נוגדי קרישה (אנטיקואגולנטים) ונוגדי טסיות (אנטי-אגרגנטים) הם תרופות הניתנות למניעת קרישי דם במצבים כמו:

• פרפור פרוזדורים (AF)
• סתימת עורק הלב
• עבר אירוע מוחי או לבבי
• מחלות קרישיות יתר

דוגמאות נפוצות:

נוגדי טסיות: אספירין (Aspirin), פלאביקס (Plavix – Clopidogrel)

אנטיקואגולנטים ישנים: קומדין (Warfarin)

אנטיקואגולנטים חדשים (NOACs): קסרלטו (Xarelto), אליקוויס (Eliquis), פרדקסה (Pradaxa)

האם ניתן לבצע שתלים למטופלים אלו?

כן – ברוב המקרים אין צורך להפסיק את התרופה.

הפסקת נוגדי קרישה עלולה להיות מסוכנת יותר מהדימום המקומי שניתן לשליטה באמצעים כירורגים מתאימים.

התנהלות קלינית מומלצת:

1. תיאום עם הרופא המטפל

* חשוב לבדוק למה המטופל נוטל את התרופה, מה הסיכון הקרישתי, ומהי התרופה הספציפית.

* בקומדין – לבדוק ערך INR חצי יממה לפני: 3.5-1.5 לביצוע פרוצדורה בטוחה.

2. ביצוע מקומי מבוקר

* בחר שתלים באזורים נגישים, בצע חיתוכים עדינים, תוך מינימום טראומה לרקמה.

* הכן מראש חומרי עצירת דימום: ספוגיות המוסטטיות, חוט סגור, תפרים הדוקים.

3. הנחיות אחרי הטיפול

* הימנעות ממאמץ גופני, שטיפות פה רק לאחר 24 שעות.

* מעקב הדוק ל-48 שעות ראשונות, במיוחד אם מדובר בהשתלה מרובת שתלים.

4. (במטופלי)  NOACS  כמו אליקוויס או קסרלטו:

* במקרים מסוימים ניתן לבצע את הפרוצדורה 6-12 שעות לאחר נטילת המנה האחרונה ולחזור לטיפול התרופתי לאחר 24-6 שעות בהתאם להנחיות המטפל הרפואי.

* אין צורך בהפסקה ממושכת, אלא אם מדובר בניתוח גדול.

סיכום:

ביצוע שתלים דנטליים במטופלים הנוטלים נוגדי קרישה הוא אפשרי ובטוח, כל עוד יש הקפדה על פרוטוקול רפואי נכון, תיאום עם הצוות הרפואי וטכניקה כירורגית עדינה.

לעולם אין להפסיק תרופה נוגדת קרישה ללא אישור מפורש מהרופא המטפל.

במרפאת סוהיר המומחים, שבראשה עומד ד"ר ליאון ארדקיאן מומחה פה, פנים ולסתות מעניקים טיפולים גם לנוטלי מדללי דם תוך מעקב ומיומנות של שנים בטיפול במגוון מטופלים החולים בכלל המחלות.