ניסים (מקס) עמר נולד בקזבלנקה שבמרוקו. עלה עם משפחתו לארץ בשנת 1962. הוא גר בתחילה בקרית שמונה. שם נולדו לו שלוש בנות.
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה חדשותקרית טבעון
- תיעוד סיפורי חיים – מפתח זהב למלך מרוקו
המשפחה הגיעה לקריית טבעון בשנת 1967. בטבעון נולדו לניסים שני ילדים נוספים. ילדיו גדלו ולמדו בקרית טבעון. ניסים עבד כמכונאי במפעל "לגין" בקיבוץ יגור במשך 37 שנים, וזכה לתעודת "עובד מצטיין" מספר פעמים על עבודתו המסורה. כיום, הוא מתנדב במועדון יסמין-איריס, מסייע לקשישים ופעיל מאוד באחזקתו של בית הכנסת "יהודה הנשיא" שברחוב מרדכי ובפעילותו השוטפת.
המתעדת: חגית חסדאי, תושבת טבעון. מתנדבת בפרויקט "תיעוד סיפורי חיים" בשיתוף הרווחה, שלהבת, מרכז ההנצחה וחברותא, בהנחיית יהודית ארז.
קטע מתקופת נערותו של ניסים, כפי שסופר לחגית, בזמן שעבד כצורף בקזבלנקה .
בשנת 1955 היינו אמורים לעלות לארץ. עזבתי את ביה"ס ואבא עזב את העבודה. חיכינו חודשיים במחנה, ממנו היו אמורים לבוא לקחת אותנו לקראת העלייה לארץ. כשלא קרה כלום ולא באו לקחת אותנו, אמרו לנו לחזור הביתה ולחכות שיקראו לנו. חזרנו הביתה.
אני הלכתי ללמוד צורפות. בגיל 16 כבר הייתי אמן. הכנתי טבעות, עגילים, טבעות אירוסין. התחלתי להתפתח. בגיל 16 וחצי התחלתי לנהל חנות. גם לייצר וגם למכור. בין שתים עשרה לשתיים בצהרים הייתי סוגר את החנות. לא הלכתי הביתה. אכלתי בחנות. את הזמן הזה ניצלתי לתיקון התכשיטים שהביאו לי מחנויות תכשיטים אחרות.
מתקופה זו זכורה לי חוויה מרגשת: בקזבלנקה היה מסגד ישן באזור המלאח הישן. השייחים החליטו לשפץ את המסגד ולחדש אותו. עבדו עליו שנתיים. היה להם מפתח גדול מברונזה שפתח את דלת המסגד. הזמינו את המלך מוחמד חמיס (סבו של המלך הנוכחי) לפתיחת המסגד החדש.
הצורפים היהודים רצו להכין מתנה למלך וביררו את מועד הפתיחה. החליטו להכין למלך מפתח מזהב, העתק של המפתח מברונזה. ראש ארגון הצורפים עבר בין חנויות הצורפים ולקח עשרה עד חמישה עשר גרם זהב מכל אחד. בסך הכל הוא אסף קילוגרם וחצי זהב. העבירו את הזהב לחיים פינטו, שהיה מומחה ליציקות והוא הכין יציקה של המפתח. אז פנו אלי ובקשו ממני לעבד את המפתח.
הראו לי את הדוגמה של המפתח המקורי ואת היציקה ובקשו ממני לעבד את היציקה וליצור ממנה מפתח זהה למקור. נבהלתי, פחדתי בהתחלה. הייתי רק נער בן שש עשרה. בסוף הסכמתי והתחלתי לעבוד על היציקה ולאט, לאט התחילה להתקבל צורה של מפתח. כעבור שלושה ימי עבודה רכבתי על האופניים למסגד וניסיתי להכניס את המפתח לחור המנעול. ראיתי שיש צורך לתקן. כך נסעתי וחזרתי עשר פעמים, עד שהמפתח נכנס לחור המנעול ויצא ממנו ללא בעיות. אחר כך, ליתר בטחון, בקשתי משלושה אנשים מומחים, צורפים מצוינים, לבדוק שהמפתח אכן מתאים. בקשתי מכל אחד מהם לנסות לפתוח את דלת המסגד בעזרת המפתח. הם חזרו ואמרו לי שעשיתי עבודה טובה מאוד. לאחר מכן שיבצו אבנים טובות בידית המפתח. מאדם אחר בקשו להכין קופסא וריפוד למפתח כדי להגיש אותו למלך בצורה נאה. אדם נוסף הכין מגש עליו נשאו את הקופסא. ביום ששי, בו המלך הגיע לחנוך את המסגד, לבשנו חליפות ונסענו לאירוע. אני הייתי בין נציגי הקהילה ועמדתי קרוב למלך במרחק שלושה מטרים ממנו. המלך גזר את הסרט ואז הגישו לו את המפתח. מאוד התרגשתי כשהוא הכניס את המפתח לחור המנעול ופתח את הדלת.
כתיבת תגובה