נובמבר מביא איתו מבצעים, הנחות והזדמנויות שקשה לפספס. עבור רובנו זו הזדמנות להתחדש ולחסוך, אך עבור מי שמתמודד עם קנייה כפייתית, חגיגת המבצעים עלולה להפוך למקור למצוקה.

פרופ' אנטולי קריינין, פסיכיאטר בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי, מסביר מתי ההנאה מקניות הופכת לבעיה, כיצד מזהים את סימני האזהרה ואיך אפשר להחזיר את השליטה.

הודעה על מבצע חדש, הנחה לזמן מוגבל, מוצר שנשארו ממנו יחידות אחרונות ועגלת קניות שממתינה להשלמת ההזמנה. נובמבר הפך לחגיגת קניות מתמשכת, והפיתוי נמצא במרחק לחיצה אחת. כבר לא צריך לצאת מהבית או להמתין בתור לקופה. אפשר לרכוש כמעט הכול, בכל שעה ומכל מקום.

אלא שעבור חלק מהאנשים, פעולת הקנייה אינה מסתיימת בסיפוק. לעיתים היא מלווה בהקלה רגעית, שאחריה מופיעים חרטה, אשמה, לחץ כלכלי וצורך מחודש לקנות. כשהדפוס חוזר על עצמו והשליטה נפגעת, ייתכן שמדובר בקנייה כפייתית, תופעה המוכרת גם בשם אוניומאניה.

לא המחיר קובע, אלא מידת השליטה

"אנשים רבים עורכים מדי פעם מסעות קניות, במיוחד סביב אירועים מיוחדים, ומוציאים עליהם סכומים גבוהים. למעשה, קניות כפייתיות אינן קשורות לגובה הרכישה, אלא למידת העיסוק בקניות, לרמת המצוקה האישית ולהתפתחות רגשות שליליים כמו אשמה ובושה", מסביר פרופ' קריינין.

לדבריו, קנייה כפייתית מתאפיינת בעיסוק חוזר בקניות ובדחפים לרכישה שקשה לעמוד בפניהם. לעיתים הקנייה משמשת דרך להתמודד עם רגשות שליליים ומעניקה סיפוק זמני, אך בהמשך עלולה להוביל למצוקה נפשית, לקשיים כלכליים ולפגיעה במערכות יחסים.

מה קורה לנו בדרך לקופה?

תהליך הקנייה הכפייתית עשוי להתפתח בכמה שלבים: תחילה מופיעה הציפייה לרכישה, המלווה במחשבות חוזרות על קניות. לאחר מכן מגיע שלב ההכנה, הכולל חיפוש מוצרים ותכנון הרכישה, ובהמשך הקנייה עצמה, שעשויה לעורר התרגשות וסיפוק. אלא שלאחריה עלולות להופיע תחושות חרטה ואשמה, במיוחד כשההוצאה אינה תואמת את היכולת הכלכלית.

הזמינות של אתרי הקניות והאפליקציות הופכת את הרכישה למהירה ופשוטה במיוחד. עבור אנשים המתקשים לשלוט בדחף לקנות, הנגישות המתמדת עלולה להקשות על ההתמודדות.

"הכול עניין של מינון. קנייה יכולה להוות דרך חיובית לביטוי עצמי, ולעומת זאת הגזמה וחוסר שליטה מהווים סיכון", מדגיש פרופ' קריינין.

איך מזהים סימני אזהרה?

ישנם כמה סימנים שכדאי לשים אליהם לב: עיסוק מתמשך במחשבות על קניות, קושי להתאפק גם כשאין צורך במוצר, תחושת סיפוק קצרה המתחלפת באשמה או בחרטה, והמשך רכישות למרות פגיעה כלכלית, אישית או משפחתית.

לדברי פרופ' קריינין, גורמים רגשיים, אישיים וחברתיים עשויים להשפיע על התפתחות התופעה, ובהם קשיים בוויסות רגשי, הערכה עצמית נמוכה, חרדה ודיכאון.

איך מחזירים את השליטה?

הצעד הראשון הוא זיהוי דפוס הקנייה והמצבים המעוררים את הדחף לרכוש. מומלץ לתכנן מראש קניות נחוצות, לצמצם חשיפה לפיתויים ולמצוא מקורות נוספים לתחושת סיפוק שאינם תלויים ברכישות.

כאשר הקושי מתמשך ופוגע באיכות החיים, מומלץ לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), לרבות טיפול קבוצתי, הוא אחת הגישות הטיפוליות שנחקרו בתחום.

פרופ' קריינין מדגיש כי כאשר מזהים התנהגות כזו אצל אדם קרוב, חשוב להימנע מהאשמה ומביקורת ולפנות להתייעצות מקצועית.

בחודש שבו נדמה שכל מבצע הוא הזדמנות שאסור להחמיץ, כדאי לזכור: השאלה החשובה אינה רק כמה חסכנו בקנייה, אלא האם אנחנו עדיין אלה שמחליטים מתי לקנות ומתי לוותר.