על שלושה נסים של שלום התבשרתי השבוע, לרובכם שניים מוכרים ויש כאלו שגם השלישי. השלום הראשון קרה במרחב הבינלאומי – מזרח תיכון חדש, והיו אלו האמריקאים, איחוד האמירויות וישראל, שהפתיעו במידה מסוימת עם הסכם מתגבש לכינון יחסים בין המדינות.

במרחב הארצי – סיפורו של נחל האסי צובר תאוצה ולעת עתה נראה כי הרוחות ימשיכו לגעוש שם, אך בהחלט ניתן ואפשר לסגור זאת מאחורי הקלעים בדרכי שלום.
השלום השלישי קורה במרחב הפרטי, וזוהי שוב הקורונה, שהפעם התקרבה מדי וכפתה על משפחתי ועליי שלום בבידוד ביתי…

השלום במזרח התיכון כבר מזמן הפך להיות סוגיה ממוקדת יותר של מדינת ישראל.
בעבר הורגלנו שהליגה הערבית היא זו שמכתיבה את ההידברות וכבר בועידת חרטום קבעה את שלושת הלוואים, אך מעמדה כמעט נעלם לחלוטין וכיום העולם הערבי יותר מפוצל ומפורד ולכך זכויות רבות לאיראנים ולקיצוניות שבמדינות. מכך נוצרה הזדמנות למדינות באופן פרטי להתקדם לקראת הסכם עם מדינת ישראל וזאת בשל האיום האיראני שמאיים לא רק על מדינת ישראל.

אז נכון שעדיין חלק מהמדינות דורשות לשים את הסוגיה הפלסטינית על השולחן, אך מדובר באמירות בקול ענות חלושה. חייב להודות שגם אני הופתעתי – כמו רבים – מהכותרות על הסכמות עם בן זאיד והכוונה לחתום על כינון נורמליזציה עם מדינת ישראל, אך גם כאן היה ברור שזה עניין של זמן והכותרות יפורסמו. בכינון היחסים הזה פוטנציאל רב והזדמנויות רבות לנו ולעוד מדינות במזרח התיכון שמחפשות מעט שקט ושפיות. בראש ובראשונה כותרת כזו יכולה לחמם את היחסים עם יתר המדינות הערביות במזרח התיכון ואף להביא לפריצה של מדינות נוספות שכעת לא יהססו לחשוף את היחסים "השקטים". בנוסף יש כאן הזדמנות כלכלית משמעותית לפתוח את שווקי המדינות לעולם ההייטק הישראלי, לסייבר, לשת"פ ביטחוני, יהלומים ועוד. לא בכדי מדינה זו נחשבת לסינגפור של מדינות המזרח במזרח התיכון. אני צופה, שתצטרפנה מדינות נוספות ובהחלט אלו, בשל תמיכתן הכלכלית בפלשתינאים, יכולות לדחוק בהנהגה הזו גם לעשות מעשה של פריצת דרך.

הוויכוח על האסי בניר דוד מעורר דיון ציבורי, שמהותו הסתיימה לה. תקופת "חומה ומגדל" ובמידה רבה די לשליטה של ישובים כאלו ואחרים בנכסי המדינה והציבור. יש כאן ריב בין תושבים על זכות שימוש, אך ברמה הלאומית זה דיון חשוב על צדק חברתי וצדק חלוקתי בנכסי המדינה. אני משוכנע שהדיון כבר החל לפני מספר שנים וככל שמחזיקי הנכסים יסתגרו בעמדתם כך הסוגיה תהפוך לעקרונית יותר ותרחיב את גבולות המאבק. ניתן לעשות מעשה בדרכי שלום ולהגיע להסכמות ופתרון שיניח תשתית טובה לכך שכל הצדדים יהיו מרוצים ויהיה פתרון שמחד לא תהיה כניסה ל"מרפסות" הבתים בקיבוץ ניר דוד ומאידך יוכלו תושבי האזור והמדינה ליהנות מהנכס הלאומי.

