על המשרה התחרו, אם איני טועה, שניים: יוסי שריד ורן כהן. שניהם אנשים ראויים ורבי פעלים שנאבקו כמו שני גלדיאטורים בזירה. אלוני השיבה: יש אחד שחושב שהוא אלוהים והשני חושב שאלוהים זה הסגן שלו. ככה במשפט אחד.

בעקבות הנתונים שפורסמו על הנשים הערביות והשינוי המתחולל בחברה הערבית בהובלתן, סרתי לבדוק מה מתרחש בחברה היהודית החרדית. ובכן, מתישהו בסוף העשור הראשון של המאה הנוכחית, בדומה לנשים הערביות בצד השני של המפה הפוליטית למרות ההשקפה והתהום המפרידה ביניהן, נמאס לחלק מהנשים החרדיות להמשיך לחיות בעוני וגמלה בליבן ההחלטה לצאת לעבוד. נדמה כי לנשים בתחומי הקו הירוק שופעל במוחן איזשהו קוד גנטי ללא הבדל דת, מין ולאום. בדומה להגר, שרה הבינה שנמאס לה משכר נמוך מתפקידם מסורתיים כגננת וכמורה ויצאה להשתלם בקורס תכנות מחשבים. בשנת 2014 הגיע לשיא מספרן של הנשים החרדיות שהשתלמו ויצאו לעבודה במרכזים ״כשרים״ – סביבת עבודה שתהלום את אמונתן הדתית. לא הכל דבש עבור הנשים האלו: זהו סידור נוח לבעלים הפרזיטים שלהן שיושבים על התחת כל היום ונהנים מהכסף שהרעייה מכניסה, ולמעסיקים שניצלו אותן ושילמו להן שכר נמוך משמעותית מהמקובל בשוק תוך ניצול העובדה שנשים החרדיות חייבות לבחור בסביבות כשרות ומבחר מקומות העבודה מעין אלו הוא קטן. רק לסבר לכם את האוזן: בשנת 2008 הצפי של בנק ישראל היה לשיעור תעסוקה של 64% של נשים חרדיות אך בפועל בשנת 2017 הועסקו כ 74%. הנשים החרדיות עברו את התחזיות.

שולמית אלוני נפטרה בשנת 2014. על קברה התייפחו בניה על העלבון שספגה כאשר נאלצה לעזוב את תפקידה כשרת החינוך בלחץ ש״ס. במהלך חייה הפוליטיים וכהונתה כשרת חינוך הובילה אלוני שינויים מרחיקי לכת במערכת החינוך ובעיקר בנוגע למגזר החרדי. שולמית אלוני הרביצה תורת זכויות ושיווין האזרח, הכניסה לתכנית הלימודים במגזר החרדי את לימודי הליבה, ואת תורת האבולוציה לתכנית הלימודים הממלכתית. שולמית אלוני, עליה אמר הרב עובדיה יוסף שצריך לעשות משתה כשהיא תמות, הרעידה את אמות הסיפים של המגזר החרדי, יצרה סדר יום חדש ופועלה הוא כנראה זה שהוביל את השינויים המתחוללים בחברה החרדית בימים אלה.

בזמן אחר אך באותו מקום שאלו את אריאל שרון שסחף את הליכוד לזכייה ב 38 מנדטים, מדוע אינו פונה לדבר עם מפלגת העבודה שזכתה ל 19 מנדטים. עם מי אתם רוצים שאדבר? ענה להם אריאל שרון: יש להם 19 חברי כנסת ו 13 מהם חושבים שהם מנהיגי המפלגה…ככה במשפט אחד. אריאל שרון הקים בפעם הראשונה ממשלה ללא החרדים וללא מפלגת העבודה.

