על מנת להגיע למועד ב' עם הישג טוב יותר ממועד א', ברור לכולנו כי לחלק יהיה הישג טוב יותר ולחלק טוב פחות. היו כאלו שעשו חשבון נפש פנימי שהוביל ל "עריפת ראשים" וכאלו שהחליטו על חיבורים ואיחודים גם אם הם רק למראית עין או לשם מעבר אחוז החסימה.
מפלגת העבודה/ האבודה כהרגלה בקודש "ערפה" את הראש ומבלי לעשות חשבון נפש מהותי על הדרך ואובדנה, החליטה כי אם כל חטאת הוא העומד בראש והפעם היה זה גבאי ובמהירות ניהלה מערכת בחירות פנימית שבסופה משלושה יצא אחד והוא עמיר פרץ.

במפלגת מרצ גם הבינו שמשהו לא עבד כראוי ואז תמר פינתה את מקומה לניצן והנה הם בטוחים שמשם תבוא הישועה, שקד ובנט קיבלו רוח גבית למועד ב' אחרי שבמועד א' לא הגיעו לציון המינימלי, ליברמן כמו ליברמן פילס, יגע ומצא את המקום האהוב עליו ביותר – "כף המאזניים" ממשלת ימין או שמאל ולבסוף החליט כי סך הציונים הוא גרוע ולקח את כולנו למועד ב' וכך כל יתר המתמודדים, המפלגות, הסיעות, השמאל, הימין, הכחול והלבן.

ההגעה למועד ב' היא לא רק כשלונם של הפוליטיקאים, אלא ובעיקר שלנו הבוחרים. אנו אלו שבחרנו לא להכריע ובאופן לא נשלט נתנו כוח לא מידתי למפלגות הלווין הקטנות ואלו מצידן "שיחקו" את המשחק הפוליטי עד הסוף ובחרו לעשוק את הליכוד בכל דרך אפשרית כי הבינו שהם המכריעים.

והנה אנו דקה לפני הגשת הרשימות וסגירת המתמודדים והמערכת "כאילו" הפיקה לקחים ומנסה לריב על בין מנדט לחמישה שהיו אבודים בפעם האחרונה על מנת להשיג הישג משמעותי יותר. על פניו נראה כי כל החיבורים האחרונים והניסיון להפיח רוח במירוץ לבחירות, לא מוציא את הציבור מאדישותו ובעיקר לא משנה את התוצאה הסופית בחלוקה בין הגושים במדינת ישראל. ברק היה משוכנע כי הוא יהיה ה"מפץ" ויחולל את מה שכל היתר לא הצליחו בדרך להורדת ביבי והליכוד מכס השלטון, אך מהר מאוד הבנו ועוד יותר הוא כי הזיכרון הציבורי כלפיו הוא עמוק יותר וחד יותר ואז בחר את האיחוד עם מרצ.

מפלגת העבודה החלה הפעם את משא עריפת הראש עוד קודם לבחירות וכבר ברור שעמיר פרץ, ולא חשוב מה ההישג, ישלם בכסא יום אחרי, סתיו הבינה שיש אובדן דרך ואיבדה עצמה לדעת בבחירה שמאלה לברק וניצן, שמולי רואה את הכסא קרוב מתמיד והחליט לשבת על הגדר, בימין לאחר לילות לבנים הגיעו לאיחוד, אך את בן גביר ופייגלין הותירו בחוץ, בכחול לבן נרדמו בשמירה וההחלטה הדרמטית שקיבלו היא שהקמפיין לא יעסוק בתקיפתו האישית של נתניהו ולא בירי בתוך הנגמ"ש ומאותו רגע עושים רק את שתי הפעולות הללו ומסבירים למה ביבי גרוע ולמה הרוטציה היא גיבנת שהציבור לא אוהב, המפלגות הערביות על אף חילוקי הדעות ביניהן החליטו על ריצה משותפת בניסיון להוציא את הציבור הערבי מאדישותו.

אז כך נראית מערכת הבחירות מועד ב' עם הרבה ניסיונות פתטיים, עם זיווגים לא ברורים, עם פזילה ליום שאחרי ועם מרץ רב להוציא את הציבור מהפאסיביות שאחזה בו. להערכתי התוצאות הסופיות יהיו בציון נכשל לפוליטיקאים, אך ובעיקר לנו הבוחרים כי בסופו של יום נקבל את אותה הגברת ואפילו ללא שינוי אדרת.

מה בכל זאת יכול לעשות את השינוי שאולי התוצאה תהיה אחרת ושונה? ראשית, אני משוכנע שכחול לבן מאבדים קולות רבים מדי בזכות גיבנת הרוטציה בין גנץ ללפיד. אין לכך כל הצדקה ויותר מכך הציבור לא רואה בכך שינוי מהפכני ועל כן ממליץ בחום לגנץ להודיע על ביטול הסכם זה משום שאחרת הציבור מבין שהסיפור הוא משחק הכיסאות ולא המהות. שנית, מפלגת העבודה שספק אם תעבור את אחוז החסימה חייבת להבין כי חזרה לליבו של הבוחר בישראל תהיה רק דרך עבודה קשה וקביעת חזון ודרך אחרים ושונים מהותית, לבסוף בכדי להגיע לשלטון יציב ומבוסס לפחות ל 4 השנים הבאות חייבת לקום קואליציה משמעותית בין שתי המפלגות הגדולות ובהוספת מפלגות קטנות.

התקשורת כמו התקשורת תמשיך בניתוחים מניפולטיבים לתפוס שעות שידור בניתוח סקרים מוזמנים, שלצערנו השנים האחרונות כאן ובעולם, מראים כי הם ממש לא משקפים את אמת הבוחר.

אני מעריך שזו תמשיך להשתמש במידע שנצבר מהסקרים ותנתח לנו את התוצאות לפני ובסופו של יום אחד מתוך אותם מאות סקרים יפגע ורק אותו יציגו! כן זו התקשורת שבוחרת להציג באופן "אובייקטיבי" את המציאות וגם כשזו טופחת לה בפרצוף אין כל התנצלות או בדק בית, כפי שהיה השבוע עם סיפור הנערים בקפריסין, שאלו כבר דנו אותם ומרגע שהתגלה סיפור אחר לחלוטין היא מצאה את הטיעונים המתאימים לא לרדת מצמרת העץ ולהמשיך לנגן את אותה מנגינה.

ידידיי ורעיי, אני כמוכם, לא מצליח לצאת מהפאסיביות הכללית שמועד ב' מביא עימו וספק אם יהיה איזה מהלך שיצליח לעורר אותנו ולהביא אותנו בהמונינו לדעה מכריעה ובחירה ללא עוררין.

היכולת להביא לתוצאה מובהקת ומכריעה היא שלנו, אך הפוליטיקאים בזלזול מופגן מובילים אותנו לתוצאות תיקו ולהמשך חוסר המשילות המובהקת, כך שכנראה במועד ב' תהיה תוצאה שתביא להרכבת ממשלה ובעיניי תהיה זו ממשלה עם אורך חיים קצר ונמצא את עצמנו או במועד ג' או במועד א' 2020.

ההכרעה שלנו צריכה להיות על מנהיגות, על דרך ועל יכולת משילות ובניתוח הפרמטרים הללו להבנתי רק ממשלת אחדות בין הליכוד וכחול לבן בצירוף מפלגות שמקבלות את דרכם יהיה ניתן להנהיג, להוביל בדרך ולמשול .