תוצאות הבחירות היו צפויות לחלוטין ולמעשה המפה הפוליטית, כפי שהתבררה קודם לכן, הופיעה שוב.
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה דעה אישית
- טור דעה: הישג ללא ניצחון! / אמנון אשל

אך ההישג הגדול של בחירות מרץ 2020 היא ניצחונו האישי של בנימין נתניהו בפרט ושל הליכוד כמפלגה הגדולה בכלל ובדרך לניצחון צפויות מהמורות לא פשוטות.
הסקרים כפי שהוצגו לכולנו עם סגירת הקלפיות בשעה 22:00 של יום ב' היו דומים במפת הגושים לבחירות הקודמות, אך שונים במפת המפלגות באופן דרמטי. ראינו תוצאה די צפויה בה 58-60 מנדטים לגוש הימין, 53-55 מנדטים לגוש השמאל ו 5-7 מנדטים לאביגדור ליברמן. במפת המפלגות אנו רואים מהפכות משמעותיות ואולי יותר מכל ניצחון מוחץ לנתניהו כמנהיג וניצחון הליכוד בראשותו.
מעמדה של 32 מנדטים בבחירות הקודמות ל 36-7 מנדטים בבחירות האחרונות – במצב שנתניהו והליכוד נרדפים בסוגיית מצבו המשפטי, כלומר, העם היה מודע להכל ולמרות זאת בחר בנתניהו ובליכוד.
לטעמי סוגיה זו חייבת להיבחן לעומק לאחר "שקיעת" אבק הבחירות, משום שאני גם רואה בה חוסר אמון מוחלט של הציבור במערכת אכיפת החוק – משטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי.
לעומת זאת, למפלגת כחול לבן זהו הפסד צורב מאוד. מעמדה של המפלגה הגדולה בישראל עם 33 מנדטים למצב של ירידה במנדט. אך יותר מכל הפסידה כחול-לבן את אופציית הרוטציה, שאילו לקחה אותה, בימים אלו בני גנץ היה מושבע כראש ממשלה. כעת, התרחקה כחול-לבן מאוד מהאפשרות הזו ולטעמי יהירותה זו תביא לפירוקה.
כצפוי, המפלגה השלישית בגודלה היא המשותפת. ובאופן לא מפתיע היא חיזקה את כוחה בעיקר בזכות הקמפיין של כולם "רק לא עם הערבים", שהוביל לעליה באחוז מצביעיה באוכלוסיה הערבית וכפי הנראה האחוז הגבוה ביותר מאז הקמת המדינה. ליברמן ירד מעט בכמות המנדטים, אך לטעמי יותר מכל איבד את כוחו כלשון המאזניים. בגלל ישיבתו על ה"גדר הקוצנית", גרר ליברמן את כולנו לשלוש מערכות בחירות.
בהזדמנות הראשונה שתהיה, לעניות דעתי, הציבור יבוא איתו חשבון על כך.
ימינה ירדה בכמות המנדטים, השמאל התרסק לו מטה מטה אחרי שהיה משוכנע שהשלם החדש שהוא יצר, יוסף לכוחו, אך התברר כי השלם החדש שלו קטן מסך חלקיו.
בן גביר המשיך לאבד קולות יקרים מפז לימין וכך אנו עומדים כאן עם הישג מרשים מאוד לנתניהו, לליכוד ולימין, אך לעת עתה ללא ניצחון.
מה צריך לקרות כדי שההישג יהפוך לניצחון ולהקמת ממשלה בישראל לאחר שנה של דשדוש פוליטי ללא הכרעה?
