קריית טבעון נפרדה השבוע בהלוויה גדולה ועצובה מאחד מבניה הטובים ביותר – דודי דינס ז"ל – אותו איבדה בגיל צעיר מדי, 51, למחלת הסרטן. דודי, בנם של קלמן ומיכל, בעל לפזית ואב לשלושה, היה מצד אחד בליין ושטותניק, מצד שני מנכ"ל רציני ומעמיק של החברה שהקים אביו שעסקה בתכנון ובנייה, מצד שלישי איש משפחה מסור […]
קריית טבעון נפרדה השבוע בהלוויה גדולה ועצובה מאחד מבניה הטובים ביותר – דודי דינס ז"ל – אותו איבדה בגיל צעיר מדי, 51, למחלת הסרטן. דודי, בנם של קלמן ומיכל, בעל לפזית ואב לשלושה, היה מצד אחד בליין ושטותניק, מצד שני מנכ"ל רציני ומעמיק של החברה שהקים אביו שעסקה בתכנון ובנייה, מצד שלישי איש משפחה מסור להוריו, אחיותיו, אשתו וילדים, ומצד רביעי לוחם אגדי ביחידת שלד"ג.
לאחר כמעט שעתיים של טקס והספדים ארוכים ומרשימים שעשו לו בצדק כבוד מלכים, דודי נקבר באדמת העמק אותה כל כך אהב. טור לזכרו
יש אנשים שהם מוסד, בלי שיש להם תפקיד רשמי. אנשים שמיד מושכים את תשומת הלב כשהם נכנסים לחדר, מגנטים אנושיים שמשנים מייד את הדינמיקה בתוכו, אפילו לפני שהם הוציאו מילה מהפה.
השבוע נפרדה קריית טבעון מאחד כזה: דודי דינס ז"ל, רק בן 51, נפטר ממחלת הסרטן עמה התמודד בשנתיים האחרונות.
דודי ז"ל הוא בנם של קלמן דינס, מתכנן ערים בכיר לשעבר ביישוב, ומיכל, אשת חינוך בכירה לשעבר – שניהם ידועים בין ותיקי הקרייה. ילדיהם היו "הילדים של", אבל ברבות השנים דווקא הילדים הפכו להיות המוקד, כאשר קלמן ומיכל נהיו "ההורים של…".
דודי, או "dude", כפי שכונה על ידי חבריו, קרוביו ומכריו, היה לכאורה איש של ניגודים: רציני ושטותניק, בליין ואיש משפחה, איש רוח ואדם מעשי, לוחם דגול ביחידת שלד"ג ואיש שלום.
רק אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה, רגשית ושכלית, יכולים להכיל בהצלחה תכונות מנוגדות כאלה.
מספידיו הרבים, ובראשם אלמנתו פזית ("פוז"), תיארו את רגישותו הגבוהה ויכולתו לתת לכל אדם איתו דיבר את התחושה שהוא הכי חשוב בעולם באותו הרגע. מנהיגים גדולים ניחנו בתכונה הזו – ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית לשעבר, למשל, מתואר כאדם בעל תכונה כזו.
את יכולתו להתחבר לכל אחד, מרקע שונה, לא היה ניתן להדגים טוב יותר מאשר שלל מספידיו, שכמובן כללו את כל אוהביו ממשפחתו, אך כללו גם חבר מיחידת שלד"ג שהספיד את החבר והלוחם שידע להקליל מצבים מורכבים אבל גם היה קשר היחידה שחיבר בין המפקד לחיילים – וגם את ראש מועצת זבידאת, מוניר, ידיד המשפחה מזה שנים, אשר תיאר את דודי החבר האישי ואיש השלום.
אם לא די בלוחם רודף השלום שהלך לעולמו, הספדיו גם שיקפו איש רוח חולמני מצד אחד, ואיש מקצוע רציני עם רגליים על הקרקע מצד שני.
פזית סיפרה על חלומו של דודי להיות לתקופה מסוימת רועה צאן, אותה לא הגשים לפני מותו. מצד שני, ראש מועצת קריית טבעון, עידו גרינבלום, תיאר את דודי איש המקצוע, שהיה הרוח החיה מאחורי תכנון המרחבים הציבוריים בשכונת "צל אורנים" בקריית טבעון.
מספידיו פנו לא מעט לציטוט מן המקורות, והראו כמה דודי ז"ל ומשפחתו הם משפחה רוחנית.
הרב שלמה אבן גבירול כתב לפני אלף שנה את הפיוט "שלום לך דודי", שזכה גם לביצוע מופלא של הזמר ברי סחרוף, שהוא למעשה שיר אהבה בין עם ישראל לאלוהיו.
"שלום לך דודי
הצח והאדמון…
…לקראת אחותך רוץ,
צא נא להושיעה"
הטקסט הזה מתאר במידה רבה גם את דודי דינס ז"ל: האיש יפה התואר שגם היה עוגן ומושיע למשפחתו וחבריו.
הוא נכון במיוחד לקשר המיוחד שתואר בהספדי אחיותיו, אשר סיפרו על הקשר העמוק שלהן לאחיהן הבוגר ועל העצות שהוא נתן להם מניסיונו.
דודי דינס ז"ל היה ענק. לעומתרוב הענקים המטילים צל גדול על סביבתם, דודי היה מאותם ענקים נדירים שמטילים אור גדול על הסביבה ועל האנשים הרבים שסבבו אותו, כמו מגדלור גבוה ובוהק.
הוא אולי לא הגשים את חלומו להיות רועה צאן, אבל העדר האנושי שאהב והוקיר אותו התייצב – בגדול! – ללוותו בדרכו האחרונה. יהי זכרו ברוך.
גיא זקס
כתיבת תגובה