יו"ר הדירקטוריון היוצא דני שגב

דני, עם סיום התנדבותך כיו"ר דירקטוריון מרכז ההנצחה, ספר לנו דווקא על ההתחלה
כשהייתי בתחילת כתה יא' בבית הספר התיכון בקרית טבעון, פרצה מלחמת יום הכיפורים. רבים מבוגרי בית הספר אותם הכרתי, שכנים, אחים של בני הכיתה – נפלו במערכה. מאד הושפעתי מכך, ואני עדיין זוכר אותם. טבעי היה לקחת חלק פעיל בטכסים, וכשהתבקשתי לפני כ-27 שנים להצטרף לדירקטוריון, לא היססתי.
עד היום, כל פעם שאני נכנס למרכז ההנצחה, אני מתרגש כמו שהתרגשתי אז.

מה מסמל הבית עבורך?
ראשית, הבית מייצג עבורי את קרית טבעון. את נכונות הקהילה להתגייס אחרי המלחמה ולהקים, בכוחות משותפים, באחווה ובנחישות את הבית, ואת נכונות הקהילה להמשיך ולהתנדב עד עצם היום הזה. הבית מייצג גם את ייחודה של הקהילה בקריה שבחרה לעצב מהות חדשה לזיכרון ולהנצחה, הנצחה דרך קיום בית שוקק חיים, יום-יום, בוקר וערב, חיים של תרבות וחינוך.
כך מסמל הבית עבורי כיצד קהילה חזקה ומגובשת יכולה להצמיח מתוך כאב גדול כל-כך, מפעל תרבותי ומחזק.

מהם האתגרים איתם מתמודד מרכז ההנצחה?
חרתנו על דגלנו את ה מחויבות להנצחה בת-קיימא. הנצחה שתשמר את זכר הנופלים גם לדורות הבאים, לשם כך אנו מתמודדים עם שני אתגרים עיקריים. ראשית, עלינו להישאר רלוונטיים. טעמי הקהל וצרכיו משתנים תדיר. מה שהיה מעניין אתמול אולי כבר פחות מעניין היום. מה שלהיט היום לא בטוח שיעניין מחר. והיות שההנצחה בבית נחווית דרך הביקורים, אנחנו רוצים שיבואו כמה שיותר מבקרים מטבעון ואף מסביבותיה. אנחנו אומרים "תל-אביב זה כאן" ונלחמים להביא את התכנים הכי רלוונטיים והכי מרתקים שהארץ מציעה, ואני שמח שאנחנו מצליחים בכך לעיתים קרובות. אתגר נוסף הוא כמובן החתירה המתמדת ליציבות כלכלית ולמשאבים להמשך פיתוח הבית.

מנין נובעות הכנסות הבית?
מרכז ההנצחה הוא חברה לתועלת הציבור (חל"צ) בבעלות העם היהודי באמצעות הסוכנות היהודית. המועצה המקומית מממנת את הספרייה הציבורית ומשתתפת בפרויקטים שונים. השותפות בין הבית לבין המועצה החלה עוד בתקופת הקמת הבית עם ראש המועצה עמיחי בן-דרור, והמשיכה עם שמוליק אבואב, אלון נבות ודודי אריאל. עידו גרינבלום, ראש המועצה הנבחר גדל אל תוך הבית מנערותו, והוא רואה בבית חלק משמעותי מחזונו לגבי חיי הרוח בקריה. משרד התרבות מסייע בהפעלת הגלריה והספרייה, ארגון יד-לבנים מממן מספר פעילויות וישנן גם תרומות, לא רבות אך מתקבלות באהבה גדולה. אך מרבית ההכנסות מגיעות מתושבי הקריה המשתתפים בפעולות התרבות שלנו: ההרצאות, החוגים, הסרטים התיעודיים, התערוכות ועוד ועוד. חלק כל-כך משמעותי של הכנסות עצמיות הוא תופעה נדירה שמצביעה יותר מכל על תפקידו של הבית לתושבי טבעון.
למרבה הצער נקלע הבית שלנו בשנה האחרונה למצוקה כספית עקב הוצאה גדולה ובלתי צפויה להחלפת מיזוג האוויר המרכזי, וכן עקב קיטון בתקציב המועבר ממשרד התרבות. אין לי ספק שבסיוע המועצה וציבור אוהבי הבית נחלץ מהמשבר במהרה.

דני, שמתי לב שאתה עדיין אומר "שלנו" כשאתה מדבר על מרכז ההנצחה
הבית הזה יהיה תמיד שלנו. אני אמנם איני ממשיך כיו"ר הדירקטוריון אבל הלב שלי נשאר כאן ואני ממשיך להתנדב, לעזור וללוות כל אימת שאתבקש. הבית הזה ניצב בליבה של הקריה, ובליבי.

לסיום, מה תאחל?
הבית זכה לחבורת עובדים ומתנדבים נפלאה, ערכית ומסורה. אני רוצה להודות ולחבק כל אחד ואחת מהם על עבודתנו המשותפת. הדירקטוריון הורכב תמיד ומורכב גם היום ממתנדבים בעלי שיעור קומה. אני מברך את דוד כץ, ישראל רחמני ומיכה צופר על שנים של תרומה ומברך את הדירקטור והדירקטוריות החדשות ובמיוחד את ברוך כהנא, בן מחזור שלי ומי שיוביל את הבית לשיאים חדשים.