מנהיגות היא אולי התופעה האנושית מהמעלה החשובה ביותר מכיוון שכל תכליתה היא להוביל אנשים – בדרך כלל בעלי אינטרס משותף או בארגון משותף – להשגת מטרה משותפת.
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- טור דעה: על מנהיגות ומנהיגים! | אמנון אשל
הפעלת המנהיגות מחייבת לצורך זהות משותפת, תוך יצירת מוטיבציה מעבר לנדרש מהאדם הסביר או הקבוצה.
השבוע בצער רב נפרדנו מעוד מנהיג בעל שיעור קומה בשכונת הגפן – מר אברהם אלול והיו שהגדירו אותו כ"אחרון המוהיקנים" של שכונת הפלא הזו. השכונה הזו התהוותה לה בסוף שנות ה – 50, לאחר שחוו תקופה במעברות השונות. אז, התאגדו להם קבוצה של עולים, בעיקרם ממרוקו אך היה שם פסיפס מרהיב של מקימי הארץ. עולים ממרוקו, תוניס, עיראק, פולין, רומניה, אלג'יר ועוד מדינות רבות וכולם גם יחד תחת מנהיגות מעוררת השתאות, שמו להם למטרה את ההצלחה בביסוס קיבוץ גלויות בארץ ישראל.
ההצלחה עם השנים, שינתה פניה ממצב של הישרדות קיומית, ביטחון כלכלי לתא המשפחתי, השקעה בחינוך ופיתוח ההון האנושי ועד למצוינות חברתית.
כבר כתבתי רבות על סודה המיוחד של קהילת שכונת הגפן, אך שוב אדגיש כי הסוד והמפתח להצלחה היה המנהיגות המיוחדת של הקהילה. בתוכם המנהיגים שטרחו לאחד, לשתף, לפעול, להשיג, להצטיין ביניהם: רב השכונה – זצ"ל שלמה עמור, "חכם" פינטו, דוד אזולאי, מאיר בלילה, משה אלול, אברהם ישראל, סימי אסולין, מסעודה קדוש, סעדה פינטו ועוד אנשים מיוחדים ובתוכם אברהם אלול שהובא לקבורה ביום שישי האחרון. אברהם אלול לי זכור יותר מכל, עם קולו המיוחד, מבית הכנסת השכונתי – תלמוד תורה. במבטא מרוקאי מיוחד תמיד פצח בתפילת השבת בהודעות לציבור, רגע לפני שעבר ל"מכירת" העליה לתורה – "מוריי ורבותיי היום אנחנו משתתפים ב…, והיום אנחנו חוגגים את, היום נציין את…. ואז שלישי 20 שקלים, 30 "מזי תיין", "היווה בארכ" וקולו מהדהד בבית הכנסת באופן שקשה לתאר.
אברהם יחד עם חבורת המנהיגים המופלאה ואנשי השכונה הרבים ידעו היטב כיצד לנווט את הספינה המיוחדת הזו – שכונת הגפן. על אף הקשיים, האתגרים, המכשולים והבעיות ידעו תמיד לעשות מהלימון לימונדה ובשמחת חיים תוססת לקחת את הכל ברוח איתנה ולכוון את חרטום הספינה לחוף מבטחים.
אני זוכר את ארגון טיולי השכונה, שבחלקם אף השתתפתי כילד, איך אברהם עם יתר החברים המארגנים ידעו לאסוף את האנשים, לשכנע אותם להצטרף לחוויה, על אף הקשיים הכלכליים וביחד לצאת, לעיתים למספר ימים לטיול גיבוש חוויתי שלימד אותנו רבות. בזה אחר זה עולים לאוטובוס ובאחת כל הקשיים והבעיות היו נעלמות ולרוב היו פוצחים בשירה אדירה בדרך כלל בשבחו של הבורא, בשבחם של צדיקים שאותם העריצו עד בלי די.
" ירעם הים ומלואו" היה מביא למזיגת כוסות המחיה ולאחריו "בבה, בבה, בבה רבי שמעון, רבי דוד, אליהו הנביא זכור לטוב", "בר יוחאי…" וכך בשירה מדהימה דאגו להעלות את האושר ונחת החיים המשותפת לרמות בלתי מובנות. כמשתתף בחלק מהטיולים האלו, לעיתים לא היה מובן מאיפה הכוחות, האנרגיות, מאיפה שמחת החיים המדהימה הזו, התשובה היתה טמונה במנהיגי השכונה שידעו לקחת את כולם ולאפשר להם ליהנות ולחגוג באופן מעורר גאווה. אותם מנהיגים בדרכם המשותפת למען מטרה אחת אולי סמויה, אך מובנת וברורה, רצו לתת תקוה לנו בני הדור השני. הם בחרו במסלול ההצלחות, מסלול הערכים, מסלול הנתינה, מסלול החינוך והצליחו להביא אותנו מירכתי אותה ספיה לחזית ההצלחות בחברה הישראלית. הם התמלאו גאווה אינסופית נוכח כל הצלחה של בן השכונה. מתוך שכונה מופלאה זו צמחו להם אנשי עשייה, אנשי הוראה, אמנים, לוחמים וקצינים ביחידות העלית של צה"ל, אנשי רפואה, אקדמיה, מקצועות חופשיים, בעלי מקצוע טכניים ועוד ועוד ועוד.
