כשהגעתי ארצה הייתי כמעט בן 30, ונתקלתי לראשונה בחג הסוכות. נזכרתי בילדות, כשהיינו בונים לעצמנו בית על העץ. אבל כאן ראיתי אנשים מבוגרים ורציניים מאוד, שבונים לעצמם באדיקות מעין צריף בחצר, וניסיתי להבין למה. ההסבר על כך שבונים סוכה רק בגלל שאבותינו ישבו בסוכות במדבר, לא סיפק את סקרנותי. במקביל, התחלתי להתעניין בתורת ישראל לעומק והגעתי לחכמת הקבלה. שם מצאתי הסבר שונה שמאוד דיבר אליי.

רציתי להבין, מה קורה עם החיים שלנו? לשם מה בכלל נולדנו לעולם הזה? מה גורם לנו להתנהג כפי שאנחנו מתנהגים? לאן אנחנו מתפתחים? מה תלוי בנו, ומה מוגדר מראש בחוקי הטבע? האם ביכולתנו להשפיע על גורלנו? ואם כן, אז כיצד? השאלות האלה הביאו אותי לגלות בין היתר גם את סודה של הסוכה.

הסוכה מרמזת על עולם חדש שאותו אנחנו יכולים לבנות לעצמנו דווקא מהפסולת של העולם הזה. במה מדובר? חז"ל אומרים שאת הסוכה בונים מ"פסולת גורן ויקב", כלומר מחומרים שנחשבים כפסולת. הסכך הוא עיקרה של הסוכה. אנחנו לוקחים גזם של עצים וכדומה, דברים שכל השנה אין בהם שום צורך, מרימים אותם מעל ראשינו כסכך, ויושבים תחתיו שבעה ימים.

מה שחשוב לנו באופן טבעי, מה שמעסיק אותנו כל הזמן ואליו אנחנו שמים לב, הוא מה שיכול להועיל לנו באופן אישי. מהדברים האלו אנחנו בונים את העולם שלנו, את ההצלחה שלנו בחיים, ולכן הם העיקר עבורנו. לעומת זאת, דברים כמו אהבת הזולת, נתינה, השפעה טובה לחברה, הרבה פחות חשובים לנו. במבט אגואיסטי פשוט, דברים כאלה כלל לא נחשבים, הם סוג של "פסולת". לו יכולנו להפוך את הסדר, את הדברים שלא חשובים לנו להפוך לחשובים מאוד בעינינו, היינו מגלים לפתע עולם חדש. על כך אמרו אותם החכמים שהצליחו לעשות זאת: "עולם הפוך ראיתי".

זה מזכיר במשהו כל מיני אפקטים ויזואליים, שבהם על ידי שינוי מיקוד המבט מתחילים לראות מה שבמבט ראשון לא ראינו. אלא שכאן צריך להפוך את מיקוד הלב, את הטבע של האהבה העצמית שאיתו נוצרנו מלכתחילה. היציאה מהבית אל הסוכה מסמלת את הרצון שלנו להחליף גישה לחיים. מאמץ פנימי לסגל לעצמנו הסתכלות חדשה על העולם, על עצמנו ועל אחרים. להפסיק לשקול כל דבר מתוך האגו שלי, מה טוב לי וזהו, ולהתחיל לשקול דברים ממקום גבוה יותר, מה טוב לאחרים.

אם בונים סוכה בתוך ליבנו, אם יוצאים מאהבה עצמית לאהבת הזולת, נפתח בפנינו עולם רחב ונצחי. יוצא ש"ואהבת לרעך כמוך" אינו כלל מוסרי נחמד וילדותי, אלא נוסחה מדעית ליציאה לעולם בממד גבוה יותר. מעל זמן, תנועה ומקום, מעל כל ההגבלות שישנן בחיים, מתוך ספיגה אגואיסטית פנימה, בקבלה לעצמי בלבד. חיים בלתי מוגבלים יכולים להיות רק בנתינה, כי לנתינה אין שום הגבלה, בשום ממד. זהו המימוש השלם והאמיתי של חיינו, פסגת האבולוציה של רוח האדם שבנו.

נהוג לקשט את הסוכה כמה שיותר, ולהזמין אליה אורחים רבים במהלך החג. במנהגים אלו אנחנו רוצים להביע עד כמה יקרה בעינינו השאיפה להגיע לאהבה אמיתית. עד כמה אנחנו רוצים להגיע פעם למצב השלם של "סוכת דוד". מדובר במצב שבו כולנו נשב יחד בסוכה, בחיבוק, כמו חברים. בחיבור בינינו נגלה חיים חדשים, נצא מהעולם המוגבל שלנו ונגיע לעולם אינסופי, כאן ועכשיו. כמו שכתוב: "עולמך תראה בחייך". והכי חשוב לזכור, שכל הטוב והשפע תלויים רק בהחלפת הגישה שלנו לחיים, במקום לעצמי בלבד, לזולת.

חג שמח!

הרב ד"ר מיכאל לייטמן מלמד קבלה באפיק   (HOT) 139ובאתר "קבלה לעם kab.co.il – "

למפגש מבוא בחכמת הקבלה צרו קשר: 1-700-509-209 או במייל info@kab.co.il.

קבלו תוכן איכותי: הוסיפו את המספר 051-5108032 לאנשי הקשר, שלחו את שמכם בווטסאפ (לא סמס), וקבלו תכנים מרתקים ישירות לנייד.

בית קבלה לעם בטלגרם – סרקו ברקוד  לקבלת תוכןיכותי מבית "קבלה לעם