1. מאין הגעת אלינו? מה עשית לפני תפקידך הנוכחי? ספרי קצת על עצמך.
תושבת טבעון מזה 23 שנים ,נשואה ללירון ואמא לשחר, נועה,יונתן ורוני.
אני משמשת כמנהלת בכירה מעל לשני עשורים במוסד פיננסי גדול.
נולדתי וגדלתי בגוש דן, עירונית מבטן ומלידה .
במהלך שירותי הצבאי כנח"לאית הגעתי לקיבוץ עין כרמל – התאהבתי בשקט ובטבע, ביליתי שם עשור נפלא מחיי במהלכו השלמתי גם שני תארים בכלכלה ומנהל עסקים.

כשחיפשתי מקום שמשלב בין האנונימיות שבחיי העיר תוך שילוב הטבע בחיי הגעתי לאחר חיפושים לישוב קרית טבעון – ומאז אני כאן.
לפני כעשור, כשארבעת ילדי היו כבר כולם חלק ממערכת החינוך בטבעון החל בגנים וכלה באורט גרינברג טבעון החלטתי לקחת חלק פעיל יותר כהורה מתנדב והצטרפתי להנהגות ההורים השונות.
הייתי ממקימי ועד ההורים הישובי והצטרפתי כיו"ר שלו לארגון ההורים הארצי ולפורום המו"מ לצפיפות תלמידים בכיתות ,מאבק שלשמחתי נשא פרי וילדי הקטנים כבר למדו בכיתות קטנות יותר.
בהמשך ועד לבחירות המקומיות הובלתי במשך חמש שנים את הנהגת ההורים בקרית עמל שם למדו ארבעת ילדי .

2. מה הביא אותך לפוליטיקה המקומית? איך נוצר החיבור עם עידו? האם ישנן אג'נדות שאת רוצה לקדם? מהו החזון האישי שלך לגבי קרית טבעון?
האמת היא שפוליטיקה מקומית לא הייתה על הפרק מבחינתי ויעידו על כך כל מי שבאו איתי בדברים במהלך החודשים שקדמו לבחירות כולל עידו.
הרגשתי שאני תורמת בעשייתי בהנהגות ההורים לא מעט ועדיין יש מה לעשות ועוד רבה הדרך.
את אותו הרגע בו החלטתי אחרת אני זוכרת כאילו היה אתמול … פתיחת שנת לימודים חגיגית ושוב, ילדה בכיתה א' עולה לכיתה שאיננה מונגשת, וברשות אומרים לי "למה את דואגת? למה להיות שלילית עד דצמבר זה יסתדר" פשוט רתחתי .
אז כן הכיתה כבר הונגשה, ובוודאי שלא הסכמנו לחכות לדצמבר… אז תקראו לאירוע "הקש ששבר את גב הגמל" או אם תרצו הרגע בו נולדה האמביציה לטפל בדברים מזוית אחרת.
מהיכרותי את עולם הפיננסים גם ברשויות מקומיות ידעתי בוודאות שאפשר אחרת.
פגשתי בו לאורך השנה במספר הזדמנויות, בחור צנוע עם פחות מניירות ואמוציות ועם ערימות של אמביציה. לא פגשתי מישהו שיודע בדיוק מה לעשות בשביל שיהיה יותר טוב, אלא אחד שמוכן להקשיב, ללמוד ולהתייעץ איך ביחד עושים יותר טוב. זיהיתי בעידו פוטנציאל לטווח ארוך, מרתוניסט נחוש וחדור תחושת שליחות, מכור לעבודה ולעשיה ערכית ומאז חייבת לומר לא הצטערתי על בחירתי אפילו לא פעם אחת. נהפוך הוא.
אני מרגישה שאני חלק מתנופה ששותפה לה חבורה אנרגטית המורכבת מאנשי עשייה ממגוון תחומים במגוון גילאים וממגוון שכונות בקריה שלנו, חבורה שנולדה בתקופת הבחירות וממשיכה גם היום תוך כדי הצטרפות של אנשים וקבוצות שונות למעגל עשיה זה.
הייתי רוצה ששכניינו יתקנאו במערכות החינוך המעולות שיש לנו ממש כאן בישוב שלנו, שילדי יתגאו לומר אני התחנכתי בקרית טבעון (בדיוק כמו שאני תמיד הייתי גאה לספר שאני התחנכתי בבליך רמת גן.) שהתשתיות המכילות את ילדינו במהלך היום בבתי הספר ואחר הצהריים במבנים הציבוריים יהיו מכבדים, צבעוניים ונעימים לשהות בהם ובעיקר תואמי המאה הזאת.
אינני נאיבית וברור לי שאנחנו חיים בעולם בו התקציב מוגבל ואת השינויים צריכים לדרג ולתעדף. כדי לשרת את החזון שלנו יש מקום גם לתת הדעת ליכולות הכלכליות שלנו ולשינויים שיש לערוך הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

