרינה בדירה אכן היוו סכנה לבריאותו של השוכר, בחן בית המשפט את הבדיקה שביצעו בני הזוג בשנת 2014. נמצא כי אמנם רמת הקרינה בכלל הדירה עומדת בנורמה, אך באיזורים מסוימים בדירה רמות הקרינה היו גבוהות, ובאיזורים אחרים רמות הקרינה היו נמוכות. כלומר, רמת הקרינה הממוצעת בדירה אכן הייתה תקינה, אך, כאמור, בחלקים ממנה היו ערכים גבוהים מהמותר.
בית המשפט קבע כי בעת שלבי חתימת חוזה השכירות, היה על המשכירים להציג לשוכר באופן מלא את המידע בנוגע לרמות הקרינה בדירה, ובכך לתת לשוכר את האפשרות להחליט באופן שקול האם ברצונו להתגורר במקום שכזה. בית המשפט הוסיף כי אין לצפות משוכר כי יחשוב על דעת עצמו לערוך בדיקות קרינה בטרם שכירת נכס, ועל כן אין שחר לטענה כי היה עליו לבדוק את הנכס בטרם חתימת החוזה.
על כן, לאור פגם מהותי, אשר היה ידוע למשכירים והוסתר מהשוכר, יש לתת לשוכר את האפשרות לצאת מכבלי החוזה ללא דרישה נוספת.
בסופו של יום פסק בית המשפט כי התובע רשאי לבטל את חוזה השכירות, לאור הפרתו ע"י המשכירים, וכי הנתבעים אינם זכאים לממש את הביטחונות שנמסרו להם במסגרת החוזה.
בית המשפט קבע כי התובע פטור מתשלום דמי שכירות, החל מהיום בו הגיש את התובענה. בהתאם לכך קבע ביהמ"ש כי הנתבעים יישאו בשכר טרחה של התובע בגובה של 15,000 ₪ ובהוצאות על סך 3,000 ₪.
כתיבת תגובה