כל בחירות לכנסת הן מהותיות. נראה כי המהותיות עולה משנה לשנה. שינויים דמוגרפיים וחברתיים שולחים את הציבור היהודי יותר ויותר לחיק המסורת והימין, שכוחו נשמר כבר יותר מעשר שנים וכנראה שהליכוד יהיה שם גם בממשלה הבאה. אבי גבאי שנכנס למפלגת העבודה הבין לאיזה שדה עקרבים הוא נכנס, אבל ממש לא בא לו להיות הצפרדע כמו בסיפור הידוע. את לבני שמזגזגת בין מפלגה למפלגה הוא שלח הביתה שלא תעשה לו מה שעשתה למופז, ואז קפץ לו הכבל. אצל איתן כבל שופעל הקוד הגנטי של מפלגת העבודה להרוג את המנהיג. לא יכולתי שלא להיזכר במילותיו של אריאל שרון כשצפיתי בליצן החצר מתראיין בכל ערוץ טלוויזיה שצריך להעיף את גבאי. צר לי על גבאי – הוא איש ראוי נכנס למפלגה לא רלוונטית. מפלגת העבודה סיימה את תפקידה ההיסטורי לא בגלל שאין לה מה לומר אלא בגלל שהחברים בה אינם מעריכים מנהיגות ואחדות ורובם שם רוצים להראות כל בוקר מי הכי חכם בכיתה ומרסקים אותה מבפנים. אלוהים לא מבין כמה סגנים צצו לו פתאום.

שמאלה מהם יושבת מר״צ. למר״צ יש בסיס בוחרים שמצטמק משנה לשנה ובה יושבים אנשים משכמם ומעלה כמו אילן גילאון שנאבק כל בקר למען האוכלוסיות החלשות. כשאני חושב על שולמית אלוני ועל פועלה. על השינויים שביצעה כשרה וסדר היום שיצרה בפעילותה הפוליטית והחברתית כחברת כנסת ופעילה חברתית. האם מר״צ שומרת על הערכים שאלוני יצקה בהם? כנראה שכן. לגבי מר״צ אני חלוק בדעותיי. מסוכסך עם עצמי.

המפה הפוליטית כפי שהיא כעת מצביעה על כך שהליכוד ימשיך להיות המפלגה הגדולה בכנסת הבאה ומי שירכיב את הממשלה הבאה. מבחינה ביטחונית והיחס לפלסטינים אין ממש הבדל בין הגושים הגדולים, לעומת זאת מבחינה חברתית ההבדלים הם תהומיים. המלחמה האמתית המתרחשת בתוכנו היא מלחמת דת פנים יהודית ובכדי שיהיה לאוכלוסייה החילונית סיכוי כלשהו היא חייבת לייצר גוש משמעותי שיפעיל כוח נגדי לכניעת הליכוד לסחטנות החרדית ולפנאטיות של הבית היהודי, בנט ושקד. למרות שיש הגורסים שהשפעתה של אלוני כפעילה חברתית השפיעו הרבה יותר מאשר פעילותה כשרה, החקיקה הפרועה והשינויים במערכת המשפט ואכיפת החוק שהליכוד והימין מובילים מחייבים להציב מולם כוח פוליטי משמעותי ופרגמטי שישב בממשלה עם הליכוד שלא תהיה לו ברירה אלא לזנוח את השותפים המסורתיים שלו. לכן, לתת את קולנו לכל מי שמצהיר שלא יישב עם הליכוד כמו אבי גבאי ומר״צ – לדעתי יהיה בזבוז. לגבי מפלגת העבודה אין לי ספק שצריך לשלוח אותה לעולם הבא. לגבי מר״צ – כבר אמרתי לכם שאני חצוי לגביהם, אבל אולי כדאי לשקול את הטובה הכללית ויכול להיות שמר״צ תשפיע הרבה יותר אם תהפוך לתנועה חברתית ולא פוליטית.

יש את לפיד, כחלון, וגנץ. עשו את הדבר הנכון ובחרו אחד מהם. רק ככה יש סיכוי לחזור להיות מדינה שפויה.

דבר אחרון לגבי איילת שקד. אתם כבר לא תחשבו שהיא כזו חכמה ושקולה בבחירת המקורבים אליה כשתתפרסם הפרשה החדשה שעליה יש צו פרסום גורף.

Nisim Cho