3. איך תתמודדי עם סוגיה להצבעה הנוגדת את סולם הערכים שלך?
אני רוצה להאמין ואף חווה זאת לאורך כל החודשים האחרונים שבסופו של יום כל חברי המליאה נושאים סולם ערכים דומה, קשה לי לדמיין סוגיה כל כך דרמטית שתעמיד אותי בדילמה כזו.
רוב הנושאים המועלים במליאה והדיונים הינם ענייניים ובסוגיות יומיומיות שעניינן שרות טוב יותר לתושבים המעסיקות את כולנו.
בכל מקרה, מאמינה שלא אצביע הצבעה שלא תעמוד בקנה אחד עם סולם ערכי.

4. אנחנו מקבלים דיווחים מחברי המליאה שאת אשת עבודה חרוצה העושה עבודתה נאמנה, איך את מסכמת את החצי השנה הראשונה בתפקידך במועצה ?
אני משמשת במועצה כמ"מ ראש המועצה, ממונה על תכנון אסטרטגי ותקציבים ומכהנת בנוסף כיו"ר ועדת המשנה לתמיכות וחברה בועדות החינוך והתיירות.
כשקיבלתי התפקיד לא העליתי על דעתי את מורכבותו ואת שעות העשייה הרבות שאדרש להם, שהרי כל סוגיה כמעט נוגעת לנושא תכנון אסטרטגי או תקציב או גם וגם.
זה גם המקום להודות לבעלי היקר שלולא הפרגון שלו והגיבוי שהוא נותן לי בבית ובכלל לא הייתי יכולה לאפשר לעצמי עשיה בהיקף כזה.
המשימה הראשונה שעמדה לפתחנו בתחילת הקדנציה הייתה בניית תקציב שוטף שיאפשר לנו כבר השנה להתחיל ולשפר את התשתיות בישוב במוסדות החינוך ובכלל.
ואכן העברנו תקציב שמשדר עשיה. אני חושבת שניתן להרגיש בעשיה זו בכל פינה בישוב.
לא תמיד בקצב שאנחנו רוצים ולא תמיד בהיקף שהיינו רוצים אבל ללא ספק בתנועה קדימה.
סרקנו את כל מוסדות החינוך ביישוב, גיבשנו תכנית פעולה וקבענו סדר עדיפויות לשיפוץ ושינוי.
לא יהיה מוסד חינוכי אחד שלא ניגע בו במהלך קדנציה זו, למעשה גאה לומר שברובם נגענו כבר הקיץ.
הקמנו בעזרת צוות המנהלים המצוין ברשות תכנית שנתית תוכנית חומש לפרוייקטים תשתיתיים תוך גיבוש מקורות תקציביים לתוכניותינו. ללא ספק בגזרה זו הוכחנו שאפשר אחרת ועוד היד נטויה.

