58 שנות שלטון משפחת אסד העלווית הגיעו לסיומם עם כניסת המורדים לדמשק והיעלמותו של בשאר אסד, לעת עתה למקום לא ידוע (רוסיה לוקחת אחריות "שקטה"), וכעת הגיע העת לבחון האם פני סוריה לאביב עממי או לכאוס חמולתי. אסד האבא – חאפד (אריה) תפס את השלטון בסוריה כחלק ממהפכות הקצינים בעולם הערבי. זה התחיל במצרים עם מהפכה בשנות ה – 50 של המאה הקודמת עד האחיזה של נאצר במושכות, בהשראת ההצלחה במצרים בשלהי שנות ה – 60 התרחשו מהפכות דומות בלוב ( קדאפי), בעיראק, (סדאם חוסיין), ובסוריה (חאפד אל אסד) ולמעשה מפלגות התחיה (בעת') הערביות באו בהצהרה אנטי קולוניאליסטית בכדי להביא שחרור וחופש לעמים לאחר שנות שלטון אימפריאליסטיות ובפועל הפכו לדיקטטורות אכזריות. הדיקטטורה הסורית היא דוגמה מובהקת לכך ותחת שלטונו של אסד האבא התבססו להם העלווים, שהם מיעוט בסוריה ובאיסלם הוא אף מיעוט שנוא, ותפסו את כל כסאות השלטון ובדרך זו הטילו מורא ופחד באזרחי סוריה. האבא ידע לתחזק את שלטונו ללא עוררין ובכל פעם שהיה ניסיון להתארגנות הוא דאג לגדוע אותו באכזריות ובכך יצר שקט פנימי  מדומה, בסוריה. עם עלייתו של הבן לשלטון ובעיקר בשל חוסר ניסיונו המנהיגותי החל תהליך של "נגיסות" בשלטון ואט אט החלו החמולות להרים את הראש ובשנת 2011 זיהו שעת כושר ופתחו במלחמת האזרחים הסורית. הבן בניגוד לאבא איבד שליטה ובאופן ברוטאלי בגיבויי איראני ורוסי מתוך אינטרסים, כל אחת והרצונות שלה, החל ב"מסע" השמדה נוראי כנגד עמו. הערכות המומחים מדברות על למעלה ממיליון הרוגים וכ – 5 מיליון עקורים, שנקלטו בעיקר באירופה. הבן בניגוד גמור למנהיגות הבלתי מעוררת של אביו, איבד מהר מאוד את עצמאותו בכך שאיפשר לאיראן באמצעות החיזבאללה לבנות ארגון צבאי בתוך סוריה, כזה שבהמשך כפה עליו מהלכים מנוגדים לאינטרס הסורי. ובאותה מידה ואף יותר נתן לרוסים יד חופשית לחלוטין בכל רצון ועניין בסוריה. אלו עם אלו למעשה ניהלו את סוריה בהתאם לאינטרסים שלהם ובכך יצרו מצב של ערעור מנהיגותי מוחלט ומבלי לשים לב באשר אסד איבד את עמו וסוריה איבדה את מעמדה. בדרך לא מושכלת אפשר הבן למיעוט שיעי שנוא לשלוט ברוב סוני שהמתין בסבלנו להזדמנות. אכן על אף האזהרות הרגע הגיע וסוריה "קרסה" תוך ימים בודדים, עיר אחרי עיר נפלו לידי המורדים הסונים, בשאר בערמומיות הבריח את משפחתו ואת עצמו, האיראנים המריאו כל עוד נפשם בם והרוסים סגרו "דיל" בשקט – אל תפגעו בחיילינו והנה התעוררנו ל"שחר" של אביב עממי סורי חדש והמורדים תפסו את השלטון. העולם כולו, על אף המודיעין על כל גווניו, סוגיו, יכולותיו, הופתע לחלוטין מהקריסה והבריחה וכעת הציפיה לראות מה יהיו התוצאות הטקטוניות של ה"אפטר שוק".בחסות המהפכה בסוריה מדינת ישראל "ניצלה" הצלחה והיכתה עד כמעט "השמדה" מוחלטת של כל הנכסים הצבאיים האסטרטגיים ובכך אותו צבא ששנים איתגר את מדינת ישראל נעלם לו. ימים אלו הם ימים של תפנית חדה במרחב הצפוני של ישראל ויותר מכל אלו ימים של קריסת האסטרטגיה האיראנית. ה – 7/10  של סינוואר הצליח לו בגדול, הוא הביא לכאוס במזרח התיכון, אך הכאוס הזה "התהפך" והציר האיראני לאחר סדרת "מכות" ישראליות קרס לחלוטין ואיראן מבוהלת ומכונסת בטהרן לשמירה על הבית. ישראל חייבת להמשיך בהתקפת "חץ הבשן" ובניצול הצלחה לאור הסיטואציה שנוצרה, לבסס קשרים חדשים בלבנון ובסוריה ולהמשיך בהקרסת הדומיננטיות האיראנית עד "החרבת" רעיון הנשק הגרעיני בדיפלומטיה או בשיטת התקיפה הישראלית באוקטובר שהעבירה מסר ברור – "יכולות יש"!

על אף ולמרות התהליכים המעצבים במזרח התיכון ועוצמתם האסטרטגית, ישראל לא ויתרה ומשפט נתניהו החל. לראשונה ראש ממשלה מכהן בישראל עומד על דוכן העדים ונשבע כי יאמר את האמת בתיקי האלפים השונים. לא חיזבאללה, לא איראן, לא סוריה , לא עזה, לא חטופים ולא ולא איפשרו לדחות את תחילת המשפט, זהו החליטה היועמ"שית – גלי בהרב מיארה ובית המשפט נתן לכך תוקף ואף יותר מכך באופן חסר תקדים יצרו לו"ז חסר כל היגיון בו ידרש ראש הממשלה על אף ולמרות להשקיע את מירב זמנו לעדות שם. תמוה, מוזר, חסר היגיון, מנוגד ועוד מילים שהביעו את מורת הרוח הלאומית מכך שאלו העבירו מסר של "ניתוק" מהמתרחש כאן ב"פלסטלינה" המזרח תיכונית. היוהרה הזו וההחלטה על ממשיכים כאלו אין מלחמה ונלחמים כאילו אין משפט "משחקת" לידיו של ביבי ועוד יותר לימין בכלל. המשפט החל וברגע אחד הפך להיות "ההצגה הטובה ביותר בעיר" והכותרות עוסקות בנתניהו ונבצרותו כן/לא ובאופן תמוהה כל ייתר הנושאים ה"לא בוערים" הונחו ב"פינה" ואולי מלמד העניין על "מאבקים" סמויים ולא על חשיבות  טעמה של השמפניה וניחוחם של הסיגרים.

ידידיי ורעיי הקריסה הסורית מלמדת אותנו רבות על המזרח התיכון ובמידה רבה מחזירה אותנו שנים רבות אחורה בהם סייקס ופיקו שרטטו קוים חסרי רגישות ורלוונטיות שבזה אחר זה החמולות מוחקות אותם. בתוך כך משפט נתניהו חייב להתנהל ברגישות ורלוונטיות בכדי שמדינת ישראל לא תפספס הזדמנויות טקטוניות שיעצבו את ערכינו ומצבנו לשנים רבות קדימה.