בתכנית הבוקר פתחה גליה גלעדי בשלושה שירים של רמי פורטיס שיקבל השנה פרס מפעל חיים של אקו״ם יחד עם ברי סחרוף.
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה חדשותקרית טבעון
- טור דעה / ניסים כהן
גדולי האומות מפריחים שממות
מפריחים ססמאות, מפריחים בועות
ההמון מריע ומניף דגלים
ובמרתפים למטה הם עורפים ראשים
קרקס של שוטים והכניסה בחינם
הליצנים הם קופים והקופים בני אדם
המסך יורד אך ההצגה ממשיכה
הקוסם מתאבד כי הארנבת ברחה
בתכנית הבוקר פתחה גליה גלעדי בשלושה שירים של רמי פורטיס שיקבל השנה פרס מפעל חיים של אקו״ם יחד עם ברי סחרוף. את השניים ראיתי עוד בימי מינימל קומפקט בהיכל התרבות בת״א. ההופעה התחילה באיזה שעה וחצי של איחור כי לדברי פורטיס או סמי בירנבך – לברי הייתה איזו תקרית עם החוק….מינימל התפרקה ופורטיס את סחרוף יצאו ממנה כפורטיסחרוף רק בכדי לכתוב שלושה אלבומים שהעלו את הזמר העברי לפסגות שלא נראו כמותם. באיזשהו מקום הפרס שלהם הוא ניצחון קטן גם לי. לנו. כל אלו שסירבו לשמוע שוש עטרי, ששנאו דיסקו, ירדנה ארזי ועפרה חזה והלכו לבושי שחורים וקרעים להופעות של מה שנקרא אז הגל החדש. את נעליים ניגנה גלעדי ברדיו ופורטיס ששר לו בחצי יללה צעקה את השורה הפותחת: ׳המלך מפה והמלכה משם, טובלים עצמם עמוק בתוך דם,׳.
בזמן כתיבת שורות אלו שיש להן דד ליין להדפסה ביום רביעי בערב כמו הדד ליין של הרכבת הממשלה בפני מועמד שנותרו לו פחות מ 48 שעות. ממערכת הבחירות האחרונה זכור לי פרצופו זחוח הניצחון כששפתו התחתונה מתהדקת לשפתו העליונה והוא שולח יד שמאל ישרה לעבר הקהל. היא מביטה בו משתהה. הגבר של חייה. כף ידו נפרשת להמון הצוהל ובהכרת תודה כנה פניו מתכווצות להבעת פנים של לוחם רוגבי ניו-זילנדי לבוש שחורים שתכף יחל את ההאקה. בדמיונו כנראה ראה עצמו אביר לבוש שחורים שועט על סוס בחרב מונפת של סארומן הטיח אותה בעמודי הצדק. עם כל הנפה חרבו מרסקת את המבנה. הכל עף לכל עבר. חרבו מונפת ועורפת במכה חדה אחת את ראשיהם של בתי המשפט, השופטים, מבקר המדינה, הפרקליטים, חוקרי המשטרה.
את כולם הוא יערוף. נהרות של דם היסטורי ושברים של יסודות המדינה מתעופפים לכל עבר ונטחנים לאבק דק. קוטל המלך. אחריו ולצדדיו חרדים וימניים קיצוניים אוספים את מטבעות הזהב הנופלים מכיסיהם של שליטייה הקודמים של הארץ ושל הממלכה המושמדת. עליה הם יקימו את הבית השלישי. מאין כל השנאה? אולי אלו הזרעים של דחיית מחקריו של אביו ההיסטוריון של האקדמיה בארץ שבגינם ירד לאמריקה. אולי זה בכלל הבית כאן בקרית טבעון. אולי זה החמגשיות. מי יודע. יש לו עוד יום וחצי להציל את שמו כמי שנקשר לאלחת הפארסות המהוללות הרכבת ממשלה. אתמול במסיבת עיתונאים חפוזה ומבוהלת הבין שליברמן כבר לא (ואולי כן…) ונתן את האות ללכלך עליו. איפה אתמול ואיפה שחקן הרוגבי של אפריל. נו, לפעמים אתה צוחק לגורל בפנים, ולפעמים הגורל צוחק לך, ככה אמר לי איזה קאובוי אחד באמריקה.
ראש המועצה שלנו לא מכזיב. תפעולית הקריה נראית טוב יותר. הזבל לא נערם. יש צילוניות. מטפלים בגזם ומטפחים. יש גם פה ושם מודעות על יזמות חברתית ועסקית. נראה טוב. זה מה שהוא צריך לעשות בשנתו הראשונה. אבל אל תשלו את עצמיכם תושבי הקריה שמדרדרת כבר שלושה עשורים: המועצה והעומד בראשה חייבים לדאוג להגדלת מקורות ההכנסה (משמע הגדלת ההכנסות ולא מארנונה לתושבים). אם לא יעשה זאת – מצבנו יהיה נעים יותר אבל לא ממש ישתפר.
כתיבת תגובה