5. ספרי על שיתוף הפעולה עם עידו ועם שאר חברי המליאה ?
אני חושבת שהמעורבות הגבוהה שלי ושעות ההתנדבות המטורפות שאני משקיעה במועצה הן פועל ישיר של מערכת היחסים המיוחדת שיש לי עם עידו – אני באמת ובתמים מאמינה בבחור הזה וביכולת שלו לייצר שינוי. כשאתה צועד לצד מישהו שגורם לך להרגיש שותף מלא לדרך אין לך אלא להצטרף לעשיה.
חברי המליאה כולם הינם אנשים שאני מאוד מעריכה כל אחד ואחת מהם נמצא כאן בשביל לעשות טוב יותר, בשביל לשנות – כל אחד בדרכו.
ברור שעם חברי ההנהלה אני נמצאת בקשר רציף יותר מתוקף ישיבות ההנהלה התכופות ובכלל בועדות השונות.
ההנהלה המורכבת מאנשים מתנדבים פעילים ואכפתיים, מאוחדת ומגובשת, משוחחת ופתוחה, יודעת לייצר שיח מכבד גם כשלעיתים אין אנו רואים עין בעין את הדברים מטבע הדברים.
הדיון תמיד מעמיק ומכבד. כל אחת ואחד מחברי ההנהלה מעמיק בתחום אחריותו ומשקיע מזמנו ומרצו באופן ראוי להערכה.

6. מה את חושבת שצריך לשנות בשנים הקרובות? מה ייחשב בעיניך כהצלחה?
אני חושבת שנגעתי בעיקרי הדברים במהלך הראיון כולו, אוסיף רק ואומר שהייתי רוצה לראות את הדברים מתוכננים יותר וזה בהחלט משהו שהקפדנו לשדרג בשנה החולפת ואף נעמיק לעשות זאת בהמשך. שנדע בכל שלב מה התוכניות שלנו לחודש, לשנה ולחמש השנים הקרובות – כך אתה יודע לגייס את המשאבים השונים לטובת העניין ולשקף גם לציבור את קצב ההגעה שלך לכל תחום ותחום בישוב.

הייתי רוצה שקרית טבעון תשאף להיות יישוב שמצליח לכלכל עצמו באופן עצמאי תוך יצירת מקורות הכנסה התואמים את אופי הישוב – להביא לכדי מימוש מלא נושא זה, בהחלט לא תספיק קדנציה אחת.
הצלחה תהיה בעיני בראש ובראשונה בשביעות הרצון של התושבים. אני חושבת שיש לנו עוד דרך משמעותית לעבור בשני ההיבטים שציינתי לעיל – בפן התכנוני, בו נדע לייצר תכניות עקביות ומדויקות יותר ובהיבט השני שהוא קריטי לעתיד היישוב, והוא יצירת עצמאות כלכלית ובניית מקורות הכנסה נוספים. כל אלו הם כלים, אבל הצלחה אמיתית תהיה בעיני ביום שבו יכירו בטבעון כבירת החינוך הציבורי החדשני של ישראל. כל הפוטנציאל כבר קיים, מורים, מוסדות, מתנדבים, קהילה מחברת ופתוחה ואפילו מוסד אקדמי שכן שעוסק בחינוך. עכשיו נותר לחבר את כל אלו ולהיות מובילים בחינוך ברמה הארצית.
השיפוצים המשמעותיים שביצענו הקיץ במערכת החינוך ושימשיכו ביתר שאת בהמשך השנה בכל המוסדות הם רק אבן הפינה הראשונה בעיני.
הפרגון שאנו זוכים לו לאורך החודשים האחרונים הוא בהחלט דלק שאני לוקחת איתי לישיבות הארוכות לתוך הלילה, אני חושבת ששינינו את האווירה ביישוב והחזרנו לא מעט אמון במועצה, גייסנו אנשי מקצוע מעולים ואכפתיים ואנחנו קשובים יותר לתושבים.
המועצה ללא ספק היום גמישה יותר ומחפשת פתרונות.
יש עוד מקום לשיפור ואנחנו בהחלט מכוונים לשם.