השבת נקרא את פרשת 'בהר סיני' – זו המתחילה במצוות השמיטה "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ" (ומכאן גם מקור הפתגם 'מה עניין שמיטה להר סיני?') ומסיימת במצוות שבין אדם למקום – "לֹא-תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם, וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא-תָקִימוּ" עוסקת, רובה, במצוות 'בין אדם לחברו' – ו מיוחד בין החברה למי ש'נופל' כלכלית – "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ." ניתן לקרוא […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה חדשות
- וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ – לפרשת בהר
הרב אמנון ריבק, רב קהילת מעלות טבעון
הרב אמנון ריבק, רב קהילת מעלות טבעון
השבת נקרא את פרשת 'בהר סיני' – זו המתחילה במצוות השמיטה "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ" (ומכאן גם מקור הפתגם 'מה עניין שמיטה להר סיני?') ומסיימת במצוות שבין אדם למקום – "לֹא-תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם, וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא-תָקִימוּ" עוסקת, רובה, במצוות 'בין אדם לחברו' – ו מיוחד בין החברה למי ש'נופל' כלכלית – "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ." ניתן לקרוא את מצוות שמיטה כמצווה שבין אדם לאדמתו או לארצו – כלומר מצוות 'בין אדם למקומו'. הסתכלות כזו קוראת לנו להתייחס גם אל המצוות החברתיות כאל מצוות שגם הן 'בין אדם למקומו', הפעם לא מקום גאוגרפי אלא מקום חברתי.
בקהילות רבות, וגם אצלנו, נציין השבת את "שבת צדק" ונעסוק בהיבטים של צדק חברתי והיעדרו. "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ" שלוש מילים רציפות אלה מחזיקות תפיסת עולם שלמה, הכופרת בחלוקה האנושית למעמדות סוציו אקונומיים. השאיפה של התורה היא ללמדנו לראות גם את מי ש-"מך" – כלומר נהיה נמוך, ירד מנכסיו או ממעמדו, כאח, כשווה לנו, כמי שהוא תמיד חלק אתנו.
כמה פסוקים קודם אנחנו מוצאים "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ–וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ." רש"י, בפירוש שלו על וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, אומר: "אל תניחהו שירד ויפול ויהיה קשה להקימו אלא חזקהו משעת מוטת היד." עזור לו לפני שהוא נופל. הרמב"ם במשנה תורה, הלכות מתנות עניים, כותב לנו "מַעֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה זֶה הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שֻׁתָּפוּת אוֹ מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ"
ספר החינוך – פירוש על המצוות מהמאה ה-13 – ממשיך ומסביר "וזאת המצווה של הלוואה היא יותר חזקה ומחויבת ממצות נתינת הצדקה, שמי שנתגלה ונודע דחקו בין בני אדם וגילה פניו לשאול מהן אין דחקו ואפילתו כמי שעדיין לא בא לאותה בושה וירא מהכנס בה". בהשאלה מתחום אחר, אפשר לומר כך: מי שכבר יצא מהארון, קל לו יותר מאשר למי שעומד לעשות זאת – כי הוא כבר חצה את מחסום הפחד והבושה.
הלוואה, חתימה על ערבות, עשיית שותפות, מציאת עבודה ופרנסה, עזרה במיצוי זכויות – נמנות גבוה בין מצוות הצדקה. ומכאן עלינו לעלות גם אל מצוות של צדק – שכר מינימום, זכות קופאיות לשבת על כסא, קרן למודרי אשראי, ועוד הרשימה ארוכה – לראות את המך כמו אח.
שתהיה שבת של צדק וצדקה.
כתיבת תגובה