לפי נתוני השכונה – כאשר רוב המשפחות היו מרובות ילדים – הפוטנציאל היה לבינוניות. אך בזכות מאבקם של מנהיגי הקהילה הצלחנו ליצור מצוינות ומחויבות חברתית-לאומית.
אברהם אלול זצ"ל היה מאותם מנהיגים שקטים ובזכות אלו ניתנה לנו הילדים, הזדמנות. וכדי לעמוד במטרות המשותפות עשינו הכל על מנת לעורר בהם גאווה. גאה יחד עם כולם שאלו היו מורינו ורבינו, שאלו היו מנהיגינו ועל כך שבדרכם הפשוטה הצליחו להחדיר בנו ערכים יקרים מפז. אהבת הזולת, מצויינות חברתית, צניעות, נחישות, מתן בסתר, עשיה איכותית, ואהבת לרעך כמוך היו ערכים עליהם צמחנו בזכותם, בשבילם ולמענם. בפשטות הדרך והחיים יצרו לנו נתיב להצלחה מעוררת גאווה. יהי זכרו של אברהם אלול ברוך, זכרם של האנשים המופלאים ההם עדן. ומאחל אריכות ימים לשארית הדור ההוא. שכונת הגפן בקרית טבעון בעיניי היא מותג מקומי ולא פחות ברמה הלאומית, שעוד צריך ללמוד את סודות ההצלחה בה.
אני מחבר את יכולות אלו לסוגיית המנהיגות ובימים אלו חברי ואני מפרסמים ספר על מלחמת לבנון השנייה.
שם הספר הינו –" כיוון ברור – מפקד וסגן מדברים מלחמה". הספר בעיקרו הוא ספר על מנהיגות צבאית בשדה הקרב והיכולת להוביל חטיבת טנקים עם חבורה נפלאה של אנשים, לביצוע בלתי מתפשר של לחימה נוכח האויב בלבנון – חיזבאללה. הספר מתאר בהרחבה את לחימת חטיבה 7, עליה פיקדתי באותם ימים ועל עשייתה נוכח האתגרים הרבים הטמונים במלחמה. בספר אני מספר רבות על מקום עיצובי כאדם ערכי, כמנהיג וכאיש שמבין היטב את ערך "כבוד האדם".
אני משוכנע כי הבית בו גדלתי, שכונת הגפן והקהילה האיכותית בטבעון ביססו בי יכולות מהמעלה הגבוהה ביותר הנדרשים ממנהיג נוכח קשיים, דילמות ואתגרים בשדה הקרב. וכך כתבתי באחד מפרקי הספר " גדלתי והתחנכתי בבית הספר הטוב ביותר ליחסים בין -אישיים – שכונת הגפן בקרית טבעון. זו הייתה שכונת פלא, שקיבצה אליה את הטוב שיש לעם שלנו להציע. בדירות קטנות הצטופפו משפחות של יוצאי מרוקו, טוניס, עיראק, פולין, רומניה, רוסיה ועוד לצד משפחות "צבריות".
אני הבן הצעיר במשפחתי, מעליי עשרה אחים, גם רוב המשפחות האחרות בשכונה התברכו בצאצאים רבים. לא קשה לדמיין את הילדות המאושרת שחוו ילדי השכונה. אולם לא המשחקים הרבים והחגיגות הם שהותירו בנו חותם עמוק, אלא הערכים שהוטמעו בנו, מצוות, "כבד את אביך ואמך", "והדרת פני זקן", "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך", לא היו ססמאות ריקות מתוכן, אלא הקודים החברתיים שעליהם התבססה התשתית של יחסי השכנות אצלנו, אצל ילדים ומבוגרים כאחד. את פרותיו המשובחים של המצע החברתי הזה אתם יכולים לפגוש בכל מקום: רבים מאיתנו התברגו בשדרת הפיקוד הבכירה בצה"ל, אחרים בעלי קריירה משגשגת ברפואה, בחינוך, בספורט, באומנות, באקדמיה וענפי תעשייה מגוונים." וכך אני עוד מתאר את ביסוס מידותיי בבחינת האמירה "דע מאין באת ולאן".
ידידיי ורעיי, מנהיגות היא תכונה אנושית ויכולת המושתת על ערכים משותפים וכך המנהיגות המופלאה של שכונתנו נטעה בנו ערכים יקרים מפז שעיצבו אותנו כבני אדם שמוכנים לעשות הכל למען הקהילה בה אנו חיים.
משפחת אלול היקרה והמיוחדת משתתף בצערכם הרב, יחד עם כל דורות השכונה וקהילת טבעון, על אובדן המנהיג האישי והפרטי שלכם.
מי ייתן ולא תדעו עוד צער.
גדלתם בבית מרהיב של סימי ואברהם ז"ל, חובתכם להורים הינה בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים".
יהי זכרו ברוך!
כתיבת תגובה