גל-קטס-הרדוף סיים את פסטיבל שייח אבריק ה-1 עם תחושת לוקאל-פטריוטיזם חזקה והרבה השראה. בימים שבאו אחרי הפסטיבל, בעודו מחפש מרגוע במימיו של מעין חזין, נולד המיזם ״מהפח״ שכבר עוד מעט 4 שנים מנקה את המעיינות באזור ונשען על שלט, פח והידיעה שבאנשים קיים רצון טוב. בפסטיבל הזה הוא רוצה לחלק "כריך לצריך" – מוזמנים להצטרף!
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה חדשות
- אצל איש אחד פסיטבל + פה = מהפח
"בתחילת חודש מאי 2017, שבועיים או שלושה אחרי שהסתיים פסטיבל שיח אבריק הראשון וההתרגשות שהוא הותיר אחריו עוד היתה בעיצומה, עברתי ארוע לבבי שבעקבותיו הייתי זקוק לכוחו המרפא של הטבע", כך מתחיל גל (קרטס-הרדוף) לספר לי את סיפורו של פרויקט "מהפח" שהוא מוביל מאז.
"ירדתי לעין חזין כמעט מידי יום באותה תקופה. רציתי לוודא שאני חי ולהתחזק. בגוף ובנפש. טבילה במעיין עושה לי את זה, אבל עין חזין באותה תקופה היה חולה בעצמו. הגעתי מידי יום, ובכל יום כל השטח היה מטונף. לכן נאלצתי לאסוף בכל פעם הרבה פסולת לפני שאני קופץ למים, עד שבאחד הימים תליתי שק ביג על הגדר. כשהגעתי למחרת – השק היה די מלא אבל השטח היה הרבה יותר נקי.
די מהר הבנתי שלנוכחות של השק יש השפעה על השטח וכיוון שאני אוהב ניסויים, תליתי שקים כאלה גם במקווה וגם בבאר של אלוני אבא וראיתי שההשפעה דומה. החלטתי שעליתי על משהו, וכיוון שהלכלוך בנחלים ובמעיינות הפריע לי הרבה זמן, החלטתי לעשות מעשה כדי לשנות את המציאות המטרידה באופן יותר רחב".
אתה חושב שלפסטיבל היתה השפעה על מה שקרה בהמשך?
"בדיעבד אני מבין שהעיקרון שהוביל את הפסטיבל הוא אותו עיקרון שאימצתי למהפח: לא מחכים שמישהו יעצב את המציאות כמו שאנחנו רוצים אותה. עושים את זה בעצמנו ומשתמשים ברצון הטוב של שותפים לדרך. מהר מאד הבנתי שאני מוכן ורוצה להיות עובד למען הציבור בהעסקה ישירה. התחלתי לגייס שותפים ולהרחיב הפעולות. יזמתי מימון המונים למען הדבר ומאוחר יותר התחלתי לקבל תמיכה לפעולות שהרחבתי, מרשות ניקוז ונחלים קישון ומקרן של"י.
ומה עוד חלקו של הפסטיבל בחיים שלך?
"אני בטבעון כבר יותר מ 25 שנה אבל רק בשנים האחרונות – מאז שהפסטיבל התחיל, הפכתי ללוקאל-פטריוט גאה. אני מרגיש שהפסטיבל עונה על הצורך שלי להיות שייך למשהו גדול וחשוב. לרוח אנושית אופטימית, נדיבה ויוצרת. רוח טובה ונכונה שמפגישה אותי עם אנשים נהדרים ועשייה מדהימה.
ומה תרומתך לפסטיבל?
אני שותף למעגלי החשיבה מאז השנה הראשונה. בפסטיבל הראשון פתחנו את הבית למסיבה. בשנה השניה והשלישית להופעות בחצר והשנה אנחנו מתכננים לפתוח את החצר בימי הפסטיבל דוקא למי שרוצה לנוח ואין לו איפה. אופציה לסיאסטה (כך נקרא ליוזמה שלנו), מקלחת, שתיה חמה ושקט בתוך ההמולה. בנוסף, אני משתתף ביוזמה שנקראת "כריך לצריך": אם נצליח לגייס את הציבור, נעמיד שלושה או ארבעה שולחנות של סנדוויצים לחלוקה חופשית לבאי הפסטיבל וזו הזדמנות לקרוא לציבור להצטרף ולתרום כמה סנדביצים בימי הפסטיבל למען אלה שרעבים וצריכים לחטוף משהו על הדרך.
איך עושים את זה?
"שולחים הודעה בוואטסאפ [ 052-4231476 ] בנוסח – אני מוכן להכין כך וכך כריכים לצריכים בפסטיבל. משם כבר נתקשר לתאם."
כתיבת תגובה