הוויכוח הוא רחב הרבה יותר וככל שישכילו המנהיגים לקבוע מדיניות ברורה שמאפשרת לכולם השתתפות, הנאה וחלוקת נכסים שווה כך גובה הלהבות ירד. בסוגיית הצדק החלוקתי ישנם משאבים לאומיים עתירי ממון שעליהם חייב להתנהל דיון ציבורי לאומי ובעיקר על אופן חלוקת הרווחים מכך כמו הגז, מחצבי ים המלח, שטחי השליטה של המועצות האזוריות, חופי הכנרת והים התיכון ועוד נכסים מניבים שחלוקתם אינה שוויונית וצודקת. לפני מספר שנים ערכתי כמנכ"ל עיריית חצור למידת עמיתים בישוב ירוחם. באותו מפגש שוחח איתנו ראש העיר דאז השר היום מיכאל ביטון וסיפר על מאבק שהוא מנהל באשר לצדק חלוקתי מהקמת עיר הבה"דים בשטחי מועצה אזורית רמת נגב. מיכאל סיפר שיזם פגישה עם ראש המועצה האזורית ובפגישה סיפר לראש המועצה כי הגיע עם תיק עבה של עשרות פרויקטים פוטנציאליים לשיתוף פעולה אזורי ובניהם ישנו תיק אחד שעליו יש מחלוקת. מיכאל הציע שקודם יעסקו במחלוקת ואז יעברו ליתרונות בשיתוף פעולה וכך היה, סיכמו הצדדים את הצדק החלוקתי ואז החלו בפרויקטים רבים של שת"פ אזורי.
בעיניי זו דוגמה מופתית שמראה כי ניתן לנהל את הדיון הציבורי אחרת ובעיקר שישנה דרך להשכין שלום בינינו וממנו כולם ירוויחו.

במרחב השלום הביתי השבוע כפי שאמרתי, בשל חולה מאומתת בגני הילדים של ילדינו, התבשרנו אני ואשתי – סיון כי עלינו להיכנס לבידוד. הבשורה בהמעטה היא לא נעימה ומלחיצה, מכיוון שעד עתה ראית את הבידוד והמבודדים רק דרך הנתונים הסטטיסטיים וכעת הנה זה פה אצלך בבית, בקיבוץ.

אז בהחלט העניין הוא מייאש במידה רבה, אך יחד עם זאת צריך להסתכל על היתרונות שבבידוד משפחתי. זמן איכות עם הילדים והמשפחה הוא משהו שלרוב אנו שמים בסדר עדיפות משני והנה פה קיבלנו "מתנה" של שבועיים יחד ללא הפרעות חיצוניות. סיון הילדים ואני התיישבנו והכנו תוכנית פעולה לשבועיים הקרובים עם סדר יום מרתק שכולל יצירות, סרטים, קריאה, משחקים, ניקיון, מקלחות, בריכות, טרמפולינה, ברביקיו, בישול משותף ועוד ועוד. אז נכון היינו אמורים לצאת לשבוע בקראוון עם חברים בערבה, שבוע שכולנו ציפינו לו, אך כעת אנחנו הנופש חמישה כוכבים פלוס פלוס ומנסים בכל הכוח לסחוט מהלימון לימונדה. אם כבר בידוד אז כמובן בקיבוץ עם חיבוק משפחתי מורחב וסיוע הדדי למעבר הלבד.

ידידיי ורעיי, שבוע אינטנסיבי שכזה בעיסוק בענייני שלום בינלאומי, לאומי ושלום בית לא היה בתכנון, אך בחיים כמו בחיים הפתעות הם דבר נעים וטוב וחשוב לקחת הכל ברוח איתנה, נכונה ועם הרבה ציפייה לחוויה איכותית.

בברכת "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל"