ד"ר גיא דורי, מנהל מחלקה פנימית ה' (מחלקת קורונה)

הערכת הרופאים: טיפול משולב בתרופה הידרוקסיכלורוקווין ונוגדי קרישה בשלב המוקדם של המחלה מנע את ההידרדרות, ועשוי להסביר את התוצאות הטובות.
מסיכום הגל הראשון של חולי הקורונה שטופלו בחודשים האחרונים במרכז הרפואי העמק עולות תוצאות מעניינות, לפיהן מתוך 74 חולי קורונה, בהם חולים קשים ובינוניים, אף חולה לא נזקק להנשמה מלאכותית. 71 חולים החלימו, ו – 3 עדין מאושפזים ומצבם קל.

מניתוח הנתונים בישיבות הקליניות המשותפות לרופאים שהיו מעורבים בטיפול בחולים אלה – רופאי מחלקות פנימית קורונה בשיתוף עם מומחים למחלות זיהומיות, ורופאי טיפול נמרץ והרדמה – מתחזקת ההערכה כי ההסבר לתוצאות הטובות כרוך בבחירת פרוטוקול טיפולי המשלב את התרופה הידרוקסיכלורוקווין (תרופה המשמשת בדרך כלל לטיפול במחלות מפרקים) ביחד עם נוגדי קרישה כבר בשלב מוקדם של המחלה וכן טיפול בחמצן בזרימה גבוהה.
לדברי ד"ר ביביאנה חזן מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק, "מצטברות עוד ועוד עדויות מהעולם לכך שטיפול מוקדם בתרופה הידרוקסיכלורוקווין קשור להישרדות של חולי קורונה. במקביל לכך, מתפרסם מידע מהעולם שמראה קשר בין טיפול בנוגדי קרישה להישרדות חולים אלה. אנחנו שילבנו את שתי התרופות הללו אצל חולי קורונה בשלב המוקדם של מחלתם".
ד"ר גיא דורי, מנהל מחלקה פנימית ה' (מחלקת קורונה): "מוקדם להסיק מסקנות, הקורונה היא מחלה חדשה שעדיין נלמדת בארץ ובעולם ויש צורך בביצוע מחקר מבוקר אשר יאשש את הגישה הטיפולית שבה נקטנו, אך להערכתנו, היתה תרומה משמעותית לטיפול בחמצן בזרימה גבוהה במניעת הנשמה מלאכותית ולכן הקפדנו לבצע הערכת מצב רפואי לחולים שלנו לעיתים קרובות בשאלה האם עולה הצורך בהנשמה מלאכותית. אנחנו שבעי רצון מהתוצאות, ובהתבסס על הניסיון שלנו עד כה, ועד אשר יפותחו חיסון או תרופה למחלה, אנחנו סבורים שזו הגישה הטיפולית הרצויה".

* יש לציין כי במרכז הרפואי העמק טופלו בסה"כ 77 חולי קורונה בגל הראשון, מתוכם 3
חולים מבוגרים וסיעודיים, שפונו לבית החולים במצב מדורדר, שאינו מאפשר התערבות פולשנית, והם נפטרו תוך זמן קצר.

בתמונה: אנשי צוות המטפלים בקורונה במרכז הרפואי העמק. קרדיט: מרכז רפואי העמק

בעקבות הנתונים המעודדים ביקשנו ראיון קצר עם ד"ר גיא דורי מנהל המחלקת קורונה במרכז הרפואי העמק:

האם כל בתי החולים בארץ משתמשים בתרופה הידרוקסיכלורוקווין?
ד"ר דורי: למיטב ידיעתי כן. התרופה הזו זמינה וקיימת בארץ להתוויות אחרות מהקורונה.

האם תרופה זו (הידרוקסיכלורוקווין) מחוייבת/מומלצת ע"י משרד הבריאות?
ד"ר דורי: התרופה הזו הומלצה ע"י משה"ב, למרות שעד עכשיו מצטברות עדויות לא אחידות לגבי יעילות התרופה. מהנסיון הקודם בתרופה יש לה מעט תופעות לוואי ולכן היתה הנחיה להשתמש בה שמקרים בינוניים ומעלה. לחולה שמוגדר קל לעיתים אין כל צורך בטיפול.

האם אתם משתמשים גם באור UV (אולטרה סגול) לטיפול בחולי COVID-19?
ד"ר דורי: לא

האם התרופה הידרוקסיכלורוקווין יעילה לכל שכבות האוכלוסיה? (קשישים, צעירים, גברים, נשים)
ד"ר דורי: אין תשובה חד משמעית מבוססת מדע. בפרקטיקה נתנו את הטיפול לכל שכבות הגיל.

אם התרופה כה יעילה מדוע לא משתמשים בה בכל העולם?
ד"ר דורי: התרופה לא מוגדרת כ"כה יעילה". אין מספיק מידע על יעילותה. גם המאמרים שיוצאים עם התרופה משקפים נסיונם של חלק מהקלינאים שהתמודדו עם הקורונה.

כמה עולה התרופה?
לא יודע, צריך לשאול רוקח קליני.

מה הצפי שלך לעתיד לגבי גל שני של המגיפה?
אין לי נתונים מבוססים שאני יכול להישען עליהם ולומר מה צופן לנו העתיד. אני לא חושב שיש למישהו ידיעה ברורה מה הולך לקרות.
הואיל והמשק הולך ונפתח, ישנן מין הסתם יותר אינטראקציות בין אנשים, אז בעוד שבועיים-שלושה נראה מה יהיה מספר החולים החדשים שמאובחנים. אם המספר הזה לא עולה על המספר כעת, סביר להניח שהגבלות נוספות יוסרו ושוב בחינה של 2-3 שבועות לראות מה קורה.

האם המסכות אפקטיביות? (אם כן מדוע לא חוזרים לשגרה מלאה עם מסכות? אם לא, מדוע מאלצים אותנו לשים מסכה?)
להערכתי למסכות הפנים יש יעילות מסוימות (לא 100% מניעה של שאיפת חלקיקים, אבל בטוח שזה מונע חלק גדול).
ככל שנראה שהמשק נפתח ואין עליה במספר החולים החדשים, המשמעות של מסכות תקטן עד שתעלם. אם נראה שכמות החולים החדשים עולה, אז ידרשו הגבלות.
בשלב הזה, לא הייתי מוותר על מסכה כירורגית על הפנים במרחב ציבורי צפוף עם שהייה ממושכת. במתאר כזה סיכוי ההדבקה הוא הגבוה ביותר. בטיול בטבע הפתוח נראה לי שמסכה מיותרת לגמרי.

ד"ר דורי