הן נמצאות בחזית ההתמודדות עם הקורונה, מטפלות במאות חולים בקהילה מידי יום ועדיין נסתרות מעין התקשורת שמתמקדת בעיקר בבתי החולים, למרות שרובם ככולם של חולי הקורונה מטופלים בקהילה. החלטנו להרים מסך ולהציג את האחיות הקהילה במרפאות שנושאות בעיקר נטל הבדיקות והליווי הרפואי של חולי הקורונה במסגרת המחלקה שמפעילה כללית במחוז חיפה וגליל מערבי לאישפוז בקהילה של חולי הקורונה, בניהולו של ד"ר מוחמד ח'טיב ובמסגרתה טופלו עד כה בכ-120,000 מאומתי קורונה שכמחציתם גם סבלו מתסמינים.  

איריס יקר, מנהלת הסיעוד במרפאת כללית הנוריובת יקנעם עילית, אשר מלווה חולי קורונה באישפוז בית ומלוניות בהיותה חלק  מצוות חמ"ל הקורונה שהקימה כללית במחוז חיפה וגליל מערבי: "מאז פרוץ הקורונה, גיליתי שאני וחברותי למקצוע מסוגלות להתמודד עם אתגרים גדולים מתמיד. האתגר והקשיים הרבים מתגמדים נוכח הסיפוק בכך שהצלחנו להציל חיים, לסייע לחולה קורונה מבוהל או לאם מבודדת החרדה לילדיה". עד לפני כחצי שנה חשבתי שאני מתמודדת עם אתגרים לא קטנים כאחות במרפאה גדולה של כללית: מעקב אחר מטופלים, מתן הדרכה למטופלים, ביצוע בדיקות דם, טיפולים שונים, ביקורי בית, טריאג' מיון הדחיפות, חיסונים, סדנאות, מדדי איכות ועוד שורה של משימות. הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים". אני וחברותי למקצוע גילינו שיש להן עוד הרבה יכולות להתמודד עם האתגר הגדול הזה שהציבה המגפה ה"מלכותית". 

אורלי צור, מנהלת הסיעוד במחלקת הקורונה הקהילתית של כללית במחוזחיפה וגליל מערבי, מסבירה כי הליווי רפואי מרחוק של חולי הקורונה בקהילה הוא אתגר גדול ואחריות כבדה. האחיות נמצאות עמם בקשר טלפוני קבוע, לעתים פעמיים ויותר ביום, בהתאם למצבם, עוקבת אחר מדדים כמו חום גוף ורמת החמצן בדם- סטורציה. במהלך השיחה היא עוקבת כיצד הוא נשמע, כשהאתגר הוא לאתר קושי בנשימה בהאזנה מרחוק ללא צפייה בסימנים של קשיי נשימה בהן יכולה האחות להבחין במפגש פנים אל פנים. מדובר במחלה מתעתעת מאד. לא אחת מטופל שנראה יציב ובמצב קל מדרדר תוך זמן קצר וחובה לפנותו לאישפוז בבית חולים. לכן, חשובה המיומנות של האחיות באיתור מצבים מעוררי דאגה ונדרשים הרבה קשב ותשומת לב. 

במרפאה האחות יכולה להזעיק רופא כשהיא חושדת שיש מצב מסכן חיים. בליווי מרחוק, זה האחות הטלפון והמטופל. לשמחתי, האחיות מוכיחות עצמן ולא אחת הודענו לרופא החמ"ל שיש ספק אם החולה מדרדר, למרות שהנתונים היו לכאורה תקינים. הרופא אישש את החשד והפנה לאשפוז ובכך הצלנו את חייו. בפועל, המפגש הטלפוני של צוות אחיות החמ"ל  עם חולי הקורונה חורג הרבה מעבר לכך. רבים מהחולים נקלעים למצוקה נפשית וחשוב לתמוך בהם בשיחה ובעת הצורך לגייס את העובדות הסוציאליות של כללית ליצור קשר עם החולה. לעתים הבעיות הן לכאורה טכניות, אך משפיעות מאד על המטופל. כמו אדם בודד שנותר ללא מצרכי מזון ואנו מסייעות לו להזמין מוצרים, משפחה שההורים נדבקו ואז עולה הצורך למצוא פתרון לילדים, אדם דתי ששהה 40 יום במלונית והמתין לתשובה שלילית כדי לצאת לביתו בחג. הבחורה שחזרה מהודו וממש "מתחרפנת" בבידוד שנכפה עליה ועוד המון סיפורים מרגשים.

"במהלך תקופה זו", מוסיפה איריס, "זכיתי להיות בקשר עם חולי קורונה מכל המארג החברתי וההתנסות הזו למדה אותי שאנחנו באמת רקמה אנושית אחת. בסוף, לא משנה מה המוצא שלך, אם מדובר בערבי או ביהודי, חרדי או חילוני- 

לכולנו יש בבסיס אותן בעיות ואותן חרדות. אם יש משהו חיובי בחוויית הקורונה הזו, הרי שהיא תרמה לשוויון- פוגעת בכולם ללא אבחנה ולי חשוב לתת יד וללוות את המטופל שהוא בעבורי אדם.  חשוב לי לתת למטופל תחושה שבתוך אי הוודאות שיוצרת המחלה, יש לו כתובת, שאני כאן בשבילו או בשבילה. נכון, המחיר הוא עבודה מאומצת, גם בשעות לילה ובסופי שבוע, אבל התמורה היא סיפוק גדול ומשמעות."