בעיניי, האופציה הטובה ביותר היא ממשלת אחדות לאומית בראשות נתניהו עם כחול לבן "עבה" או "רזה". אם "עבה", מה שקשה להאמין בעיקר בגלל הצד השמאלי במפלגה הזו וגם חברי "יש עתיד", אז שתי המפלגות הללו יכולות בכוחות עצמם להקים ממשלה. אם "רזה", כלומר עם אנשיו של גנץ ובוגי, אז יש צורך בחיבור הדתיים כולם או חלקם. בכל אופן מהלך שכזה נראה לעת עתה לא ריאלי וגם ככל שחולפות השעות אנו רואים את כחול לבן מתבצרת עוד יותר בעמדתה מהבחירות הקודמות עם הקמפיין – רק לא נתניהו.
האופציה השניה היא חבירת ליברמן לגוש הימין במתכונת שהייתה לפני הכניסה לשלושת מערכות הבחירות. כאן זה יכול להתבסס על אמירתו של ליברמן שישראל לא תלך למערכת בחירות רביעית, כלומר הוא משאיר את הדלת פתוחה למשא ומתן שיביא לו חלק מההישגים שלהם הוא מייחל.
האופציה הריאלית בעיניי להקמת ממשלה בישראל והפיכת ההישג של נתניהו לניצחון על ידי גוש הימין שמחבר אליו "עריקים" ממפלגות אחרות היא בחירתם של פרץ, לוי ושמולי לליכוד ופירוק מפלגת השמאל ההזויה. אני משוכנע שמהלך כזה עם "אתנן" פוליטי משמעותי הוא אפשרי ומאפשר לשלושת האחרונים להגיע להישג הכי משמעותי בבחירות.
הם יכולים לקבל כמעט הכל מנתניהו בהסכמה מוחלטת של כל חברי הגוש. כמעט כל בקשה שיעמידו תתקבל בתשואות של כל החברים ולכן יעשה נכון עמיר פרץ אם ימחל על כבודו ממרום גילו ויביא בשורה בהרבה תחומים שאותם רצו הוא וחבריו לקדם, לרבות אופציית הנשיאות. ואם לא פרץ וחבריו, אז חיפוש אחרי "עריקים" ממפלגת כחול לבן, אלו שמייצגים את הצד הימני במפלגה זו – בוגי וחבריו וגם כאן הם יכולים לדרוש רבות וביחד שני הצדדים למחול על כבודם.
אופציית ההליכה למערכת בחירות נוספת קיימת באופן תיאורטי, אך מעשית זה יהיה אסון לאומי.
הציבור אינו מוכן למהלך שכזה ולא יסלח לכל המפלגות אם יגרר לסיבוב הרביעי.
אז הנה אנחנו כאן רגע לפני פרסום תוצאות הבחירות הרשמיות, ההישג של נתניהו הוא בלתי מעורער, כ"קוסם" פוליטי וככל הנראה ראש הממשלה גם בפעם הזו – למרות כתבי האישום – של הליכוד כמפלגה הגדולה ביותר בישראל ושל הימין בישראל, אך לעת עתה זהו הישג ללא ניצחון ובכדי להשלים את המהלך יצטרכו טובי המוחות לעסוק במלאכת ה"זיווג זיווגים, הבלתי אפשריים" ובריכוז מאמץ באיתור "עריקים" פוטנציאלים, אשר יבססו את ההישג ויביאו לניצחון.
ידידיי ורעיי, הנה אנו כאן שוב רגע אחרי הבחירות ללא הכרעה מובהקת של הציבור במפת הגושים, ישנו הישג משמעותי, אך אין ניצחון. לטעמי צריך לכבד את רצונו של רוב העם. טוב יעשו מי מהפוליטיקאים, שיבחרו לגאול את העם מייסורי הבחירות החוזרות ונשנות ויביא להקמת ממשלה בישראל לאחר שנה של "כאוס" פוליטי על כל השלכותיו. לאחר התייצבות והקמת ממשלה בהחלט הגיע הזמן שכל מפלגה וגוש יעסקו בהפקת לקחים ובעיקר בחיבורים בשסע החברתי שנוצר כאן בארץ חמדת אבות.
כתיבת תגובה