להבנתי, אזרחי מדינת ישראל מייחסים לדמוקרטיה וליתרונותיה חשיבות עליונה ורואים בה כערך מרכזי ועל כן היא אבן יסוד במגילת העצמאות הישראלית. בתוך כך, הדמוקרטיה על כל מרכיביה ויתרונותיה היא לכל אזרחי המדינה ללא הבדל… להבנתי, במזרח התיכון מדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה, ובהתאמה, אזרחיה הערבים של מדינת ישראל הם היחידים מכל ערביי האזור החיים תחת שלטון דמוקרטי המאפשר שוויון הזדמנויות לכלל האזרחים.

בחודשים האחרונים אנו עדים לתופעת האלימות בחברה הערבית ואלינו היא נחשפת ביתר שאת כאשר עוד מעשה רצח, נקמת דם, חיסול חשבונות או סתם פגיעה בתמימים כתוצאה מירי, אך בואו לא נתבלבל, האלימות בחברה הערבית היא הרבה מעבר למעשה הרצח, בעיניי היא הפכה להיות תופעה נורמטיבית בעלת לגיטימציה חברתית ותרבותית בעיקר בקרב ערביי ארץ ישראל והם ומנהיגיהם רואים בכל סממן ריבוני/שלטוני של מדינת ישראל בבחינת אויב עויין להם.
מבין חבריי הרבים המשרתים בכוחות הביטחון וברשויות המדינה, עולה בשיחות עימם כי בכל ניסיון של הפגנת ריבונות במגזר הערבי יש התקהלות ואיומים על אותם גורמים. בניה לא חוקית, תשלום מס הכנסה, תשלומי מע"מ, גביית קנסות וחובות וכל סוג של הגעה ריבונית לכפר ערבי נתקלת בהתנגדות והתמרדות מכוונת על ידי המנהיגות המקומית ומנהיגות הרחוב להפעיל אלימות והתנגדות לכך. לא ניתן לחיות במדינה דמוקרטית, מדינת רווחה וליהנות רק מהזכויות של החיים בחברה כזו. לצד זכויות רבות ישנם חובות רבים וככל שנקפיד על מילוי חובתנו, כך זכויותינו ישתפרו.

מי שמחנך להתנגד באלימות לכל סממן ריבוני/שלטוני, שלא יופתע שאותם סממני אלימות מופעלים גם בקירבו, הוא הרי נתן לגיטימציה לאלימות וכך, כאשר האלימות מופעלת פנימה על ידי אותם פורעי חוק הם כאלו שלמדו באופן תרבותי וחברתי להיות פורעים ומופרעים. לא ניתן לשחק כאן בכפל לשון – תהיו אלימים לריבון/לשלטון, אך תשאירו רק שם את האלימות. השבוע לאחר הרצח הכפול ביישוב המעורב – בדואי ויהודי – שגב שלום עלה לשידור אביו של אחד הנרצחים ואמר " קשה לי, איבדתי את היקר לי מכל, אני מנסה להיות חזק בשביל ילדיו ואחיו, אבל אני שואל איפה השלטון, איפה החוק. חייבים להיות יותר נוקשים כמו במדינות ערב מי שרוצח מגיע לו גזר דין מוות, מי שגונב תכרתו לו את היד וכו… אחרת האלימות לא תיעצר".
אני כואב את כאבו של האב שאיבד את בנו, אך לא מסכים איתו כלל לגבי מדיניות הענישה. החברה הערבית צריכה לקבל על עצמה את הזכויות בחיים במדינה יהודית ודמוקרטית ובאותה מידה לקבל את החובות של החיים במדינה זו. אין יכולת חברתית להתנגד ביד אחת לסממנים שלטוניים תוך הפעלת אלימות מכל סוג שהוא וביד האחרת להביע מחאה אם לא מקבלים הטבות וזכויות על פי חוק. הוקעת האלימות היא ערך מרכזי ובכדי להצליח למגר את תופעת האלימות בכלל מהחברה הערבית חייבת להיות מנהיגות שאומרת די לכל סוג של אלימות. בונים על פי חוק, מקבלים את הדין, משלמים מיסים, מס הכנסה הוא לא אויב ומע"מ הם לא עושקי ציבור. החוק נועד ליצור סדר חברתי כללי, להטיב עם מי שצריך והיכן שצריך ולכפות משמעת אזרחית וסדר שיביאו לביטחון אישי וקולקטיבי במרחב הציבורי. שוטר, חייל, חוק, מפקח שמורות הטבע, מפקח בניה, אנשי גבייה של מס הכנסה ועוד אנשים רבים שמייצגים את השלטון הם לא אויבים, הם אלו שבאים לסייע לסדר הציבורי למען הציבור.

ממליץ להנהגה בחברה הערבית לעסוק בכל סוג של גילוי אלימות ברחוב הערבי ולמגר את התופעות הללו, כאשר נראה לאנשים כי עוסקים בקטנות כבגדולות יהיה סיכוי שנתחיל בשינוי המיוחל והמתבקש על מנת לעקור את תופעת הזילות בחיי האדם כפי שהיא באה לידי ביטוי בחברה הערבית, בואו נעצור את הנרצח ה- 82 במגזר הערבי בשנה זו!

באותה מידה השבוע שוב נתקלנו בהרמת ראשה של האלימות כלפי נשים בישראל וגם כאן אנו עדים לתופעה מהדהדת בחודש האחרון, כאשר השבוע רופא רצח את זוגתו ביריות אקדח וגם כאן חייבים להפגין חוסר סובלנות והוקעה של התופעה בצורה חד ערכית בלי הבחנות ולעשות בדק בית ולחייב יותר מעורבות חברתית ודיווח על מעשי אלימות שמזהים כלפי נשים.

ידידיי ורעיי, החיים בחברה היהודית והדמוקרטית בארץ ישראל להם יתרונות רבים וכאזרח שומר חוק אפשר ליהנות מהחיים הללו, אך יחד עם זאת, חובתינו לפעול בנחישות למניעת כל סוג של אלימות בחברה כדי שהיתרונות ימשיכו לאפשר לנו חיים בטוחים ושלווים בארצנו הקטנטונת. החוק הוא חוק ומחייב כל אזרח לציית לו באופן שאינו משתמע לשני פנים.