פרויקט "נעים להוקיר" נוצר כדי להאיר את דמותם.ן של הא.נשים שהופכים את קרית טבעון לקהילה מיוחדת, צומחת ומעוררת השראה. במסגרת הפרויקט, אחת לכמה שבועות, נשתף את סיפורם האישי של הא.נשים הנפלאים החיים בינינו – אלה שהעשייה הפרטית והקהילתית שלהם.ן היא חלק בלתי נפרד מהאופי הייחודי של היישוב שלנו. שרה פוררשרה פורר, בת 88, ניצולת שואה. […]
- מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה חדשותקרית טבעון
- נעים להוקיר – האנשים שעושים את טבעון

פרויקט "נעים להוקיר" נוצר כדי להאיר את דמותם.ן של הא.נשים שהופכים את קרית טבעון לקהילה מיוחדת, צומחת ומעוררת השראה. במסגרת הפרויקט, אחת לכמה שבועות, נשתף את סיפורם האישי של הא.נשים הנפלאים החיים בינינו – אלה שהעשייה הפרטית והקהילתית שלהם.ן היא חלק בלתי נפרד מהאופי הייחודי של היישוב שלנו.
שרה פורר
שרה פורר, בת 88, ניצולת שואה. מתגוררת בקרית טבעון מאז שעלתה לישראל בשנת 1972 יחד עם בעלה ושני ילדיהם. היא אמא לשניים וסבתא לחמישה נכדים. שרה עבדה מרבית חיה במעבדה במגדל העמק, היא דוברת חמש שפות, ביניהן אוקראינית, רוסית, יידיש, עברית ואנגלית, ומרבה לקרוא ספרים באנגלית, לעקוב אחרי אקטואליה, לבשל, להשקיף ולטייל ביער הנשקף מחלונה.
איך הגעת להתגורר בטבעון?
שרה עלתה לארץ מאוקראינה, לאחר שהצליחה יחד עם אמא ואחיה ששרדו את המלחמה לשקם ולבנות חיים מלאים. שהחליטו לעלות לישראל כמשפחה ויחד עם אמא בשנת 1972 התעקשה שרה לעלות תחילה לבית מלון ומשם להחליט על מגורי קבע. המלון בו שכונו היה בקרית עמל, ואחרי שהות ממושכת הם התאהבו ביישוב הפסטורלי ובחרו לקבוע בו את ביתם, בו היא מתגוררת עד היום עם בעלה.
מה המקום האהוב עלייך בטבעון?
המקום האהוב ביותר על שרה הוא היער הסמוך לביתה, והנשקף מחלונה בשכונת האיריס-יסמין. היער מסמל עבורה חיבור לטבע, שלווה ותזכורת לטיולים שנהגה לעשות בו יחד עם משפחתה.
מה ייחודה של הקהילה בטבעון?
"בטבעון קיבלו אותנו יפה" מספרת שרה, עד היום יש פה קהילה מקומית פעילה וחמה "זה מקום ירוק שנעים לגור".
שרה לא הרבתה לתת את עדותה כניצולת שואה בפומבי, לציון יום השואה הבינלאומי החל בתאריך ה-27.1, ביקשנו את אישורה להביא את סיפורה האישי כילדה בשואה בקצרה
שרה נולדה באוקראינה במאי 1936, וכשהייתה בת חמש פרצה מלחמת העולם השנייה. היא שרדה את השואה גם בזכות כפריים שהכירו או עבדו עם משפחתה והחביאו אותה בביתם, ולקראת סוף המלחמה התאחדה עם משפחתה המורחבת ויחד הם התחבאו ביערות. "הייתי ילדה קטנה, הסתתרתי ביערות, הייתי יחפה בשלג. לפעמים לא היה לנו מה לאכול ימים שלמים" היא מספרת. שרה ניצלה בזכות בור מחסה שחפר אביה, לדבריה: "כשהגרמנים התקרבו, קפצתי לבור שאבא שלי חפר. זה הציל את חיי. אבי, סבתא שלי ודודתי נטבחו – ראיתי אותם נופלים מול העיניים שלי" היא מספרת. אחרי שמשפחתה ברחה, נהרגה והניצולים התפזרו ביער, העבירה שרה מספר ימים לבדה. אמא לא ויתרה וחיפשה אותה ימים ולילות, ולבסוף מצאה אותה, היא מספרת: "אמי התעלפה שראתה אותי אחרי שחיפשה אותי יחד עם אחי במשך ימים שלמים".
את סיפורה הבלתי יאמן של שרה ומשפחתה ניתן למצוא בשפה הרוסית באתר "יד ושם".
איך חווית את אסון השבעה באוקטובר כניצולת שואה?
אסון השבעה באוקטובר והמלחמה הממושכת מעוררת בשרה זיכרונות קשים, "עם כל מה שקרה פה, התחושה היא שהרדיפה לא באמת נגמרת," היא אומרת. "אין ביטחון – לא בבית ולא מחוץ לבית. אנחנו שוב מפחדים, הלב יוצא למשפחות החטופים והחללים הרבים". למרות זאת, שרה בוחרת להתמקד במשפחתה ובחיים שבנתה. "אני בוכה יחד עם הקורבנות והמשפחות, אבל אני מזכירה לעצמי תמיד שאחרי המלחמה מגיעה תקווה" היא משתפת.
המחלקה לשירותים חברתיים מלווה ומסייעת לניצולי השואה תושבות ותושבי קרית טבעון, ליצירת קשר: דינה לוקץ, עו"ס שורדי שואה | טלפון: 04-9539287 | נייד: 052-5425460| דוא"ל: OSTIV11@KIRYAT-TIVON.MUNI.IL
כתיבת תגובה